הכלכלה הישראלית חזקה אך השקעה נמוכה בחינוך ותשתיות לצד הפערים החברתיים, יגבילו את הצמיחה כלכלית ארוכת הטווח – כך עולה מהדוח הדו-שנתי של ה-OECD על ישראל. הדוח כולל סקירה של נתונים רבים על הכלכלה והחברה בישראל והשוואה שלה לשאר מדינות הארגון. עוד כולל הדוח שורה של המלצות למדיניות כלכלית ובחינה של יישום ההמלצות משנים קודמות, ובהן ההמלצה לבטל את תקרת ההוצאה או להעלות אותה, וזאת כדי לאפשר את הגברת ההשקעה.

מסיבת עיתונאים דו"ח דו שנתי של ה OECD על כלכלת ישראל (צילום: עמר כהן)

כאמור, הדוח נפתח באמירה כוללנית על חוזקה של הכלכלה הישראלית, המציגה שיעורי צמיחה גבוהים מהממוצע במדינות ה-OECD, שיעורי אבטלה נמוכים ויחס חוב תוצר נמוך. הבעיות המרכזיות איתן מתמודד המשק הישראלי, אותן מציין הדוח הן: השקעה נמוכה בתשתיות, השקעה נמוכה בחינוך בריאות ורווחה, רמות חוסר שוויון גבוהות, פערים חברתיים ואחוזים גבוהים של עוני.

אנחנו רוצים להלל את הצלחת הכלכלה הישראלית" אמר הכלכלן הראשי של הארגון אלוורו פרירה, בעת הצגת הדוח, "אם מסתכלים על שלושים השנים האחרונות, ישראל מובילה כאחת מהכלכלות החזקות והמשתפרות. אנחנו רואים את הצמיחה היציבה במשך 15 השנים האחרונות. במיוחד אנחנו רואים חשיבות במגזר ההיי-טק המפותח".

החוב הלאומי נופל. זה גרף חשוב. כשברוב המדינות האחרות החוב הלאומי עולה, אנחנו עם זאת, הוסיף פרירה כי "ההוצאה האזרחית בישראל היא נמוכה מאוד ואנחנו חושבים שבתחום הזה ניתן לעשות יותר. יותר השקעות בתשתיות יותר השקעות בהכשרות מקצועיות ויותר השקעות בשירותים הן נקודת מפתח לעתידה של ישראל. הפערים החברתיים ואי השוויון עדיין נמצאים ברמה מאוד גבוהה. אחת השאלות המרכזיות לחברה הישראלית בשנים הבאות היא צמצום הפערים החברתיים. אם שיעורי ההשתתפות של החרדים ושל הערבים לא יעלו אתם תיתקלו בבעיה קשה תוך שנים בודדות".

בין הנתונים הבולטים שמציג הדו"ח ניתן למנות את שיעור העובדים העניים בישראל שעומד על כ 14% ונמצא בעלייה עקבית בשנים האחרונות. שיעור העוני היחסי בישראל (חמישים אחוז מחציון ההכנסה הפנויה) שעומד על קרוב ל-18% לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 12.5%, וריכוזו של העוני בקרב ערבים ישראלים (49.4%) וחרדים (45.1%).

שיעור העניים מתוך ציבור העובדים (גרפיקה: אידאה).

נתון בולט נוסף נוגע להישגים הנמוכים במבחני פיז"ה (מבחן הנערך כחלק ממחקר בינ"ל בתחום החינוך שעורך ה-OECD, המתקיים אחת לשלוש שנים), בדגש על קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית. בעוד הציון הממוצע של כלל תלמידי ישראל עומד על 471 נקודות לעומת הממוצע של ה-OECD שעומד על 490 נקודות, הציון הממוצע של מערכת החינוך הערבית בישראל עומד על פחות מ-400 נקודות.

בדוח מופיעים מאות נתונים והשוואות נוספים המעידים בין היתר על הצפיפות בכבישי ישראל, על השיעור הגבוה של בעלי תארים אקדמאים שאינם עוסקים במקצוע אותו למדו ועל ההוצאה הממשלתית הנמוכה על בריאות חינוך ורווחה. התמונה כללית שעולה מהדוח לא מחמיאה כל כך לישראל ומציגה מדינה שאף על פי שיש בה כשלים רבים רבות מצליחה לשמור על רמת צמיחה גבוהה, שיעורי תמותה נמוכים ושיעורי תעסוקה גבוהים.

כותבי הדוח מזהירים מכך שהנתונים הטובים של המשק הישראלי לא יחזיקו מעמד לאורך זמן אם לא בעיות היסוד (פערים חברתיים, השקעה נמוכה בתשתיות ועובדים בעלי רמת מיומנות נמוכה) לא יטופלו.

שיעור הגדילה בתמ"ג לפי שנים (גרפיקה: אידאה).

בנוסף מציעים כותבי הדו"ח שורה של המלצות לצעדי מדיניות רצויים. כותבי הדו"ח ממליצים על העלאת תקרת ההוצאה המותרת בכלל ההוצאה שתביא להגדלת ההוצאה על חינוך בריאות ורווחה. במקביל ממליצים כותבי הדו"ח לממשלת ישראל לשמור על גרעון נמוך, ולממן את הגדלת ההוצאה בביטול הטבות מס שונות בינהן הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, הפטור ממע"מ באילת והפטור ממס על קרנות השתלמות ולהעלות מיסים על דלקים סיגריות ואלכוהול. כמו כן מומלץ בדו"ח לנצל בצורה טובה יותר את מאגרי המידע של רשות המיסים על מנת להעלות את שיעורי הגביה.

באשר לשוק הדיור הישראלי, ה OECD ממליץ לישראל לחזק את תהליכי הפיקוח על שוק הדיור, לעודד בניה לשכירות ולחזק את מערכת התחבורה שתאפשר לאשנים לחיות במקומות זולים ולהגיע למרכזי התעסוקה. כותבי הדו"ח מזהירים מההשלכות של ירידה תלולה במחירה הדיור על המערכת הבנקאית שהגדילה את החשיפה שלה לשוק המשכנתאות וממליצים ליצור מדיניות שתרסן את העליות ותאפשר ירידה איטית ולא חדה במחירי הדיור.

בתחום התעסוקה מציין הדו"ח את בעיית העובדים העניים ומאשים את רמת המיומנות הנמוכה של עובדים רבים בישראל. כותבי הדו"ח ממליצים להתנות מימון למוסדות חינוך בלימוד מקצועות הליבה ובמקביל לחזק את מערכי הכשרת העובדים ולהעתיק את המודל הגרמני המאפשר לאנשים עובדים לבצע השתלמויות על חשבון המדינה על מנת לשפר את כישורים המתאימים לתחום עבודתם. כותבי הדו"ח במקרים את שיטת הכשרת המובטלים בישראל (שיטת הוואצרים) וטוענים כי יעילותה מוטלת בספק. בנוסף ממליצים כותבי הדו"ח לחזק את תכנית מענק עבודה כדי לצמצם את תופעת העובדים העניים.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, התייחס לדוח ה- OECD על ישראל ואמר כי "הדו"ח שמציג תמונת מצב מורכבת מדגיש את עוצמתה ויציבותה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך בצמצום חוסר השוויון בהכנסות. הצעדים שהובילה ההסתדרות בשנים האחרונות, כמו העלאת שכר המינימום, עזרו לקדם את השוויון ולשפר את ההכנסות, בעיקר בקרב בעלי השכר הנמוך. על אף הבשורות הטובות, היקפי העוני עדיין גדולים, בייחוד בקרב עובדים מהקהילה החרדית וערביי ישראל. אין זה מתקבל על הדעת כי אדם עובד יהיה עני, ולכן ההסתדרות תמשיך להיאבק במלוא עוצמתה לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים, תוך הכללה אמיתית וצעדים נוספים לקידום השוויון".