לעשירים בישראל יש גישה גבוהה יותר להלוואות בנקאיות, בעוד העניים נאלצים להסתמך על מקורות אשראי בלתי פורמליים וסיכוניים יותר, כמו משפחה, מכרים ומקורות מימון חוץ בנקאיים – כך עולה מדוח של מרכז טאוב שפורסם הבוקר (רביעי), שסוקר את הפערים שבין ההכנסות וההוצאות של משקי הבית בישראל.
גישתם של העשירים ביותר לאשראי בנקאי נוח יותר מזה של העניים היות והם נחשבים לבעלי כושר החזר גבוה יותר. עם זאת, חוסר הנגישות של בעלי הכנסה נמוכה לאשראי דוחפת אותם למקורות אשראי מסוכנים ובלתי מפוקחים. נטייה זו נכונה במיוחד לבעלי הכנסה נמוכה, שנדרשים לעמוד בהוצאות שוטפות גבוהות יחסית להכנסותיהם. "משקי בית חלשים יותר מבחינה כלכלית מקבלים פחות אשראי מהמערכת הבנקאית, אך מצליחים לגייס סכום גבוה יותר מהמשפחה" כך בדוח.
"שיעור משקי הבית שענו כי הם נאלצים להשתמש בחסכונות או נמצאים בחובות עמד על 32% מהנשאלים בממוצע בשנת 2015" כך נכתב בדוח. הדוח בחן את מידת הגירעון התקציבי בהם נמצאים משקי הבית בישראל, ומצא כי כ-35% ממשקי הבית נמצאים במצב גרעוני תמידי, מרביתם מחמישוני ההכנסה הנמוכים. "מעמדו החברתי כלכלי של משק הבית, הנקבע על פי חמישון ההכנסה לנפש, מתואם באופן מובהק עם פער שוטף שלילי: ככל שהמעמד החברתי-כלכלי נמוך יותר, כך הפער השוטף השלילי לנפש גדול יותר" כך נכתב בדוח.
עוד עולה מהדוח כי הוצאות לדיור הן קריטיות לקביעת מצבו הכלכלי של משק בית- מהנתונים עולה כי קיים פער גדול בין משפחות שנאלצות לשלם שכר דירה לבין אלו שלא. על פי הדוח מספר משקי הבית שלא "סוגרים את החודש" גדול בהרבה בקרב אלו שנאלצים לשלם שכר דירה, מול משקי שהבית בו הם גרים נמצא בבעלותם. הפער הוא משמעותי למדי- המאזן השלילי אצל משפחות שמשלמות שכירות גדול ב-52% מאלו ללא הוצאות על דיור.
כך, הבעלות על דירה של החמישונים הגבוהים יותר היא גורם משפיע מאד לא רק בקביעת מצבה הכלכלי של משקי בית בישראל, אלא גם במצב החובות אליה הם נדרשים להיכנס. זאת מכיוון ששכר הדירה מהווה נתח משמעותי מההכנסות של אותן המשפחות, שנדרשות להשלים את הפער, לעתים קרובות באמצעות נטילת הלוואות.
מהנתונים עולה כי החובות הגבוהים ביותר של משקי הבית אחרי הלוואות ישירים הם להוצאות שוטפות על שירותים בסיסיים. אחרי החובות לגופים החוץ בנקאיים, החוב בנפוץ ביותר הוא לתשלום הארנונה, ולאחריו פערים בתשלומים על חינוך, מים וחשמל. "באופן כללי, ניתוח השכיחויות של סוגי החובות רומז שמשקי הבית לא רק נוטלים אשראי כספי כדי להתמודד עם הפערים בין ההכנסות השוטפות להוצאות, אלא גם דוחים תשלומים", כך בדוח.
מהנתון הזה אפשר להבין שדחיית תשלומי חשבונות היא אופן התמודדות של משקי בית רבים עם המצוקה נובעת מהכנסות נמוכות. במקרים רבים הוצאותיהם של משקי הבית גבוהים מהכנסותיהם, ודחיית תשלומים שוטפים מתי שניתן היא אופן התמודדות נפוץ.
נתונים אלה מהווים חיזוק לאמירתה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, לפיה העשירונים התחתונים בישראל ממונפים בצורה מסוכנת.