דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יוון

השתלטות עוינת / מרבית התשתיות היווניות הופרטו ונמצאות בשליטת חברות גרמניות

נמלים, שדות תעופה, שוק התקשורת - כולם נמכרו לחברות גרמניות | חבילות החילוץ שניתנות ליוון מחייבות אותה למכור את נכסייה הלאומיים במהירות ובזול, וכך מאבדת המדינה את יכולתה לקבל החלטות לטובת אזרחיה, ואת הכלים לצאת מהמשבר הכלכלי בו היא נתונה

כיבוש יוון על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה, ומפגין נגד הסכם החילוץ של יוון ב-2016 (צילום: AP  Photo)
כיבוש יוון על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה, ומפגין נגד הסכם החילוץ של יוון ב-2016 (צילום: AP Photo)
יונתן קירשנבאום

חברות גרמניות ממשיכות את ההשתלטות על המשק היווני, וצריך כבר לשאול- האם יוון עודנה מדינה ריבונית, או למעשה קולוניה של גרמניה? במסגרת תהליך ההפרטה שנכפה על יוון כתנאי לקבלת סיוע כלכלי מהאיחוד האירופי, חברת התקשורת הלאומית לשעבר OTE מוכרת נתח נוסף של מניות. הרוכשת היא חברת "דויטשה טלקום" הגרמנית, שתהפוך בפועל למחזיקת מרבית המניות, בנוסף להיותה המנהלת של החברה. כך תשלוט "דויטשה טלקום" על הרוב המוחלט של שוק התקשורת היווני.

על אף הדימוי, גם הקולוניאליזם של מדינות אירופה במאות הקודמות נעשתה ברובה על ידי חברות פרטיות, לעתים במימון ציבורי

"דויטשה טלקום" היא מחזיקת מניות בחברת התקשורת היוונית מזה שנים, אך לפני המשבר הייתה המדינה היוונית בעלת השליטה בחברה. מאז המשבר, והתעקשותה של גרמניה על הפרטות רחבות היקף של נכסי המדינה ביוון, נאלצה המדינה למכור את חלקה בחברה, ו"דויטשה טלקום" הפכה לבעלת השליטה בה.

חברת "דויטשה טלקום" שילמה 284 מיליון יורו בעבור 5% ממניות החברה. למעשה, הייתה החברה הגרמנית המשתתפת היחידה במכרז, ולכן זכתה בו באופן אוטומטי. קיום המכרז היה חלק מהסכם החילוץ השלישי עליה חתמה הממשלה היוונית בתמורה להמשך הסיוע הכלכלי מצד האיחוד האירופי.

מאז חבילות החילוץ הראשונות שניתנו על ידי האיחוד האירופי ליוון בשנת 2011, התעקשו נציגיה של גרמניה על הפרטות מאסיביות של הנכסים הלאומיים ביוון כתנאי לקבלת הסיוע. מאותו הרגע החלה השתלטות רחבת היקף של חברות ומשקיעים גרמניים על אותם הנכסים שהיו שייכים בעבר לעם היווני. בעוד מצבם הכלכלי של מרבית אזרחי יוון ממשיך להידרדר, אותן חברות הרוויחו מקניית הנכסים בזול. מיותר לציין כי הרווחים אינם מושקעים חזרה במשק היווני, אלא "זורמים" החוצה, לגרמניה.

למעשה, כיום שולטות חברות גרמניות על חלקים גדולים מהתשתיות היווניות, הכוללות כבישים, נמלים, שדות תעופה ואף איים מסויימים. רבים באירופה מזהים את המגמה הזו כהשתלטות גרמנית על יוון. "יוון היא קולוניה דה פקטו של גרמניה" אמר שר החוץ של פולין לשעבר, ויטולד וסצ'יקובסקי כשנשאל מדוע הוא מתנגד להצטרפות פולין לאיחוד האירופי. "אנחנו לא רוצים חזרה של מקרה כזה גם אצלנו" הוא אמר.

במקביל לרווחי החברות הגרמניות, המצוקה של מרבית הציבור היווני הולכת ומעמיקה. אותם השירותים שניתנו בעבר ללא תשלום ישיר, הפכו בשנים האחרונות לשירותים בתשלום- מה שמגדיל את רווחי המשקיעים הזרים. יותר ויותר מהציבור היווני מתקשה לעמוד בהוצאות הנדרשות לצורך מענה על צרכים בסיסיים. זאת במקביל לצמצום הקצבאות ושירותי הרווחה הנדרשים כתנאי לקבלת סיוע מהאיחוד.

אתמול דווח כי בדו"ח של ארגון ה-OECD לגבי מדינות האיחוד האירופי עולה כי הציבור היווני נדרש לשלם מסים בשיעור גבוה מאד ביחס להכנסותיו, שירדו ב-19% מאז תחילת המשבר. לעומת זאת, הוא מקבל את השירותים הציבוריים המצומצמים ביותר באירופה בעקבות הצמצום התקציבי שהונהג לצורך קבלת הסיוע. ניתן לומר כי זהו הצד ה"משלים" של השתלטות החברות הגרמניות על יוון.

הממשלה הגרמנית לוחצת, והעסקים הגרמנים מרוויחים

על אף הדימוי, גם הקולוניאליזם של מדינות אירופה במאות הקודמות נעשתה ברובה על ידי חברות פרטיות, לעתים במימון ציבורי. לכן, ניתן לומר כי המצב כפי שהוא מתקיים היום ביוון דומה למדי לזה של קולוניה. אמנם גרמניה איננה השליטה הרשמית ביוון, אך בפועל ממשלת גרמניה פועלת באגרסיביות לקידום אג'נדה פוליטית ביוון, שמיטיבה עם אותם בעלי הון גרמניים, ולא עם הציבור היווני.

כך, שולטים כיום משקיעים גרמנים בחלקים ניכרים של מערך התשתיות היווני. שדה תעופה מרכזי באתונה נמצא למעשה בבעלות חברת השקעות גרמנית, יחד עם עוד 13 שדות תעופה נוספים ברחבי המדינה. לאחרונה דווח כי השליטה בנמל תסלוניקי, נמל מסחר מרכזי של יוון, נמכרה לחברת השקעות גרמנית בשם "דויטשה אינבסט אקוויטי".

צעדי ההפרטה הנרחבים שהונהגו מאז תחילת המשבר אינם פופולריים כלל בקרב הציבור היווני, ומתקיימות נגדן הפגנות באופן קבוע באתונה. הסיבה שצעדים אלו התרחשו נעוצים בהתעקשותה של גרמניה על "רפורמות מבניות" כתנאי למתן סיוע כלכלי למדינה. יוון איננה יכולה לסרב לתנאים המוכתבים לה על ידי האיחוד האירופי, אלא אם היא מוכנה להכריז על עצמה חדלת פירעון, ולכן ממשלה אחר ממשלה יוונית נאלצה ליישם את המדיניות שהוכתבה לה בברלין. אותן הרפורמות המבניות הכתיבו הפרטה חסרת תקדים של נכסים ציבוריים ביוון.

האיחוד האירופי דרש מכירה של נכסים בשווי 40 מיליארד יורו, וגרמניה אף הגדילה ודרשה כי מכירת הנכסים תתנהל ע"י האיחוד האירופי, ללא מעורבותה של ממשלת יוון. לבסוף הושגה פשרה ביחס לשליטה על המכירה, והוחלט לפצל את דירקטוריון הקרן בין הממשלה היוונית לאיחוד. עם זאת, ביוון טוענים רבים כי בפועל מנהלים פקידי האיחוד האירופי את הקרן, ללא יכולת השפעה של הציבור היווני.

למרות העובדה שהנכסים הציבוריים ביוון עשויים היו דווקא לאפשר להגדיל את הכנסות המדינה ולאפשר לה להחזיר חלק מחובותיה, נושיה הגרמניים אינם מאפשרים זאת. מאז השיחות הראשונות על חבילת החילוץ דרשו הגרמנים הקמת "קרן הפרטות" ביוון, שתכיל את מרבית הנכסים הציבוריים במדינה. אותה הקרן אחראית על מכירת הנכסים, מהר ובזול, ורווחיה נועדים לתשלום החובות של יוון לנושיה. כך, במקום שרווחי החברות הממשלתיות ביוון ישמשו להגברת ההשקעה במשק ועידוד הצמיחה, הולכים הכספים לכיסיהם של הבנקאים הגרמנים והצרפתיים להם חייבת ממשלת יוון.

בנוסף לכך, ברגע שנרכשו על ידי משקיעים זרים, רווחיהם של אותן החברות אינן נשארות ביוון, אלא "זורמים" חזרה לגרמניה. במילים אחרות, היות ובעלי החברות הם גרמנים, הם מחזיקים את הונם בגרמניה, ולא ביוון. הם אינם נוטים להשקיע חזרה את ההון שצברו ביוון במשק היווני, דבר שהיה יכול לעודד מעט את קצב הצמיחה הנמוך במדינה.

כך נתון המשק היווני לשליטה כלכלית גרמנית ואירופאית, ויכולתו לצאת ממעגל המצוקה בה הוא נתון מוגבלת ביותר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!