הגוף המושל של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) החליט למנות ועדת חקירה לבחינת הטענות כי ממשלת הרפובליקה הבוליברית של ונצואלה נכשלה ולא עמדה באמנות שהיא אישררה שהם בסיס לסטנדרטים הבינלאומיים: חופש ההתאגדות, התייעצות משולשת, קביעת שכר המינימום. מזה מספר שנים מגיעות טענות כאלו והן מהוות את הרקע להקמת ועדת החקירה, גוף בעל סמכויות בינלאומיות רבות.

מה קורה כשמדינה מפירה באופן שיטתי את חוקי העבודה שהיא בעצמה בחרה לחוקק? לא הרבה בדרך כלל. אך ברמה הבינלאומית ישנו גוף האחראי על תחום העבודה וחוקיו והוא ארגון העבודה הבינלאומי.

התלונה, שהוגשה ביוני 2015 בוועידת העבודה הבינלאומית המתקיימת פעם בשנה, מתייחסת לאי-שמירה על אמנות ארגון העבודה הבינלאומי מספר 26 (אמנה בדבר שכר מינימום- אמנת תיקון מכונות, 1928), מס' 87 (אמנה בדבר חופש ההתאגדות וההגנה על הזכות להתאגדות, 1948) ו- 144 (אמנה בדבר התייעצות משולשת (סטנדרטיים בינלאומיים), 1976). והיא מתייחסת לחשדות בנוגע להתקפות, הטרדות, תוקפנות וקמפיין להכפשת ארגון המעסיקים – FEDECAMARAS – מנהיגיו ושותפיו.

התלונה הוגשה גם על ההתעלמות של המדינה מהתייעצות משולשת עם ארגון המעסיקים FEDECAMARAS וארגוני העובדים לגבי חוקים המשפיעים על האינטרסים של המעסיקים בתחומי העבודה והכלכלה, ואימוץ עליות רבות לשכר המינימום ללא התייעצות עם נציגי המעסיקים והעובדים.

הגוף המושל של ארגון העבודה הנפגש פעמיים בשנה, דן בתלונה זו שש פעמים מאז 2015. במהלך השנים הללו הוא ביקש מממשלת ונצואלה מספר פעמים לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לשים קץ להתערבות, התוקפנות והסטיגמה המולבשת נגד FEDECAMARAS, הארגונים המסונפים לה ומנהיגיה. בהחלטה על הקמת ועדת החקירה, ארגון העבודה הבינלאומי הביע דאגה עמוקה לנוכח היעדר התקדמות כלשהי ביחס להחלטותיו הקודמות ובהמלצותיו בנוגע לתלונה.

ארגון העבודה הבינלאומי התייחס במיוחד לכישלון בהקמת שולחן עגול המפגיש בין הממשלה, המעסיקים, העובדים, וכן נציגי ארגון העבודה, כדי לפתור את כל הנושאים התלויים ועומדים.

הגוף המושל גם הביע את צערו על כך שלא הצליח להוציא לפועל את סיור המשלחת בדרג גבוה שעליה הומלץ במפגש בנובמבר 2017, בעקבות התנגדויות של הממשלה הוונצואלית לסדר היום של המשלחת.

ארגון העבודה בנוי משלושה גורמים שותפים: נציגי המדינות מהווים 50%, נציגי העובדים המהווים 25% ונציגי המעסיקים המהווים 25% גם הם. ארגון העבודה מייצר אמנות בינלאומיות שהמדינות השונות בוחרות אם לאשרר או לא. במידה והן כן בוחרות לאשרר את האמנות חלה עליהן החובה לקיימן. האמנות קובעות סטנדרטים בינלאומיים של עבודה והן כוללות את מגוון תחומי החיים של העובדים- החל מעבודת ילדים, עבודות מסוכנות, שעות עבודה ומנוחה, ועד נושאי בריאות ובטיחות.

בדרך כלל מוקמת ועדת חקירה כאשר מדינה החברה בארגון ביצעה כביכול עבירות מתמשכות וחמורות של הפרת אמנות העבודה הבינלאומיות שהיא אישררה, שהן אמנות בינלאומיות מחייבות, ובאופן חוזר מסרבת לטפל בהם.

עם קבלת תלונה לפי סעיף 26 לחוקת ארגון העבודה הבינלאומי, רשאי הגוף המושל של ארגון העבודה הבינלאומי למנות את ועדת החקירה, המורכבת משלושה חברים עצמאיים, על מנת שאלו יבצעו חקירה מלאה של התלונה, יבררו את מכלול העובדות שבמקרה, וכן יגישו המלצות לטיפול בבעיות שהועלו בתלונה.

עד כה הוקמו 12 ועדות חקירה על ידי ארגון העבודה הבינלאומי מאז הקמתו בשנת 1919. האחרונה הוקם בנובמבר 2008 בעקבות תלונה נגד ממשלת זימבבואה.