דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
26°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 25°אילת
  • 20°טבריה
  • 26°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
טרבלינקה

לא נותרה עדות / "כשלא אהיה, תמשיכו לספר"

שמואל וילנברג היה במחנה טרבלינקה בין אוקטובר 1942 ועד מרד האסירים באוגוסט 1943, בחסותו ברח והצטרף למחתרת הפולנית. הוא היה אמן ופעל נמרצות להנצחת זיכרון השואה ולמתן עדויות על המחנה ממנו לא נשאר זכר.

צילום: Adrian Grycuk
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

שמואל וילנברג, אחרון ניצולי השואה ששרדו את מחנה ההשמדה טריבלינקה הלך אמש לעולמו בגיל 93. וילנברג שהה במחנה ההשמדה כמעט שנה, עד שברח והצטרף למחתרת הפולנית. הוא עלה לארץ והקים משפחה. את זכרונותיו ממחנה ההשמדה כתב בספר "מרד בטרבלינקה", ואף חלק באינספור עדויות שנתן מול בני נוער ומשתתפי מסעות לפולין.

וילנברג נולד בשנת 1923 בצ'נוסטוחובה שבפולין, ומשפחתו עברה לורשה. עם פרוץ מלחמת העולם התגייס לצבא הפולני. עם הכיבוש הגרמני הושם בגטו אפטא, ונשלח יחד עם 6000 יהודי הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. וילנברג היה היהודי היחיד שניצל ממשלוח זה.

בירידתו מהרכבת, נתקל וילנברג במכר אשר כבר שהה בטרבלינקה מספר שבועות, וזה נתן לו עצה שהצילה את חייו – להתחזות כבנאי. הנאצים גייסו אותו לעבודות כפיה במחנה, בין היתר במיון בגדי הנרצחים במחנה, בתוכם זיהה גם את בגדי אחיותיו שנרצחו. שהה בטרבילנקה בין החודשים אוקטובר 1942 ועד מרד האסירים באוגוסט 1943. וילנברג לא היה ממתכנני המרד, אך הוא השתתף בו והצליח להמלט מהמחנה, ולהנצל. "בשני לאוגוסט, בשעה שלוש ילד שעבר אצל גרמנים בצריף נכנס לחדר הנשק והתחיל להוציא נשקים דרך החלון" סיפר וילנברג בעדות שנתן באוניברסיטאת חיפה. כשהחלו פיצוצי רימונים במחנה ידעו כלל האסירים כי פרץ המרד. "בזמן המרד אנשים התחילו לברוח דרך מכשולים נגד טנקים שהיו. הראשונים שיצאו נהרגו על ידי מכונת יריה. במהלך מנוסתו נפצע וילנברג מכדור אקדח. ולנברג נדד לבדו במשך ארבעה ימים, קיבל מעט סיוע מפולנים, והצליח להגיע לורשה, להצטרף  למחתרת הפולנית ולהשתתף במרד הפולני.

בשנת 1950 עלה ארצה, התיישב בתל אביב ועבד במשרד השיכון 40 שנה. נישא לעדה, ניצולת שואה אף היא, ולהם נולדה בת. וילנברג היה לאמן, פסל וצייר. ואף כתב את זכרונותיו בספר "מרד בטרבלינקה" שיצא לאור בהוצאת משרד הבטחון. רבות מיצירותיו עוסקות בהנצחת זכר השואה. הוא הרבה להפגש עם בני נוער, נסע ללמעלה מ-30 משלחות לפולין והשקיע רבות מחייו להעברת הזיכרון לדורות הבאים. בשיחה שניהל עם בני נוער במהלך מסע לפולין לפני כשלוש שנים, אמר וילנברג: "נשארתי אחד. אני האדם האחרון שנשאר כדי לספר על הגיהנום שהיה פה. כשלא אהיה, ילדים, תמשיכו לספר".

במחנה ההשמדה טרבלינקה נרצחו כ-880 אלף יהודים, וכמה אלפי צוענים. התקוממות האסירים במחנה באוגוסט 1943 אפשרה את בריחתם של כ-200 מאסיריו. מהם שרדו עד השחרור על ידי הצבא האדום רק כ-70. המרד יצר נזק במחנה שמנע את המשך הפעלתו. הוא פורק, ומעט האסירים שנותרו בו נרצחו. הנאצים חרשו את שטח המחנה, נטעו בו עצים ואף הושיבו במקום חווה חקלאית אוקראינית במטרה לטשטש את הראיות להשמדה. בשנת 1964 הוקמה בשטח המחנה אנדרטה בצורת בית עלמין. 17,000 אבנים וסלעים בגדלים שונים, המייצגים קהילות יהודיות שונות שנרצחו במחנה.

לוויתו של שמואל וילנברג תהיה ביום שני ב-15:00 בבית העלמין במושב אודים

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות