בית המשפט העליון קבע היום (שני) כי אין מקום לאפשר לרשויות מקומיות לגבות מסים באמצעות חברות גבייה פרטיות, וזאת בתגובה לעתירה שהגישה לשכת התאום של הארגונים הכלכליים. הרכב השופטים, שכלל את השופטים עמית, ברק-ארז וברון, נתן לרשויות שהות של שנה עד כניסתו של פסק הדין לתוקף, וזאת כדי לא "לזעזע" את המערכת. אם ירצו העיריות להמשיך בגבייה באופן זה לאחר שנה, עליהן יהיה להסדיר את פעילותן של חברות הגבייה בחוק.

בפסק הדין קבעה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, כי ״אין מקום לאפשר לרשויות מקומיות לאצול את סמכותיהן בתחום הגבייה מבלי שהדבר יוסדר בחקיקה מסמיכה מפורטת…ביצוע הפעולות של חברות הגבייה, כמו שליחת הודעות תשלום והתראות לפני עיקולים וכן אמצעי גבייה כגון עיקולים וכניסה לחצרים על ידי גורמים פרטיים אינם עניין טריוויאלי״.

בנוסף, עלה בפס"ד חשש לניגוד אינטרסים שישפיע על שיקול הדעת של החברות הפרטיות, המרוויחות  מהגבייה, ונקבע כי "בתשובות המשיבים לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגביה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".

כמו כן ציינה השופטת כי הטענה של חברות הגבייה כי פעילות הגבייה הנה ״טכנית״ בלבד, אינה נכונה, שכן ״הפעלת סמכות כרוכה גם בהפעלת שיקול דעת, והפעלת שיקול דעת צריכה להיעשות על בסיס של מחויבות וכפיפות לכללי המשפט המנהלי״. עם זאת הבהירה השופטת ביחס להחלטה "כי אין בכך כדי לנקוט עמדה לגופה של חקיקה חדשה בנושא זה, ככל שתתקבל".

שרגא ברוש, יו״ר נשיאות הארגונים העסקיים שהגישה את הבג״צ נגד פעילות חברות הגבייה, מסר בעקבות פסק הדין כי ״טחנות הצדק אכן טוחנות לאט אבל לאחר מאבק משפטי של עשור, בית המשפט הביא בשורה חשובה לאזרחים ולעסקים בישראל- נגמר העידן של איש כישר בעיניו יעשה וחוזרים לפעול על פי חוק. לא ייתכן שאכיפת החוק נמסרת לגופים פרטיים אשר מתוגמלים לפי היקף של גביית מיסים. עומס הארנונה, בגובה של 22 מיליארד ש"ח בשנה הפך לבלתי אפשרי הן לעסקים והן לאזרחים והגיע הזמן לעצור את מסחטת הכספים הבלתי אחראית הזו״.

באגודה לזכויות האזרח בירכו על הפסיקה ומסרו כי "אנו קוראים לכנסת לאסור על השימוש בחברות הגבייה הפרטיות, ולקבוע כי גביית חובות תיעשה בידי גורם ציבורי. לצד זאת, אנו קוראים לבטל את פקודת המיסים (גבייה), ולהעביר את סמכויות הגבייה מהעיריות לרשות האכיפה והגביה, שכן פקודת המיסים (גבייה) מאפשרת מנגנון גבייה דרקוני שאינו הולם מנגנון גבייה במדינה דמוקרטית".