הדוח הלאומי השלישי לאובדן והצלת מזון בישראל חושף: אובדן המזון בישראל עומד השנה על 2.3 מיליון טון המהווה כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ, בשווי 19.5 מיליארד שקלים. הדוח נעשה בשיתוף ארגון 'לקט ישראל' וחברת BDO.

חלק גדול מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של 7 מיליארד שקלים. קרוב למחצית משווי המזון בר-ההצלה הינו במקטע קמעונאות והפצה, כאשר סך אובדן המזון במקטע זה הסתכם השנה ב-400 אלף טון, ובשווי של 4.2 מיליארד שקלים. מקטע זה כולל את רשתות השיווק, את השווקים הפתוחים, את המכולות השכונתיות ואת הקמעונאים הקטנים. הגורמים העיקריים לאובדן מזון במקטע זה הם מזון פג תוקף או בעל תוקף קצר, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר ונזק בתהליך השיווק.

(מתוך הדו"ח הלאומי ה-3 לאובדן והצלת מזון בישראל)

(מתוך הדו"ח הלאומי ה-3 לאובדן והצלת מזון בישראל)

האובדן במקטע קמעונאות והפצה הוא בעל ערך כלכלי גבוה במיוחד, שכן הוא כולל בתוכו את כלל ההשקעה: גידול, ייצור, אריזה ושינוע. מדובר על מזון מוכן לשיווק וצריכה, אשר אובד בטרם הגיעו לצרכן הסופי.  עקב מאפייני האובדן בשלב זה, רובו המכריע של המזון האבוד הינו מזון בר הצלה, שניתן למנוע את אובדנו. בשל כך, מקטע זה מהווה כמחצית מפוטנציאל ההצלה, בשווי של 3.5 מיליארד שקלים, מתוך פוטנציאל הצלה של 7 מיליארד שקלים במשק כולו.

עוד נמצא, כי הצלת מזון בהיקף של 470 אלף טון מזון אבוד בשנה, המהווים כ-20% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא פער צריכת המזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הישראלית הנמצאת באי-ביטחון תזונתי.

(מתוך הדו"ח הלאומי ה-3 לאובדן והצלת מזון בישראל)

לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "הדוח חושף את בזבוז המזון האדיר שיוכל להיחסך אם רק תהיה מודעות לנושא ורגולציה מתאימה. כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיים באי-ביטחון תזונתי, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי-ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ונמצאת במקום התשיעי בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית.

לקט ישראל הציל השנה 15,500 טון ירקות ופירות ו-2.3 מיליון ארוחות מבושלות בשווי של כ-150 מיליון שקלים, ואנו ממשיכים את הפעילות להעלאת המודעות לבזבוז מזון במדינת ישראל. מאז פורסם הדוח הראשון, לפני כשנתיים, יזמנו פרויקטים חדשים להצלת מזון, בין היתר בשיתוף משרד החקלאות ומשרד הרווחה, ואני קורא למשרדי הממשלה האחרים להירתם לנושא, ליזום תכנית לאומית שתפעל לצמצום אובדן המזון והצלתו ולקדם את חקיקת החוק לעידוד והצלת מזון".

לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "ישראל מפגרת ביחס למדינות המערב בגיבוש מדיניות לאומית להצלת מזון וכתוצאה מכך המשק הלאומי מפסיד בכל שנה 4.5 מיליארד שקלים. לישראל, יותר מכל מדינה אחרת, יתרון כלכלי להצלת מזון, עקב השילוב בין שיעור הוצאה גבוה על מזון ורמת אי-שוויון גבוהה. הצלת מזון הינה אחד מאמצעי המדיניות האפקטיביים ביותר להקטנת הפערים החברתיים במשק, וזהו מחדל שהממשלה עדיין לא גיבשה תכנית לאומית כוללת להצלת מזון.

רשתות השיווק ויצרני המזון איבדו השנה תוצרת בת הצלה בשווי של 3.5 מיליארד שקלים, המתגלגלים אל כיסו של הצרכן. אמנם קיומם של עודפי מזון במקטע קמעונאות והפצה הינו בלתי נמנע, בשל העובדה כי הקמעונאים נדרשים להבטיח היצע מזון מגוון וזמין בכל עת, אולם המצב שבו עודפי המזון נזרקים במקום להיות מועברים לנזקקים הינו כשל חמור – כלכלי, חברתי וסביבתי".

(מתוך הדו"ח הלאומי ה-3 לאובדן והצלת מזון בישראל)