מתיחות שיא צפויה להירשם מחר (שישי) בבוקר בגבול ישראל עזה. כחלק מאירועי יום האדמה ברצועת עזה מתוכננת 'צעדת המיליון', אירוע המוני פלסטיני המאיים על היציבות הביטחונית הרופפת ממילא.

פלסטינים רבים צפויים להגיע בהסעות מאורגנות ולהתכנס באתרים מרכזיים סמוך לגדר המערכת, כל זאת בברכת ארגון הטרור חמאס השולט ברצועה. בישראל עוקבים בדריכות אחר המתרחש וכוחות צה"ל מתוגברים ונערכים לכל תרחיש אפשרי. על אף העידוד מצד חמאס, גורמי ביטחון בישראל מציינים כי הארגון נערך דווקא למניעת תקריות אלימות, אולם החשש העיקרי הוא דווקא מפני ארגונים סלפים וזרמים קיצוניים אחרים שיבקשו לחמם את האווירה בחסות הצעדה.

דובר צה"ל יצא במהלך השבוע האחרון במספר מסרים, חלקם בערבית, והזהיר כי לא ייתן יד להפרת הריבונות הישראלית. ניתן לשער שככל שהמצב ידרדר כך יעלה הסיכוי לנפגעים בצד הפלסטיני, מהלך אשר יביא להסלמה נוספת. ד"ר עידו זלקוביץ, ראש התכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון מתווים, אמר בראיון ל'דבר ראשון' כי אין לתפוס את ציון יום האדמה מחר רק מצידו הסמלי במאבק על הזהות הפלסטינית, שכן הוא נעשה גם על רקע יריבויות פוליטיות פנים פלסטיניות על הנהגת המאבק הלאומי הפלסטיני.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המארגנים קודם רוצים לראות את מימדי ההשתתפות ולאחר מכן יחליטו אם ליצור הסלמה שתביא לצעידה לכיוון הגדר.

"נקודה ראשונה שצריך לתת עליה את הדעת היא שהצעדה, המהווה רק חלק מהקמפיין, נערכת לא רק על רקע ציון יום האדמה, בעל קונטקסט לאומי סימבולי, אלא גם כחלק ממאבקי כוח בתוך הזירה הפלסטינית", אומר זלקוביץ. לדבריו, "מאבקי הכח מתנהלים בשני מעגלים. הראשון מבניהם הוא המאבק בין תנועות החמאס והפת"ח על הובלת הרשות הפלסטינית. השני הוא במסגרת מאבק יחסי הכוחות בין הקהילות הפלסטיניות בפזורה, אלה שבעיקר מזדהות עם תפיסת עולם איסלמיסטית, לבין ערביי השטחים, בסיס מבנה הכוח הישן והפוליטי המוכר של אש"ף (ארגון לשחרור פלסטין)".

ד"ר עידו זלקוביץ (התמונה באדיבות המצולם).

"מי שנותן רוח גבית לקמפיין אלה ארגוני חברה אזרחית פלסטינים שמקור כוחם ובסיסם מצוי באירופה ולחלקם יש גם קשרים לרשתות של האחים המוסלמים. גופי הכוח האלה החלו מזה שנתיים במהלך של התארגנות והתאגדות פוליטית. הם רוצים להציב אלטרנטיבה לאופי הפעולה, ואולי גם לאידאולוגיה ולפתרונות הפוליטיים שמציע אש"ף. הגופים הללו מתנגדים לפתרון שתי מדינות לשני עמים לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולכן מפתחים את אתוס השיבה. הם יוצרים משקל נגד באמצעות פגיעה רעיונית ודה-לגיטימציה למודל שתי המדינות וקידומו של מודל המדינה האחת כדרך לפתרון הסכסוך. בתוך כך הם מכינים תשתית רעיונית נרחבת יותר לגופים רדיקליים כמו חמאס מהכיוון הימני-שמרני ול'חזית העממית' מהכיוון השמאלי-מרקסיסטי שמתנגדים לפתרון שתי המדינות. יחד עם זאת, צריך לזכור שהכוח של הצד האיסלמיסטי-שמרני-ימני גדול לאין שיעור מזה של השמאלי. יש פה קריאת תיגר פנימית על מערכת הכוח הפלסטינית וקריאת התיגר הזו משרתת את דפוסי הפעולה של החמאס.

לפני קרוב לשנה תנועת החמאס הציגה מסמך מדיני אשר לראשונה מרמז על אפשרות של פתרון שתי מדינות. כיצד אתה מסביר את הפער בין המסמך לבין דבריך כי החמאס מעוניין בפתרון של מדינה אחת?

"מדובר במסמך מדיני שהוא לא אמנה אידאולוגית. הוא נועד להתכתב עם המציאות הפוליטית ולספק פתרון זמני שעולה בקנה אחד עם המציאות העכשווית ומאפשר להנהגה מרחב תמרון. זה בשונה ממסמך אמנת החמאס של שנת 1988 ששולל בכל תוקף את האפשרות והרעיון לפתרון 2 המדינות. החמאס דוחפת להחליף את הפת"ח כמפלגת שלטון וכגורם המוביל את התנועה הלאומית פלסטינית. על-מנת לעשות זאת הם מבינים שהם נדרשים לייצר שיח פרגמטי העולה בקנה אחד עם המציאות בשטח ולכן ניתן לראות נסיגה מהשיח הדתי-איסלמיסטי של "כל השטח בין הנהר לים צריך להיות אדמות וואקף". לעומת זאת הם גם מניחים תשתית רעיונית להקמתה של מדינה פלסטינית-איסלמית-לאומית. המסמך המדיני מתכתב יותר עם האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים לעומת הפזורה הפלסטינית שמטבע התהליכים, אינה מתמודדת עם המציאות הקונקרטית ולכן מצויה בתהליכי רדיקליזציה".

מה שאיפתם של מארגני צעדת המיליון בשישי?

"שיטת הפעולה היא ליצור מרחב פולקלוריסטי שמקדם את רעיון השיבה. בהתחלת האירוע לא צפויה צעדה המונית. המארגנים קודם רוצים לראות את מימדי ההשתתפות ולאחר מכן יחליטו אם ליצור הסלמה שתביא לצעידה לכיוון הגדר".

"המאבק מול הגדר הוא גם בעל משמעות פסיכולוגית. הגדר, הגבול, הטנקים והדחפורים – יש להם תפקיד מרכזי ביצירת ההרתעה מול הפלסטינים. אחת מתופעות הלוואי של הסאגה הזו, היא יצירת מדרגה נוספת בשחיקת רף ההרתעה הישראלי, זאת במידה והפלסטינים יצליחו לקפוץ מעל הגדר ולטשטש את הגבולות של 1948. זוהי מערכה תודעתית וצריך להבין בתוכה את הפסיכולוגיה של הגבולות".

דובר צה"ל מרבה להדגיש כי לא יתן להפר את הריבונות הישראלית ולא יהסס להפעיל כוח נגד מי שינסה להפר את הריבונות. האם לישראל יש ברירה אחרת?

"כל ניסיון של חציית גבול המונית תתקל בתגובה קשה של צה"ל. מדינת ישראל חייבת לקדש את נושא הריבונות ואסור לה לאפשר את חציית 'קו הפחד' שממנו בונים את הגבול. לא רק במובן הפיזי אלא גם הסימבולי. בעבר ראינו שצה"ל היה מאוד תקיף בסוגיית הגבול הזו וכל מי שדבק ברעיון של שתי המדינות צריך להבין שמדיניות אגרסיבית, מסביב לגבולות, היא נכונה. ללא ייצוב הגבולות לא יהיה לרעיון שתי המדינות סיכוי להגשמה".

"חמאס מצידה מוכנה להקריב את הציבור העזתי על הגדרות עם ישראל לשם קידום האינטרסים שלה. החמאס רוצה לייצר דפוס מאבק אשר בחזיתות ניצבים אזרחים לא חמושים. כמובן שככל שיהיו יותר נפגעים בצד הפלסטיני זה יממש את מטרות החמאס מבחינת התעמולה בזירה הבינלאומית. חמאס תהיה מוכנה, מבלי ליזום פורמלית, להקריב כמה שיותר אזרחים על-מנת לשוב ולעלות לתודעה הבין-ערבית והבינלאומית ולהשתמש באותם אנרגיות כדי לקדם את האינטרסים שלה בזירה הבין-ערבית. על רקע העובדה שבינה לבין הפת"ח יש כרגע מחסום בתהליך הפיוס המדיני, לצד המגמה של התקררות מערכת היחסים בינה לבין מצרים, חמאס צריכה את רצועת עזה בכותרות. המיזם הזה משתמש באזרחים, בחלקם כאלה שאינם מזוהים עם החמאס, כדי לעזור ולקדם את האינטרסים הפוליטיים של תנועת החמאס".

"קרוב לוודאי שיהיו ניסיונות לפגיעה בגדר אלא אם תהיה עליה בלהבות שעשויה לפגוע בחמאס. כל ניסיונות החצייה האחרונים של הגדר נועדים לשרת את ההבנה איך צה"ל ערוך מודיעינית בצד השני. אני לא בטוח שפני החמאס לעימות. ניתן לראות את התגובה החריגה של החמאס, לאחר ההסלמה הביטחונית של הלילה שבין יום ראשון לשני, שלא התבצע ירי לכיוון שטח ישראל. זהו סימן שפניהם אינן מועדות לעימות כולל אבל הם כן מכינים את עצמם. אין ספק שעוסקים בהכנות אבל הם לא מעוניינים, כרגע לפחות, בעימות מהסוג הזה. מה שכן חשוב להם הוא לקבוע את התזמון לעימות בעצמם, על-מנת שישרת את המטרות שלהם ולא להגרר לשם ע"י הסלמה בלתי מתוכננת. חמאס עדיין עסוקה בבניית כוחה הצבאי ואימונו".

האם ההתנגשות עם כוחות צה"ל סביב הצעדה היא בלתי נמנעת?

"מה שמנסים לעשות ברצועת עזה זה שהצעדה תהיה יריית הפתיחה לקמפיין מתמשך, שיסתיים ביום הנכבה, ושנושא הגבולות ישחק בו תפקיד. הם רוצים לייצר אנרגיה של קמפיין תודעתי מתמשך. מה שיקבע את עצימותו תהיה השאלה של מספר הנפגעים. לאירועים כאלה יש דינמיקה טבעית של הסלמה. נשארת שאלה פתוחה מה תהיה התגובה הישראלית וכמה מוקדי חיכוך יהיו ואם היא תצית להבה מהרצועה לגדה המערבית ואפילו בתוך הקו הירוק. מטרתם היא ליצור קמפיין תודעתי שיחצה את המגזרים בזירה הפלסטינית".