שנה לאחר הרצח הנורא של האחות טובה קררו במרפאת הכללית בחולון, נערך היום טקס לשינוי שם המרפאה על שמה. ב-14 במרץ אשתקד מטופל במרפאה שלא היה מרוצה מהטיפול שקיבל הצית את קררו ונמלט מהמקום. בעקבות הרצח נערכו שביתות מחאה בשירותי בריאות כללית ונערכו עצרות אבל בכל הארץ.
שינוי השם של המרפאה ישאיר את אמא שלי למשך שנים ארוכות, גם למי שלא זכה לעבוד איתה. המרפאה תזכיר לכולנו שבעולם שלנו, יום עבודה שמסתיים ברצח זה דבר שיכול לקרות לכל אחד
בטקס דיברה ביתה של טובה, נופר קררו-אסלן. "מאוד נרגשים להיות כאן היום. חיכינו ליום הזה לא מעט זמן. עד לפני שנה היינו יכולים לעמוד כאן בנסיבות אחרות לגמרי, לעמוד בתור לרופא או לבית מרקחת. את מה קרה ביום ההוא אף אחד לא דמיין. היינו ונמשיך להיות משפחה מלוכדת ומגובשת אבל יחד עם זאת ברור שדברים לא יחזרו להיות כמו שהיו. המרפאה הזו הייתה בית לאימא שלי מעל 20 שנה, היא אהבה להיות אחות ולהיתקל בפציינטים ששאלו אותה על בדיקות דם ותורים לרופא. היא הייתה גאה במקצוע שלה כל יום. אמא שלי הייתה אישה של צניעות, חמלה ודאגה לאחר במעט שיכלה". היא המשיכה את דבריה וסיפרה כי לתחושת המשפחה, "שינוי השם של המרפאה ישאיר את אמא שלי למשך שנים ארוכות, גם למי שלא זכה לעבוד איתה. המרפאה תזכיר לכולנו שבעולם שלנו, יום עבודה שמסתיים ברצח זה דבר שיכול לקרות לכל אחד".
גם אחותה של טובה, דפנה קאשי, נשאה דברים וכך אמרה: "שנה עברה מהיום בו נכנסת למקום עבודתך שכל כך אהבת, מקום בו הענקת חום וטיפול למטופלים שלך. את, עם טוב ליבך, ידעת לחייך ולהרגיע – עד שאחד מהם הפנה לך עורף, עד שאחד מהם צעק ואיים ואף אחד לא הגן עלייך ולא הצליח לעזור לך. התמודדת לבדך ולא הצלחת לנטרל את איומיו למרות שהתרעת. הפעם לא הסתדרת לבד והפעם לא יצאת בעצמך ממקום עבודתך וחזרת לביתך ומשפחתך ואנחנו נשארנו המומים שעזבת אותנו לבד. את, שאהבת את החיים נותרת אותנו עם חור שלעולם לא יגליד".
ציפי שדה, סמנכ"לית וראש חטיבת הקהילה בכללית, אמרה בטקס כי "לפני כשנה הזדעזע עולמנו כשלקוח הכללית החליט ברגע אחד לקחת את טובה. לא האמנתי ועדיין אינני מאמינה שדבר כזה נורא קורה כשאתה נותן טיפול מסור. ממה שלמדתי על טובה, כשמה כן היא. טובה עבדה שנים ארוכות והיום אנו נמצאים במרפאה שהייתה לה כבית שני. אין מילים לתאר את הכאב הגדול מאז הילקחה של טובה שהייתה רעיה, אמא ובת – אנחנו איבדנו עובדת יקרה.
מנכ"ל הכללית, נועז בר ניר, קרא את השיר אסיף ואמר כי "בהלם וצער עמוק נפרדנו מטובה קררו, אחות מסורה שעבדה בכללית מעל 30 שנה. היא קיפחה את חייה בנסיבות נוראיות שלעולם לא נעכל. תופעת האלימות נגד צוותים רפואיים חצתה רף חדש ואנו מסרבים להשלים עם זה. זו מציאות שאנו חייבים לשנות. אני יודע שעבורכם אין יום ללא כאב. דעו שאנו מחויבים למורשתה של טובה. אני רוצה להביע את הערכתי העמוקה לצוות הרפואה, אני יודע שעברתם אירוע שקשה לחזור ממנו ואף על פי כן חזרתם לעבודה. אנו נמשיך להזכיר את האופן הנורא בו טובה נלקחה מאתנו".
לפני כחודש הגישה הוועדה למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות את המלצותיה. הוועדה קמה בעקבות הרצח של קררו. המלצות הוועדה התמקדו בהקמת יחידות אבטחה ארציות ממונעות על אופנוענים, הפעלת אפליקציית מצוקה לכל עובד, פריסת מצלמות בשטחים ציבוריים וחציצה פיזית במרפאות הקהילה.