מדינת ישראל זכתה בתואר הלא-מחמיא "המדינה הצפופה ביותר בכלי רכב ב-OECD". רכב פרטי הוא גם צורך פרטי, אך השפעתו על מערכת הכבישים הפכה להרסנית בשל הצפיפות. במטרה למצוא פתרון לבעיה, בחרה המדינה להקים מערכת הסעת המונים בדמות הרכבת הקלה בגוש דן והטילה את המשימה על חברת נת"ע.

החברה כפופה אמנם למשרד התחבורה אך מבקר המדינה חשף כי לחברה אין הסכם מפורט עם המדינה וכי הדבר נמשך על-פני 20 שנות קיומה. לדבריו, בתקופה זו תוקצבה החברה ב-6 מיליארד שקלים מכספי הציבור.

הקו האדום במערכת הסעת ההמונים, המתוכנן לנסוע מפתח תקווה, דרך רמת גן ותל אביב, לבת-ים, נמצא בהליכי בניה ואחריו צפויים להיבנות גם הקו הירוק (מהרצליה לבת ים) והסגול (מתל אביב ליהוד וגבעת שמואל).

רשת קווי הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב 2024 (נת"ע)

ככה לא בונים רכבת

מבקר המדינה מצא כי ישנם "ליקויים משמעותיים הקשורים להימשכות הליכי מכרז הקרונות ומכרז המערכות על פני שלוש עד ארבע שנים. עוד מעלים הממצאים כי היו מקרים בהם חברים בוועדת ההיגוי הביעו התנגדויות והסתייגויות להחלטות שהתקבלו בוועדת ההיגוי שגרמו לעיכובים בהתקדמות הפרויקט, וריב סמכויות שאינו מועיל להתנהלות נאותה בפרויקט כה חשוב וחיוני לציבור".

המלצת המבקר מופנית למשרדי התחבורה והאוצר, בשיתוף נת"ע, להסדיר בהקדם האפשרי באופן מחייב את מכלול מערכת היחסים ואת יחסי הגומלין בין הגופים השונים הקשורים בהקמת מערכת הסעת ההמונים, ולפעול בהתאם להחלטת הממשלה וועדת ההיגוי.

כבר ב-2013 מצא המבקר שלמרות שהקו האדום של הרכבת הקלה נועד להיפתח ב-2017 בתקציב של 10.7 מיליארד שקלים, הביצוע בפועל חרג בכמעט 4 מיליארד שקלים ונראה הי כי מועד הסיים יידחה. לפי הביקורת האחרונה ב-2017, הפרויקט יעלה 16.1 מיליארד שקלים ומועד הסיום שלו יהיה סביב אוקטובר 2021. לאור זאת מודאג המבקר מאובדן שליטה על הפרויקט. דו"ח המבקר מצא כי "על אף הגידול הניכר בתקציב פרויקט הקו האדום ולמרות העיכוב הרב בביצועו, ועדת ההיגוי התכנסה בתדירות נמוכה, בניגוד למתחייב מנוהל ועדת ההיגוי. כך למשל, ממרץ 2015 ועד מרץ 2016 לא התכנסה הוועדה כלל, ולאחר מכן ועד מועד הביקורת התכנסה פעם אחת בלבד".

מודלים של פעולת הממשלה

בימים אלו מקודמת רפורמה עצומה במשק החשמל שרובה ככולה עוסקת בהפרטת מקטע הייצור במשק החשמל. בתחום זה הממשלה מחזיקה בחברת ביצוע, חברת החשמל לישראל, אשר הפעילה עד השנים האחרונות כמעט את כל מערך החשמל הישראלי. כבר שנים רבות שלמדינה אין חברות ביצוע משלה בתחום הפרויקטים והתשתיות, כאשר חברות ממשלתיות כמו מע"צ ונת"ע הפכו לחברות ניהול, שעורכות מכרזים בעבור חברות ביצוע פרטיות. דו"ח המבקר חושף את הקשיים של חברת נת"ע לנהל ביעילות פרויקט גדול בתחום התשתית, הנוגע לחייהם של מרבית אזרחי ישראל.

מה שחמק מעיני המבקר, הוא שתחת מתכונת כללית של הפרטה, אין לממשלה אחיזה בתחום הביצוע וצורת פעולה זו גם מחלישה אותה מראש בתחום ניהול המכרזים כלפי חברות ביצוע פרטיות. כאשר הדברים משתלבים במורכבות הפרויקט של מערכת הסעת ההמונים בגוש דן, אשר לא תוכננה מראש, ומחייבת הסדרות חדשות ומורכבות עם עשרות רשויות מקומיות ומספר רב של גופי רגולציה, הכאוס חוגג. לא מדובר רק באבדן השליטה על תקציב הפרויקט. הנזק הממשי הוא הדחייה בסיום הפרויקט אשר מעמיס עוד יותר על מערכת התחבורה במרכז הארץ, ומרחיק את היום בו מערכת הסעת ההמונים תהיה כשירה להוות חלופה לכבישים הפקוקים הקיימים היום.