דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ט באב תשפ"ב 16.08.22
27°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 20°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
איילת שקד

המשבר בקואליציה / בנט: אם נתניהו יקדים הבחירות לצורך אישי- אשקול לרוץ מולו

הליכוד בתגובה לשר החינוך: "דואג לעצמו לסידור עבודה" | נתניהו בישיבת שרי הליכוד: "בממשלת 61 אי אפשר להחזיק. זה ברור לכולם. כבר הבוקר הבנו שאפילו חברים בליכוד מתנים הצבעות תמורת כל מיני דברים"

נפתלי בנט וראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, ארכיון. (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).
שי ניר

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר (ראשון) בישיבת שרי הליכוד כי "אנחנו פועלים למען ממשלה יציבה שתפעל עד תום הקדנציה בנובמבר 2019. יש לנו הישגים גדולים ומשימות לא קטנות לפנינו. כדי שזה יקרה, כל הסיעות צריכות להגיע להסכמה ולהחליט שממשיכים ביחד. אנחנו עובדים כדי לנסות להשיג את זה, כי אזרחי ישראל רוצים ממשלה יציבה שתמלא את ימיה". לדבריו, "דבר אחד ברור, בממשלת 61 אי אפשר להחזיק. זה ברור לכולם. כבר הבוקר הבנו שאפילו חברים בליכוד מתנים הצבעות תמורת כל מיני דברים. 61 זה לא אופציה. לכן נמשיך היום במאמצים להגיע לפשרה".

מוקדם יותר הבוקר תקף שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט את ראש הממשלה ואמר כי "בחירות בגלל מאוויים אישיים זה לא בסדר – אם לוקחים את כל המדינה לסיבוב נשקול מחדש את הגיבוי לראש הממשלה". בנט אף הוסיף בראיום לגל"צ הבוקר (ראשון) כי אף ייתכן שישקול לרוץ לראשות הממשלה מול נתניהו אם יתברר כי ראש הממשלה "משחק במדינה ומקדים בחירות לצורך אישי".

בתגובה לדבריו של בנט, נמסר מהליכוד כי "בזמן שראש הממשלה נתניהו עסוק בפתרון המשבר וייצוב ממשלת הימין, בנט עסוק בקמפיין בחירות אישי. אם בנט היה באמת דואג לממשלת הימין, הוא היה מתחייב להישאר בממשלה עד סוף הקדנציה בנובמבר 2019. אלא שהדבר האחרון שמעניין את בנט זה לייצב את הממשלה הלאומית בראשות נתניהו. כפי שדבריו הבוקר חושפים, בנט חותר להפיל את ראש הממשלה נתניהו ולדאוג לעצמו לסידור עבודה".

גם שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הגיבה לדברי בנט. "חבל שחזרת לירות בתוך הנגמ"ש ושכחת מהי אחוות לוחמים!", השרה בדף הטוויטר שלה. ומהבית היהודי ענו בתגובה: "כאשר מירי רגב דיבררה בחגיגיות את גירוש 8,000 תושבי גוש קטיף – היא זכרה מה זו אחוות לוחמים?".

 

ראש הממשלה נפגש אמש במוצאי שבת עם ראשי הסיעות החרדיות בנסיון לפתור את המשבר בקואליציה סביב סוגיית גיוס בני הישיבות לצה"ל. עם סיום הפגישה הודיעו בסביבתו של נתניהו כי כדי לסיים את המשבר נדרשים שלושה תנאים. הראשון הוא טיוטה לחוק גיוס חדש, שתהיה מוסכמת על היועץ המשפטי לממשלה ועל כל המפלגות החרדיות. התנאי השני הוא הסכמה של כחלון וכל סיעתו לתמוך בחוק זה בשלוש קריאות. בנוסף נדרשת התחייבות פומבית של ליברמן ושל שאר הסיעות לאפשר את העברת החוק, ולהמשיך בשותפות בממשלה לאורך זמן.

שרת המשפטים, איילת שקד, הודיעה על דחיית ועדת השרים לחקיקה שתוכננה להתקיים הבוקר, והיא תתכנס ביום שני בבוקר על מנת לאפשר הגעה לנוסח מוסכם של החוק עליו עמלים הצדדים כרגע. במהלך ראשון ייפגש נתניהו עם ראשי סיעות הקואליציה.

לפני הפגישה העלה שר הבטחון אביגדור ליברמן, המתנגד להעברת חוק הגיוס בסיוע החרדים ציוץ בחשבון הטוויטר שלו שיכול לרמוז על כוונה לפרוש מהממשלה: "בחיים, יש רגעים שבהם צריך ללכת עם מה שאתה מאמין ולא עם מה שכדאי או משתלם. זהו בדיוק הרגע", כתב. זאת, לאחר שליברמן החריף את התבטאויותיו בסוגיית גיוס בחורי הישיבות, וכינה את הצעת החוק שמגבשת שרת המשפטים איילת שקד עם הסיעות החרדיות "כתב כניעה למעשה סחטנות". ליברמן הבהיר כי מבחינתו המתווה הקביל היחיד הוא כזה שיגובש עם מערכת הביטחון וצה"ל, וכי הוא ומפלגתו אינם מתכוונים להתפשר בנושא זה. בסביבתו של ליברמן אבל ביקשו להבהיר שאין שום דיל של ריצה משותף עם נתניהו ואמרו כי המפלגה תרוץ לבד וכי אין "סרט אחר".

עוד לפני הפגישה אמרו בסביבת ראש הממשלה כי נתניהו מעדיף כי הממשלה תמשיך לכהן עד סוף תקופת כהונתה בנובמבר 2019, וכי לשם כך דרושה הסכמה של השותפות הקואליציוניות איתן הוא צפוי להיפגש. עוד הוסיפו בסביבתו כי נכון לעכשיו אין שום תיאום או סיכום עם ליברמן.

במקביל מגבשת שרת המשפטים שקד הצעת חוק, המבוססת על הצעת חוק קודמת של מפלגת ש"ס, ואמורה להגיע לשולחן הדיונים של ועדת השרים לחקיקה ביום שני. "מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר." בנוסף דורשת הצעת החוק שהממשלה, החל משנת 2021 תכין חלופה לאי עמידה ביעדי הגיוס.

הרבנים החרדים נוטים לתמוך בפשרה

עוד לפני הפגישה עם נתניהו הערב, נועדו חברי הזרם הליטאי ביהדות התורה עם הרבנים שלהם בכדי להחליט אם וכמה רחוק הם מוכנים ללכת לפשרה בנושא חוק הגיוס שמאיים כעת לפרק את הממשלה. חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב נועדו בבני ברק עם הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין. השלושה הציגו להם את הפשרה לחוק הגיוס המתוקן, וביקשו לדעת כיצד לנהוג. בסיומה של השיחה התפרסמו דיווחים כי הרבנים אישרו את המתווה ואף יהיו מוכנים להסתפק בהעברתו בקריאה טרומית. עם זאת ח"כ ליצמן מהזרם החסידי צפוי להתנגד, ודורש כי החוק יעבור סופית עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת פסח בהמשך החודש. במהלך יום ראשון יקיימו התייעצויות בחסידות גור והן ככל הנראה יכריעו אם ניתן יהיה לקבל את הפשרה.

גורמים ביהדות התורה אף אמרו לאתר "ככר השבת": "בפגישה עם נתניהו נדע אם פניו לבחירות או לא. אם הולכים לבחירות זה רק בגלל רצון אישי שלו ולא בגלל החרדים וחוק הגיוס". בדיווח נוסף נטען כי אנשי נתניהו דרשו מהחרדים כי ככחלק מהסכם הפשרה החרדים לא יעלו שום חוק שקשור לדת ומדינה עד סוף שנת 2019 ואף יתמכו בחוק הלאום.

ליברמן מאותת: לא אתפשר

מול הנסיונות של רה"מ נתניהו והשרה שקד למצוא פשרה מוסכמת עם החרדים מתייצב שר הבטחון אביגדור ליברמן, שהתבטא בשבועיים האחרונים בחריפות כנגד ראשי הסיעות החרדיות וכנגד ההליכה לקראתם. עמדתו המוצהרת של ליברמן היא שסוגיית גיוס החרדים צריכה להיות מוכרעת בהסכמה עם צה"ל ומערכת הבטחון, ולא בדרג הפוליטי בלבד, והוא מכריז שלא יהיה מוכן להתפשר על כך.

עם זאת, חשוב לזכור כי ליברמן ומפלגתו לבדם לא יוכלו להפיל את הממשלה ולהוביל לבחירות: בקואליציה הנוכחית חברים 66 חברי כנסת, ורק חמישה מתוכם הם חברי סיעת ישראל ביתנו. כלומר גם אם ליברמן יפרוש מהקואליציה, עדיין יהיה לה רוב של 61 חברי כנסת. זה אמנם רוב דחוק, אבל הקואליציה הזו התקיימה במשך כמעט שנה עם 61 ח"כים בלבד וללא ישראל ביתנו. לכן נתניהו לא דורש שישראל ביתנו יתמכו בחוק הגיוס (כי הוא יוכל לעבור גם בלעדיהם), אלא שיאפשרו לו לעבור ולא יפרשו מהממשלה.

אם לשפוט לפי התבטאויותיו של ליברמן מהשבועיים האחרונים, פניו ליציאה מהממשלה. "את האולטימטום 'או חוק הגיוס או תקציב' הציבו המפלגות החרדיות", כתב ליברמן אתמול (שישי) בעמוד הפייסבוק שלו, "את האולטימטום 'חוק גיוס בקריאה 2-3 בחודש מאי או פירוק הממשלה' קבעו המפלגות החרדיות. הצעת החוק המתגבשת כרגע היא לא פשרה אלא כתב כניעה למעשה סחטנות. מי שרוצה להיכנע לסחטנות, שייכנע.'ישראל ביתנו' תתמוך אך ורק בהצעת חוק שיגבשו מערכת הביטחון וצה"ל. בנושא ביטחון אין פשרה."

עם זאת, גם ליברמן אומר כי אינו מעוניין בפירוק הממשלה, אך לא יהסס לעשות זאת: "אינני רוצה בחירות. חשוב שממשלות בישראל יכהנו עד תום הקדנציה, אבל יש לי אחריות לביטחון ישראל ולצה"ל ועל עקרונות אלו אינני מוכן להתפשר", אמר.

משבר בצל חקירות

חשוב להדגיש כי המשבר הקואליציוני מתרחש על רקע חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והצפי כי בעוד פרק זמן מסויים יוגשו נגדו כתבי אישום. על אף שהוא מכחיש זאת, נראה כי נתניהו מעוניין לממש את האשראי הציבורי שניתן לו, המתבטא בסקרים, ללגיטימציה ציבורית להמשיך ולכהן בתפקידו למרות כתבי האישום וההליך הפלילי ולכן מעוניין להקדים את הבחירות. גם ביתר סיעות הקואליציה עושים את חישוב המנדטים ומבינים כי לאחר הגשת כתבי האישום הלגיטימציה של נתניהו תפחת, דבר העשוי לחזק את מפלגותיהם ולכן הן מעוניינות לדחות את הבחירות לאחר הגשת כתבי האישום נגד נתניהו.

על פי מספר הערכות שנשמעו במוצאי שבת, חלק מהשותפות הקואליציוניות הבהירו שלא יסכימו לבחירות מוקדמות ביוני-יולי, אלא לכל המוקדם באוקטובר. בכך הן משיגות זמן נוסף להיערכות, אבל בעיקר: קובעות תאריך בו היועץ המשפטי לממשלה כבר צפוי להגיש כתב אישום נגד נתניהו וכנראה לטרוף עבורו את הקלפים.

תחילת המשבר הנוכחי בהודעתם של ראשי המפלגות החרדיות כי יתמכו בתקציב 2019 אם הקואליציה לא תחוקק חוק גיוס מחודש, מהלך שערער את יציבות הקואליציה. חשוב לזכור כי שתי הצעות החוק העומדות במרכז המשבר, תקציב המדינה לשנת 2019 וחוק הגיוס, אינן מצויות בדקה ה-90 ואין להן תאריך יעד קרוב. תקציב המדינה לשנת 2019 צריך להיקבע לכל המאוחר בחודש מרץ 2019 – בעוד שנה מהיום, והחלטת בג"צ בעניין חוק הגיוס תחול רק בספטמבר – כלומר בעוד חצי שנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!