האם מסרונים, שיחות טלפון ומיילים לאחר שעות העבודה מזכים בתשלום בגין עבודה בשעות נוספות?

שוק העבודה משנה את פניו לעבר עבודה דיגיטלית ויום העבודה כבר אינו מסתיים עם יציאת העובד ממקום העבודה לביתו, אלא ממשיך במיילים, מסרונים ושיחות טלפון לאחר שעות העבודה.

מדובר בעבודה, לעיתים סמויה מן העין, שמבצע העובד בעודו מצוי כביכול בשעות הפנאי והמנוחה, כאשר העבודה מבוצעת לעיתים במקביל לביצוע פעולות אחרות שאינן חלק מעבודתו, כאשר האפקט המצטבר של אותה עבודה רב.

הודעת ווטסאפ מהמשרד או שיחת טלפון מהבוס בזמן בילוי עם הילדים אחר הצהריים בגן המשחקים או בתור לקולנוע, או צליל התראה על כניסת דוא"ל חדש בטלפון הנייד המפלח את השלווה בשעה 22:30. אלו הן דוגמאות שלא מעט עובדים נתקלים בהן בשעות הפנאי שלהם. חלק ניכר מהתופעה החדשה יחסית הזאת תלוי בטלפונים החכמים שממילא יצרו מהפכה משמעותית בהגדרת גבולות המרחב האישי והציבורי של כולנו.

התופעה הזאת, שהפכה לשגורה עד כי נראה כי היתה כאן מאז ומתמיד, היא תופעה חדשה בשוק העבודה בארץ ובעולם ובתי-הדין לעבודה וספרות המלומדים החלו רק כעת להידרש לה. אלה הם הכללים לפי פסיקת בית הדין לעבודה ולפי מאמרה של שופטת בית הדין הארצי לעבודה, ד"ר חני אופק גנדלר – "ענוחה – בין עבודה לבין מנוחה בעידן הדיגיטלי":

• זמן עבודה במכשירים סלולריים מעבר לשעות העבודה השגרתיות עשוי להיחשב זמן עבודה המצדיק תשלום גמול שעות נוספות, במיוחד כאשר העבודה שבוצעה במכשיר הסלולרי הייתה חלק מהותי מהגדרת תפקידו של העובד.
• על מנת שזמן העבודה במכשיר הסלולרי ייחשב זמן עבודה, עליו לעמוד בראש ובראשונה במבחן הנחיצות בראי הגדרת התפקיד. כלומר, שקיים צורך בשימוש בטלפון הנייד באותן שעות לצורכי העבודה.
• זמן עבודה במכשיר סלולרי ייחשב זמן עבודה אם העובד לא יכול עדיין לנצל את זמנו הפנוי מעבודה שגרתית לצרכיו האישיים, שכן הזמן הפנוי כולל הפרעות תדירות. במקרה כזה, שימוש במכשיר הסלולרי לצורכי עבודה עשוי להיחשב להפרעה שאינה זוטי דברים.
• מנגד, מענה למיילים ומסרונים באופן שולי שאינו משמעותי ייחשב לזוטי דברים ולא יזכה בתשלום בגין שעות נוספות.

תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 הוא לאפשר לעובד זמן מנוחה מעמלו וליצור חיץ מובחן בין שעות העבודה לבין שעות הפנאי. בהתאם, יום עבודה הוא בן 8 שעות, וכל עבודה מעבר לזמן הזה היא עבודה ב"שעות נוספות", המחייבת את המעסיק בתשלום של תוספת בת 25% מהשכר השעתי על השעתיים הנוספות הראשונות ו-50% החל מהשעה השלישית הנוספת ואילך. המטרה העיקרית בתוספת שכר עבור עבודה בשעות הנוספות היא לתת תמריץ-שלילי למעסיקים המעסיקים עובדים בשעות נוספות באמצעות סנקציה של תוספת שכר על כל שעת עבודה נוספת.

תביעתה של עורכת דין, אשר הועסקה בחברת בניה, נדחתה בבית הדין לעבודה בתל אביב בעניין זה של שימוש בטלפון הנייד באמצעות מסרונים, טלפונים ומיילים מחוץ לשעות העבודה. באותו מקרה, התובעת לא הצליחה להוכיח כי מדובר בעבודה שהיא יותר מאשר "זוטי זוטות" והיא לא הצליחה להוכיח כי היא אכן עבדה שעות מרובות מעבר לשעות העבודה. מדובר בפסק הדין הראשון ובוודאי לא האחרון בנושא זה, שכן, בעידן העבודה הדיגיטלית, אי תחימת גבולות עלולה להביא במקצועות מסוימים לעבודה בזמינות של 24/7 ולמעשה לתופעה של "ענוחה", אין ספק לדעתנו שבתי המשפט עוד ידרשו לשאלת הגבול הרצוי בין מנוחה לעבודה.

עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד עורכי הדין בשה זבידה סבוראי, המתמחה בדיני עבודה