מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% בחודש פברואר, כך פרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד הדיור, שאינו חלק מהמדד, ירד ב-1%.

בתחום מחירי הדירות, שאינו נכלל במדד, מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר וינואר, לעומת חודשים  נובמבר ודצמבר בשנה שעברה, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-1.0%.בתוך כך, מחירי הדירות החדשות ירדו ב-2.1%

מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: מיצי פירות טבעיים (4.8%), טחינה (3.6%), סלטים מוכנים (3.6%), עופות (2.9%). הוזלו במיוחד: מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (2.2%), לחמניות, בייגלים ובאגטים (2.1%), ביסקוויטים, עוגות וכדומה (1.9%).

מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-2.3%. מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-2.2%, לעומתו מדד מחירי פירות טריים עלה ב-9.4%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.7% ומדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-1.4%.

מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-4.6%, אך בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.8%.

למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.

מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.