כשהעגורים לקראת נדידה
אני גומל להם
מידה כנגד מידה,
בנדידת מחשבותי
מחורף לאביב,
שמפשיר ריח ענוג
במופע מרהיב
של פירחי הלילך,
ויוצא לחגוג
ארוע בלתי נשכח.
הבושם נכנס לנחירי השיר
מעשיר אותו
בניחוחות עזים
עד כדי כך,
ראשי עלי סחרחר
עד ערפול חושים
של כל החרוזים
שאני עונד לך
על צואר.