בינואר האחרון, במהלך מסיבת עיתונאים, נשאל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ האם גארי כהן, יועצו הכלכלי הבכיר, מרוצה מתפקידו. טראמפ פנה לכהן ואמר לו: "גארי, בוא הנה. אתה מרוצה?". כהן חייך חיוך מאולץ ואמר לעיתונאי: "כן, אני מרוצה". לאחר מכן פנה לטראמפ ושאל אותו: "הנה, איך הייתי? משכנע?".

כהן, שהתפטר השבוע בעקבות התעקשותו של טראמפ להטיל מכסים על ייבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב בניגוד לדעתו, מעולם לא אהב את טראמפ באופן אישי. בתקשורת צוטטו מקורות בתוך הבית הלבן, שטענו כי כהן כבר הכין את מכתב ההתפטרות לפני מספר חודשים, אחרי ההערות השנויות במחלקות של טראמפ בעקבות הרצח בשארלוטסוויל, בו נרצחה מפגינה נגד גזענות במהלך מצעד של תומכי עליונות הגזע הלבן. לפי אותם המקורות, כהן אמר על טראמפ ש"לעבוד איתו דורש להשתמש רק בחצי מהמוח", וקרא לו "טיפש כמו חרא".

אז מה קרה כאן בעצם? מדוע הסכים כהן לעבוד תחת נשיא שזה מה שהוא חושב עליו, ולמה התפטר דווקא עכשיו? למעשה, התשובות לכך קשורות פחות לכהן עצמו, ויותר למערכת היחסים בין האליטה הפיננסית של וול סטריט לממשל טראמפ – שידעה בשנה האחרונה עליות ומורדות, אינטרסים ומאבקי כוח על השליטה בכלכלת ארה"ב והעולם כולו.

הנציג של וול סטריט בבית הלבן

מבחינות רבות, כהן הוא התגלמות המעמד של בנקאים אמריקאים שעלו לגדולה בשנות השמונים של המאה הקודמת, והפכו מאז לאחת מהקבוצות המשפיעות ביותר על העולם. הוא נולד ב-1960 להורים יהודים באוהיו, והחל לעסוק בפיננסים בתחילת שנות השמונים, לאחר סיום לימודיו. זו הייתה תחילת תקופה הזוהר של המגזר הפיננסי האמריקאי, בה הוסרו חסמים ורגולציות רבות שהוטלו לאחר המשבר הכלכלי של 1929. צעירים רבים נהרו לעבוד בבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט, שהחלו להגדיל את רווחיהם לסכומי עתק.

וול סטריט (צילום: AP)

עם זאת, כהן הוא לא עוד סוחר זוטר בוול סטריט. בתחילת שנות התשעים הוא הצטרף  לגולדמן זאקס – אחד מבנקי ההשקעות הגדולים והמשפיעים בעולם. גולדמן הוא בנק השקעות ענק, ששווי הנכסים שברשותו גדול יותר מתקציבן של חלק ממדינות העולם. מדובר במגוון אדיר של נכסים – החל מניירות ערך ברחבי העולם, ועד למוצרים ריאליים ומזון, וניתן לומר שחלק גדול מההחלטות הגורליות ביותר לחייהם של מיליוני בני אדם מתקבלות במשרדיו שבווסט סטריט 200, ניו יורק. בתוך זמן קצר יחסית הגיע כהן לתפקיד השני בחשיבותו בגולדמן זאקס, אותו עזב עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן ב-2017, ומונה ליועץ כלכלי בכיר לטראמפ וראש המועצה הלאומית לכלכלה.

מינויו של בכיר במערכת הבנקאית ליועץ לנשיא ארה"ב יכול להיראות כמו מעבר טבעי ומתבקש, אך במקרה של כהן, המעבר הזה הכיל בתוכו סתירות: על אף שכהן חבר במפלגה הדמוקרטית, הוא התגייס לשרת ממשל רפובליקני, והוא מתנגד חריף לאחד הצעדים הכלכליים עליהם הצהיר טראמפ במפורש לכל אורך מסע הבחירות. כדי ליישב את הסתירות האלו, צריך להכיר את מה שמכונה בעיתונות האמריקנית 'אגף וול סטריט' של ממשל טראמפ.

'אגף וול סטריט' הוא הכינוי לבכירים לשעבר בבנקי ההשקעות בארצות הברית הממלאים תפקידים בבית הלבן. עד השבוע, הבכירים שבו היו שר האוצר של טראמפ סטיב מנוחין, וכהן, שניהם בכירים לשעבר בגולדמן זאקס. עם זאת, בין כהן למנוחין יש הבדל משמעותי אחד – כהן הגיע ישירות מהבנק לממשל האמריקאי. כמעט אפשר לומר שהוא נשלח לשם.

זו איננה תופעה חדשה. כל הממשלים בעשורים האחרונים כללו יוצאי בנקי השקעות גדולים מוול סטריט. בנוסף, ישנה "דלת מסתובבת" בין וול סטריט לממשל האמריקאי: הבנקים הגדולים "שולחים" נציגים בכירים לבית הלבן, ומובטחת להם עבודה בבנק כשיסיימו את כהונתם. לטענת מבקרים רבים, השיטה הזו יוצרת ל"נציגים" אינטרס לקדם את האינטרסים של וול סטריט מתוך הבית הלבן, גם כשאינם בהכרח חופפים לאינטרס הלאומי. אחרי הכל, מה הסיכוי שבנקאי בכיר, שממשיך להיות בקשרים חמים עם אנשי האליטה הפיננסית ושואף לחזור אליה, יפעל כנגד חבריו בקדנציה הקצרה שלו כפקיד ממשל?

המשימות הגדולות כבר הושלמו

בבנקי ההשקעות ראו בנשיאותו של טראמפ הזדמנויות רבות, אך גם סכנות. אנשי וול סטריט קיוו שטראמפ יבצע רפורמת מס, שתגדיל עוד יותר את רווחיהם (גם כעת, מדובר במגזר הרווחי ביותר בארה"ב), ושיבטל את הרגולציה שהוטלה עליהם לאחר המשבר הכלכלי של 2008. ואכן, ממשל טראמפ הוכיח כי הוא מוכן לשתף פעולה עם שני מאמצים אלו. אך במקביל לכך, מסמן ממשל טראמפ מגמה אליה מתנגדת וול סטריט לחלוטין – הטלת מכסים על ייבוא סחורות. בבנקים של וול סטריט רואים בהגבלת הסחר החופשי הפרה של כללי השוק החופשי המוחלט, וסכנה לרווחיותם.

גארי כהן היה 'האיש שלהם' בממשל טראמפ. האנליסטים בארה"ב טוענים שכהן קיבל מוול סטריט שלוש 'הוראות': דחוף לרפורמת המס, קדם דה-רגולציה על בנקי ההשקעות, ותדאג שהממשל לא "יסטה" מדרך השוק החופשי. את שני הראשונים הצליח כהן לעשות במידת הצלחה גבוהה למדי, וההוראה השלישית היא הרקע למשבר הנוכחי.

הנשיא ארה"ב טראמפ ויועץ הכלכלי גארי כהן במסיבת עיתונאים בבית הלבן עם שר החוץ טילרסון ומנהיג הרוב הרפובליקני קווין מקרטני. ינואר 2018 (צילום ארכיון: AP Photo/Andrew Harnik)

על הדה-רגולציה, כהן ואנשי וול סטריט יכולים לסמן "וי". כהן הוא האדריכל של ניסיונות ממשל טראמפ לבטל חלקים מחוק "דוד-פרנק", שנחקק ב-2008 כדי למנוע משבר כלכלי נוסף, והחמיר את הפיקוח על פעילות בנקי ההשקעות של וול סטריט. מאז כניסתו לתפקיד, כהן דחף לביטול אותם סעיפים שהבנקים ראו כמטרד גדול מדי.

עם זאת, הישגו הגדול ביותר של כהן היה ללא ספק רפורמת המס שעברה בסוף 2017, והפחיתה משמעותית את המסים המוטלים על העשירים ביותר בארה"ב. בוול סטריט שאפו לקדם רפורמה כזו במשך שנים, אך ממשל אובמה סירב לכך. עתה היה כהן אחד המנסחים העיקריים של החוק, לשביעות רצונם של בכירי וול סטריט – שרבים מהם יהיו הנהנים העיקריים ממנו.

ומה לגבי הגבלת הסחר החופשי שאיימה על הבנקאים האמריקאים? גם כאן שירת כהן את הבנקים, אך במידת הצלחה מוגבלת. הוא לא הניא את טראמפ מהטלת מכסי המגן, שישמרו על עבודתם של מיליוני אמריקאים, אך הצליח למנוע חלק מהמהלכים שתכנן הנשיא. עד כה הצליח כהן למנוע את ביטול הסכם הסחר החופשי של ארה"ב עם קנדה ומקסיקו, ושכנע את הנשיא לפתוח אותו למשא ומתן מחודש. מקורות בבית הלבן טוענים כי מידת ההשפעה של כהן על טראמפ היתה גבוהה למדי, ולעתים קרובות הוא מנע מהנשיא לבצע מדיניות אותה חשב להרסנית.

אך ככל הנראה, אחרי שהצליח להעביר את רפורמת המס, ניתן לומר שתפקידו של כהן בבית הלבן מוצה. אמנם בוול סטריט היו שמחים שימשיך לרסן את מדיניות הסחר של טראמפ, אך יהיו מוכנים להסתפק גם בהקלות המס שהשיג להם. וכך, לאחר שטראמפ התעקש להטיל מכסים גבוהים על ייבוא פלדה ואלומיניום, ייתכן שכהן אינו רואה את התועלת הפוליטית מהישארות בממשל שמקדם מדיניות הנוגדת את האינטרסים של וול סטריט.

התפטרותו של כהן מהווה נזק תדמיתי גדול לממשל טראמפ, שהולך ומאבד את אנשיו ככל שמתקדם הזמן. היא גם מהווה מסר ברור לטראמפ מאנשי וול סטריט, על חוסר שביעות רצונם מקידום מדיניות המכסים. אך בכל מקרה, נראה כי "אגף וול סטריט" בממשל טראמפ נחלש מעזיבתו של כהן. כפי שכתב רייאן סוויט, אנליסט בחברת "מודיז": "כהן היה, קרוב לוודאי, דמות מפתח בבלימת הסנטימנט הבדלני בממשל טראמפ מהשתלטות על המדיניות הכלכלית. עזיבתו מכניסה אי וודאות לגבי המשך כיוונו של ממשל טראמפ בכל הנוגע למדיניות כלכלית".