דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פרידה

פרידה / הובא למנוחות אורי לוברני: "היה נכס גדול למדינת ישראל"

בני משפחה, חברים, ובכירים לשעבר ממערכת הביטחון וקהילת המודיעין ליוו אתמול (ד') בדרכו האחרונה את לוברני, מוותיקי שירות החוץ ומערכת הביטחון | על אף תרומתו המשמעותית בשירות המדינה, לא נכח בהלוויה נציג רשמי של ממשלת ישראל

ראש הממשלה שמעון פרס ואורי לוברני (במרכז) נפגשים בירושלים עם מפקד צד"ל אנטואן לחד. ינואר 1996 (צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)
ראש הממשלה שמעון פרס ואורי לוברני (במרכז) נפגשים בירושלים עם מפקד צד"ל אנטואן לחד. ינואר 1996 (צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)
שי ניר

אורי לוברני, איש הפלמ"ח ומוותיקי שירות החוץ ומערכת הביטחון בישראל הובא אתמול (רביעי) למנוחות. ליוו אותו משפחתו, חבריו, בכירים לשעבר ממערכת הביטחון וקהילת המודיעין ונציגי חברת חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). על אף שירותו הארוך והמשמעותי בשירות המדינה, אף נציג ממשלה לא בא ללוותו בדרכו האחרונה. יש לציין כי אין בנמצא חוק או פרוטוקול המחייב השתתפות של נציג רשמי מטעם ממשלת ישראל בהלוויות מסוג זה. את משרד הביטחון ייצג הסמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת, אריה מועלם, שגם הניח זר בשם המשרד.

מסע ההלוויה של אורי לוברני (צילום: שי ניר)
מסע ההלוויה של אורי לוברני (צילום: שי ניר)

מבין תפקידיו הרבים והמשמעותיים, ייזכר לוברני כמי שהיה מתאם פעולות הממשלה בלבנון משנת 1983 ועד לנסיגת כוחות צה"ל והתפרקות צד"ל בשנת 2000, אחראי לנושא השבויים והנעדרים במשרד הביטחון וכמי שארגן את מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה בשנת 1991.

ביתו, נילי לוברני רולניק, תיארה את אביה כאדם "מצחיק, חכם, מצפוני ומכבד. אהוב ואופטימי שאפשר לסמוך עליו בעת צרה" והוסיפה כי בעיניה אפפה אותו "הילה שלא ברור מקורה, האם אלה סודות המדינה שהיית שותף להם או בהחלטות מורכבות הקשורות במדינת ישראל".

על חייו ואופיו של אביה, אמרה לוברני-רולניק כי היה "אורי של אהובת ליבך שרה (אישתו של לוברני, ש.נ.), אורי של אידי אמין (רודן אוגנדה, ש.נ.) שהכריז עליו כי הוא אחיו לאחר שכמעט נהרגו בתאונת טיסה, אורי של ראשי ממשלות, מרגלים, רודנים ואייתולות ואורי של נשכחים גולי איראן, משפחות שכולות ונעדרים".

נציב שרות המדינה עו"ד שמואל הולנדר מעניק את אות יקיר שרות המדינה לאורי לוברני (מימין), בטקס הענקת אות העובד המצטיין בשרות הציבורי, ינואר 2001 (צילום: סער יעקב/ לע"מ)
נציב שרות המדינה עו"ד שמואל הולנדר מעניק את אות יקיר שרות המדינה לאורי לוברני (מימין), בטקס הענקת אות העובד המצטיין בשרות הציבורי, ינואר 2001 (צילום: סער יעקב/ לע"מ)

ראש המוסד לשעבר, נחום אדמוני, ספד גם הוא ללוברני. אדמוני סיפר על נקודות ההשקה הרבות שהיו ללוברני עם פעולות המוסד, ועל חלקו בהצלחת מבצע אנטבה לחילוץ החטופים מתוך היכרותו עם נשיא קניה שאפשרה לשישה מטוסים ישראליים לעצור לתדלק בדרכם חזרה לישראל מן המבצע.

דני יתום, ראש המוסד לשעבר, דיבר על שירותו של לוברני כמתאם פעולות הממשלה בלבנון, ואמר כי "כאשר לא היה ברור מה צריך לעשות בלבנון, כאשר הדברים השתנו פעמים רבות באופן כזה ואחר, אורי היה עמוד האש לפני המחנה. יותר בקיא מכל אחד בלבנון. הוא לא רק נטל חלק בדיונים החשובים עם שר הביטחון, גם הרמטכ"ל לא ויתר עליו".

דני יתום סופד לאורי לוברני בהלוויתו (צילום: שי ניר)
דני יתום סופד לאורי לוברני בהלוויתו (צילום: שי ניר)

על רקע כישלון המדיניות הישראלית ביחס ללבנון באותן שנים הוסיף יתום כי "אורי קרא נכון את המפה בלבנון. הסתבר שצדק בכל הערכות שלו לגבי הלבנונים, העדות, דרום לבנון, הסורים, הסכסוך האתני המלווה במעשי רצח ופשעי מלחמה. נוצרים, מוסלמים, שיעים, דרוזים. בכל התסבוכת הזו אורי היה בקיא ומה שלא ידע, למד".

על תפקידו של לוברני כאחראי לנושא השבויים והנעדרים אמר יתום כי "תמיד ידע לבוא עם עצה טובה. תמיד גלגל גלגלים בראשו איך אפשר לאסוף מודיעין על השבויים והנעדרים ואיך אפשר להשיב אותם הביתה. חלק מהאנשים השבנו וחלקם, גורלם נותר עמום. אני משוכנע שזה עבר אצל אורי יותר מפעם אחת על כך שמדינת ישראל לא הצליחה להחזיר אותם הביתה וגם על כך שלא יודעים מה עלה בגורלם".

"אורי היה נכס גדול למדינת ישראל", סיכם יתום. "שר ביטחון אחרי שר ביטחון ביקש מאורי להישאר ולמלא תפקידים שלקח על עצמו. אורי היה ג'נטלמן אמיתי והציע את התפטרותו. תמיד הצעתו נדחתה".

מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ראובן מרחב, סיפר על עבודתם המשותפת בזמן כהונתו של לוברני כשגריר באתיופיה. מרחב סיפר כי השגריר האיראני נפגש עם לוברני ואמר לו כי "שנתיים אני פה ובטהרן רוצים עכשיו שאכתוב דוח על האזור. אולי תעזור לי, השגריר הישראלי". מרחב המשיך וסיפר כי לוברני ביקש ממנו לכתוב טיוטה עליה יעבדו, "הייתי צריך לחשוב איך ששגריר פרסי רואה את אזור קרן-אפריקה. אחרי חודשיים לוברני העביר הודעה לפרסי שיכול לקבל את הנייר. לאחר עוד חודשיים השגריר פוגש את אורי ואמר שבטהראן ליקקו את האצבעות ואמרו שזה הדיווח האזורי הטוב ביותר שקיבלו". עוד אמר מרחב כי "אורי היה פשוט חבר. הכי יפה בישראל זו החברות האנושית של בני אדם שעובדים יחד. זכיתי למתנה גדולה מאוד".

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, אמר, "אורי היה דירקטור 37 שנים. שיקול הדעת והחכמה הביאה את החברה להצלחות". חלפון פנה בסוף דבריו אל המשפחה ואמר כי, "חברת קצא"א תדע להנציח את אורי בנמלים".

"מלחמה ללא אות"

לוברני היה מהדמויות המזוהות ביותר עם תקופת רצועת הביטחון הישראלית, בהיותו מתאם פעולות הממשלה בלבנון.

גן ראש הממשלה יצחק שמיר מלווה ע"י אורי לובראני (משמאל) ומפקד מעגן צה"ל בראש הנקרה, בעת ביקורו בבסיס. מאחור, יוסי אחימאיר. אוגוסט 1986 (צילום: הרמן חנניה/ לע"מ)
גן ראש הממשלה יצחק שמיר מלווה ע"י אורי לובראני (משמאל) ומפקד מעגן צה"ל בראש הנקרה, בעת ביקורו בבסיס. מאחור, יוסי אחימאיר. אוגוסט 1986 (צילום: הרמן חנניה/ לע"מ)

בראיון מתועד משנת 2013 עם אורן פטוקה, מהפעילים לקידום ההכרה בתקופה כחלק ממלחמת לבנון הראשונה, התייחס לוברני למדיניות הישראלית בלבנון במושגי כישלון. "לפי דעתי, במושגים היסטוריים פישלנו" טען, "אנחנו פישלנו כי נשארנו הרבה יותר מידי זמן משהיינו צריכים להשאר. היינו צריכים לצאת מיד אחרי שערפאת עזב עם הפתח".

על ההחלטה להישאר בלבנון אמר לוברני כי "הייתה טעות שאנחנו ייחדנו את הקשר שלנו בלבנון רק עם הנוצרים". לדבריו, גם אם ישראל הייתה מחזקת את הקשר עם השיעים מלכתחילה, "לא חושב שהיינו יכולים להחזיק ברית עם השיעים כשאנחנו יושבים בתוך לבנון".

עוד אמר לוברני כי לא היה כל רצון ישראלי להישאר ברצועת הביטחון. "צד"ל לא החזיק מעמד, מאחר והיה צריך להשקיע בצד"ל וצה"ל הרבה יותר" הסביר, "היינו צריכים להיכנס חזרה תקופות מסוימות. לא רצינו".

לשאלה האם צריך לכלול את תקופת רצועת הביטחון כחלק ממלחמת לבנון הראשונה, השיב לוברני בחיוב ואמר כי "הנוכחות הישראלית בדרום לבנון נפסקה ב-2000. אני חושב שכל מי ששרת בלבנון בתקופה עד שיצאנו, ראוי שיהיה לו אות שיציין את העובדה שהיה במלחמת לבנון".

בין השנים 1985-2000 ישראל החזיקה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בהחלטת ממשלה, 15 שנים שבמהלכן החזיק צה"ל מוצבים לרוחבה של דרום לבנון ולחם נגד ארגוני טרור. במהלך התקופה נהרגו 272 חיילים כתוצאה מאירועים ותאונות מבצעיות או פעולות חבלניות עוינות בגזרה. מדינת ישראל הוציאה רק את אות המערכה, אות כללי, למשרתי התקופה הזו. אין יום זיכרון או ציון רשמי של מורשת הקרב הזו. על אף שמדיניות רצועת הביטחון שנויה במחלוקת בציבוריות הישראלית וזכורה לרע, ברור לכל כי המערכה השפיעה ועיצבה את חייהם של אלפי הלוחמים ששרתו בה ובני משפחותיהם ואף חילחלה לתוככי התרבות הישראלית.

"חשבתי לעצמי כי לבד מהמשפחות השכולות והלוחמים ששרתו כאן, הנושאים בליבם חוויות שאותן לא יוכלו לחלוק עם איש, תישכח המלחמה הזאת בעוד כמה שנים", כתב בספרו "מלחמה ללא אות" (מערכות, 2005), תא"ל במיל' משה (צ'יקו) תמיר שהחל את שירותו ברצועת הביטחון בתפקיד סמ"פ בגולני ופיקד על הנסיגה בשנת 2000 בתפקיד מח"ט. "חשבתי שאי הנוחות שחש הצבא כלפי תוצאות המלחמה והפצעים העמוקים שפערה בחברה הישראלית האיצו את תהליך ההדחקה המהיר שכבר החל להתרחש", דברי תמיר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!