דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אמוניה

אימת האמוניה 2 / דו"ח: חור באניית האמוניה יגרום נזק בריאותי חמור בטווח של קילומטרים

הדו"ח שהוגש לעיריית חיפה מדגיש כי השימוש באניה, במקום מיכל האמוניה שנסגר, עלול לגרום לאסון | חלופת האיזוטנקים (מיכלים זעירים) מסוכנת פחות, אך הסיכוי לתאונה רב יותר | אז מה עושים? בינתיים, לא הרבה

מיכלי איזוטנקים לאמוניה (צילום: באדיבות חברת אירטמד בע"מ)
מיכלי איזוטנקים לאמוניה (צילום: באדיבות חברת אירטמד בע"מ)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

עיריית חיפה פרסמה תוצאות דו"ח מדעי בנוגע לסיכוני האמוניה ואחסנתה בשטחי העיר. בשונה מהדו"חות הרשמיים של המשרד להגנת הסביבה, בדו"ח ננקטה השיטה הבוחנת את התרחיש החמור ביותר, ללא קשר לסבירות התרחיש. בשיטת בדיקה זו, נראה כי הובלת אמוניה במיכלים קטנים פחות מסוכנת באופן משמעותי לעומת אספקה באניה. הדו"ח מהווה משקולת נוספת כנגד האפשרות שמפעל חיפה כימיקלים בצפון יחזור לפעול.

למרות המאבקים המתמשכים בנוגע לשימוש של המפעל מיכל האמוניה, רק כעת מפרסמת עיריית חיפה דו"ח הערכת סיכונים מקצועי, לגבי ההשלכות האפשריות של ריכוז אמוניה בחיפה. את השלב האחרון במאבק כנגד מיכל האמוניה, עשתה העירייה בגיבוי "דו"ח המדענים", שכונה גם "דו"ח קינן". אלא שדו"ח זה לא עומד בסטנדרטים המדעיים של דו"ח הערכת סיכונים. למרות זאת "דו"ח קינן" זכה להשפעה ציבורית, ואף השפיע על הדיונים המשפטיים, שהסתיימו בבית המשפט העליון, בפסיקה חד משמעית לסגירת המיכל.

ערעור על קביעת המדינה

בתום דיונים ממושכים בנוגע לחלופות למיכל האמוניה, אישר המשרד להגנת הסביבה עגינה של אניית אמוניה במעגן הקישון, באופן כמעט קבוע. המשרד נעזר בהערכות סיכונים מקצועיות, ביניהן גם הערכה של ד"ר אלי שטרן, שנקטו בשיטה הקלאסית להעריך סיכון – הערכת הנזק האפשרי מוכפלת בסבירות להתרחשות שלו. לעמדת העירייה, גישה זו מוטעית מפני שנזק של אסון המוני יש למנוע באופן מקסימלי, גם אם הסבירות להתרחשותו זעירה.

לפי הדו"ח החדש, אותו ערכה חברת DNV, במקרה של חור משמעותי באנייה, כזה אשר יביא לשפיכת מטען האמוניה לים, יתרחש אסון. במקרה שכזה 90% מבני האדם שנמצאים במרחק של עד 500 מטרים מהאנייה ימותו, בשל ענן האמוניה שיעלה לאוויר. עד שני קילומטרים ממקום האירוע יפגעו אנשים באופן חמור וכ-10% מהם עלולים למות. נזקים קלים מסוג גירוי נשימתי עלולים להיגרם גם בטווח גדול הרבה יותר של בין 30 ק"מ ל-70 ק"מ, תלוי במשטר הרוחות. מקרי מוות בשיעור זעיר, אפשריים אף במרחק 5 ק"מ.

לעומת זאת, שפך אמוניה ממיכל קטן (איזוטנק) יגרום ל-90% מבני האדם מהנמצאים במרחק של 375 מ' למות בסבירות של 90%, עד 1.2 ק"מ בסבירות של 10%, ועד 2.5 ק"מ בסבירות של 1%.

מה מגלה הדו"ח החדש?

קשה לראות בדו"ח החדש סתירה יסודית להערכות סיכונים מקצועיות אחרות שנערכו בנושא. ברמה הפשוטה הדו"ח מראה שכאשר משנים את השאלה, משתנה גם התשובה. הנחת היסוד בעריכת הדו"ח הזה הייתה זהירה יותר והיא מנסה לברר מהו היקף הנזק החמור ביותר שיכול להתרחש, תוך התעלמות משאלת הסבירות לפגיעה – תאונה, רעידת אדמה, פגיעת טילים או פיגוע מסוג אחר. החישובים עליהם הסתמכה המדינה בהם קבעה כי מיכלים קטנים עשויים להיות מסוכנים יותר, נעוצים במספר הפעולות הרב הדרוש במיכלי איזוטנק ניידים – הטענה, פריקה, הובלה, מילוי וריקון ובמספר המיכלים הגבוה, כמו גם בתנועה שלהם על צירים מרכזיים ובקרבה לאוכלוסייה. מיכלים אלו אינם נעדרי סיכון משמעותי, אך היקף הנזק הצפוי מהם בתרחיש החמור ביותר קטן מזה הצפוי בדליפה גדולה מאניית אמוניה במעגן הקישון.

למרות פרסום הדו"ח, לעיריית חיפה אין סמכות לקבוע האם תיכנס או לא תיכנס אנית אמוניה למעגן הקישון. הכניסה הזו נמנעה מפני שללא מיכל האמוניה, אין לאניה מה לעשות במפרץ חיפה ואין ביכולתה לפרוק את המטען. פריקה כזו מחייבת בניית מעקף על מיכל האמוניה הקיים, או מיכל ביניים, ממנו יהיה ניתן למלא מיכליות כביש. אלו מחייבים גם היתרי בנייה וגם רישוי עסק מטעם עיריית חיפה, לפני שיוכלו לזכות בהיתרים מהמשרד להגנת הסביבה ורק אז יוכלו לצאת לפועל. באופן זה, מצליחה העירייה למנוע עד כה את מימוש החלטת הממשלה, המתירה לאניה להיכנס. במפעל "חיפה כימיקלים" טענו כי מדובר בהתנכלות, אך לא נקטו בצעדים משפטיים בנושא.

ממשלת ישראל ניסתה להתגייס למהלך של ביטול סמכויות עיריית חיפה בשני צירים. הציר הראשון היה תיקון לחוק רישוי עסקים, בו הממשלה יכולה להחליף את העירייה, בתנאים מסויימים. לאחר מאבק ציבורי עיקש של תושבי העיר, ובזכות סיעת 'כולנו', ההצבעה על אישור החוק נדחתה למועד לא ידוע. הציר השני הוא האפשרות להפקיע את מתחם בז"ן מהשטח של חיפה לטובת הקמת מועצה תעשייתית. משרד הפנים הקים ועדה לבחינת הנושא בראשות עמרם קלעג'י, אך זו עדיין לא הגישה את המלצותיה.

לכל נסיון כזה צפויה העירייה להתנגד באופן ציבורי ומשפטי כאחד. גם אם רישוי העסק יופקע, עדיין עיריית חיפה אחראית על מתן היתרי בנייה בשטחה, וכל אלו יקשו מאוד על הפעלה מחדש של מפעל הדשנים הצפוני של "חיפה כימיקלים". מקורות בתעשיה מסרו ל"דבר ראשון" כי במשך תקופת המאבק, הייתה יכולה החברה לנסות ולייצר גם חלופות אחרות, כמו הכשרת מיכל אמוניה תת קרקעי בן כמה מאות טונות, אשר יאפשר למפעל לעבוד בעזרת מיכלים קטנים ולא בעזרת אניה. היצמדותה למימוש החלטת הממשלה בדבר כניסת אניה נראית הגיונית ממבט ראשון, אך מובילה בפועל, לפחות בינתיים, למבוי סתום.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!