אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני פעולת איגוד מקצועי אפקטיבית במאה ה-21 הוא הגלובליזציה ההולכת וגוברת של שוק העבודה. בתחומים רבים, ובעיקר בתעשייה המסורתית, שרשרת הייצור הולכת ומסתעפת בין ארצות ויבשות, תוך שימוש נרחב בספקים ובקבלני משנה. כך, מוצאים עצמם האיגודים המקצועיים בבעיה: כשפסי הייצור רחוקים אחד מהשני, ונפרדים לחלוטין מההנהלה, מבעלי החברה ומהלקוחות, קשה למצוא את הכלים להעניק לעובדים את הכוח להיאבק. יוזמה חדשה של איגוד עובדי תעשייה בינלאומי מנסה להציע מענה לסוגיה זו.

השבוע פנה האיגוד המקצועי הבינלאומי אינדסטריאול בקריאה למותגים גרמניים המעסיקים ספקי משנה בהאיטי להתערב בהחזרת העובדים שדרשו עליית שכר לעבודה. מותגי הלבשה שעשו מיקור חוץ להאיטי נדרשים להתערבות ולהבטיח כי הספקים שלהם יחזירו את מנהיגי האיגוד המקצועי ופעילים נוספים שפוטרו באופן לא הגון שנה שעברה אחרי שביתה מתמשכת בנוגע לדרישת עליית שכר המינימום. 

בחודש מאי האחרון, בעקבות עלייה במחירי הדלק שהובילה לעלייה דרמטית של עלות המחיה, יצאו אלפי עובדי תעשיית הטקסטיל בהאיטי לרחובות לדרוש שכר מינימום שיאפשר להם לפרנס את משפחותיהם. עשרה חודשים לאחר מכן, על אף הדרישות החוזרות ונשנות, 48 מנהיגי האיגודים וחברי איגוד – כולל שלושה עשר חברים מהאיגוד גוסטטרה GOSTTRA המסונף לאיגוד העולמי אינסטריאול טרם הוחזרו לעבודתם.

אינדסטריאול- האיגוד המקצועי הבינלאומי קרא למותגים: Gildan Activewear, Hunt Wilson International and Edwards Garment גילדן הלבשה ספורטיבית, האנט וילסון ואדוארדס טקסטיל להתעקש על כך שהספקי התפירה שלהם "תפירה בינלאומית" SA (SISA) ו Interamerican Wovens (IW), שם האיגוד גוסטררה נוכחים, להחזיר את העובדים מפוטרים לעבודה בתוספת פיצויים.

במכתב הקריאה שנשלחו למותגים, ואלטר סאנצ'ס, המזכיר הכללי של האיגוד המקצועי אינדסטריאול, התייחס לממצאי החקירה המיוחדת שנעשה של ארגון העבודה הבינלאומי על הנסיבות והסיבות שהובילו לפיטורים בארבעה מפעלים. בין יתר ההמלצות, הדו"ח קורא להחזרתם של עובדי SISA ו- IW שפוטרו כתוצאה ישירה מפעולת השביתה.

סאנצ'ס גם הזכיר לקונים כי בהתאם לתקני ה- OECD יש להם אחריות לקדם תעסוקה אחראית על ידי זיהוי, מניעה והפחתת סיכוני זכויות עובדים בשרשראות האספקה ​​שלהם, על ידי מתן תמיכה או שיתוף פעולה בתיקון לפי הצורך. הם חייבים גם לערב עובדים בכל שלב של תהליך זה.

"מותגים רב לאומיים מסתמכים על עובדים ברשתות האספקה ​​שלהם כדי לייצר את הסחורה שלהם, והם חייבים להיות אחראים על איזה יחס מקבלים העובדים האלה", סיכם סאנצ'ס.

הקריאה לאחריות תאגידית על שרשרת הייצור וזכויות העובדים בה מקבלת ביטוי נרחב יותר כאשר מדובר במותגים גדולים, שלחץ ציבורי על חשיפתם מעניין את הציבור הצורך אותם ועלול להשפיע על דימוי המותג שלהם. אומנם תעשיית הביגוד היא תעשייה המקיימת בתוכה ניצול מחפיר ברחבי העולם, אך יתרונה הוא הקשר בין שמות המותגים לצרכן. לא ברור כיצד המקרה הזה יתפתח אך השימוש בלחץ בינלאומי הוא בהחלט בשורה חדשה בעולם האיגודים, שסימנים ראשונים לה נראו בשנים האחרונות בלבד.