זו תהיה הפעם הראשונה שבה אגתה קלוקייביץ', בת 29 מקרקוב שבפולין, תחגוג את ליל הסדר – והיא כבר לא יכולה לחכות. "אני יודעת את הכללים הבסיסיים, שהכל חייב להיות כשר לפסח ואסור שיהיה שום דבר חמץ, שישנה צלחת פסח מסורתית, ומכירה כמה מהמאכלים המסורתיים של פסח", היא מספרת. "אני מאוד סקרנית וזה ממש מעניין עבורי. אני מצפה לראות איך בדיוק נראה ליל הסדר, מה הרב יספר במהלך הערב", הוסיפה. אגתה אינה יהודיה – היא פולניה קתולית ללא שורשים משפחתיים יהודיים. יחד איתה פעילים ב"מרכז התרבות היהודי" (JCC) בקרקוב מעל חמישים מתנדבים, שמגיעים כמעט מדי יום ומתייצבים בעמדת הקבלה, מגישים את ארוחות השבת והחג, ומארגנים אירועים שונים שמוקדשים כולם ליהדות.

סדר הפסח שייערך הערב (שישי) במרכז התרבות היהודי בקרקוב יהיה הגדול ביותר שנערך בעיר בשנים האחרונות, ויכלול כ-200 משתתפים –  יהודים ולא יהודים. למרות המתיחות בין ישראל ופולין בשבועות האחרונים סביב "החוק הפולני" והתגברות גילויי האנטישמיות בפולין בעקבותיה, מספר הבקשות מצד תיירים ואורחים שאינם חברי הקהילה בימים כתיקונם לקחת חלק בליל הסדר גבוה מהשנים קודמות. "אנחנו נערוך השנה ארבעה סדרי פסח נפרדים", מגלה יונתן אורנשטיין (48), מנהל המרכז מאז פתיחתו ב-2008. "סדר אחד למשפחות עם ילדים קטנים לפני כניסת החג, לאחר מכן יהיה סדר פסח של חברי הקהילה המבוגרים. בסדר נוסף ישתתפו סטודנטים של ארגון 'הלל' בקרקוב, והסדר הרביעי הוא כללי ופתוח לאורחים, בהובלת רב המרכז היהודי אבי באומול. גם חב"ד בקרקוב מקיימים ליל סדר, ויש עוד מקומות שיציינו בהם את החג".

סדר פסח בקהילה היהודית בקרקוב (באדיבות JCC קרקוב)

אני שואל את יונתן על התחושות שעולות מעריכת ליל סדר בקרקוב, עיר שבעבר שכנה בה קהילה יהודית מפוארת בת שישים אלף איש שמרביתם נספו בשואה. "זה מרגש מאוד", הוא אומר, "יהיו לנו כאן כמעט 30 ניצולי שואה, ולשבת עם אנשים שהיו בעצמם עבדים, ומסלול החיים שלהם מסמל את היציאה מחושך לאור, זה מרגש מאוד. אחת מניצולות השואה, זושיה רדז'יקובסקה, אפילו תוביל את ליל הסדר של חברי הקהילה המבוגרים. מבחינתי זה ממש לא כמו סדר פסח רגיל כפי שנכחתי בו כל חיי. אנחנו מדברים בהגדה על דברים שאירעו לפני אלפיים שנה, כאשר חלק מהאנשים כאן עברו דברים דומים, והם עדיין חיים את זה."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

יונתן מציין כי למרות הפגיעה בתדמית של פולין בעיני הישראלים, החיים היהודיים במדינה דווקא נמצאים בפריחה מתמדת. "הגענו ל-700 חברים יהודים, בהם פולנים שגילו לא מזמן את השורשים היהודיים שלהם. זה מדהים", הוא אומר בגאווה.

ובכל זאת, הוויכוח על 'החוק הפולני' וגל האנטישמיות ששטף את פולין בעקבותיו נותן את אותותיו בקרב הקהילה היהודית בקרקוב. יונתן מציין כי בחודש שעבר הגיע נשיא פולין אנדז'יי דודא לבניין מרכז התרבות היהודי בעיר, ונועד עם ראשי הקהילה. לדבריו, דודא הבטיח להם כי פולין תמשיך להיות בית חם עבור יהודים למרות המחלוקות. "סגרנו את הדלת וישבנו איתו בפרטיות. סיפרנו לו איך אנחנו מרגישים, ושאנו דואגים לעתיד שלנו בפולין בעקבות האווירה וההתבטאויות הפומביות. הוא אמר לנו שלאחר אלף שנות יהדות בפולין, הוא אינו יכול לדמיין את פולין ללא היהודים. הוא התחייב לפעול ככל יכולתו על מנת שהעתיד שלנו כאן יהיה טוב יותר".

נשיא פולין אנדז'יי דודה (משמאל) במפגש עם הקהילה היהודית בקרקוב. פברואר 2018 (באדיבות JCC קרקוב)

הפולנים עפים על הגפילטע

מי שהחלה כבר ימים ארוכים לפני ליל הסדר לטרוח על הכנת ארוחת החג היא רעייתו של אורנשטיין, קשיה, שמשמשת כטבחית הראשית של מרכז התרבות היהודי. היא אף מפעילה קייטרינג המציע אוכל כשר לתיירים ישראלים שומרי כשרות. הכנת ארוחת חג עבור 200 אורחים, אומרת קשיה, היא אתגר לא פשוט – אך היא מצליחה לעמוד בו ללא עזרה גדולה מדי. כבר ביום שלישי שלפני החג הגיע הרב באומול אל המטבח והכשיר אותו בצורה מדוקדקת לפסח. מיד לאחר מכן החל "מבצע ליל הסדר" של קשיה ועוזריה, במירוץ להכנת ארוחת חג בת מספר מנות עבור 200 האורחים.

קשיה אורנשטיין - "הטבחית הראשית" של הסדר בקרקוב (באדיבות JCC קרקוב)

קשיה אורנשטיין – "הטבחית הראשית" של הסדר בקרקוב (באדיבות JCC קרקוב)

אז מה יכלול התפריט של ליל הסדר בקרקוב? "כמובן הקניידלך. זה משהו שכולם אוהבים" מחייכת קשיה, "מלבד זה יהיו גם גפילטע פיש, חרוסת, עוף, וכמובן צלחת ליל הסדר המסורתית. אבל אני חייבת לציין שבפולין כולם אוהבים מאוד מצות, ותמיד מבקשים עוד ועוד מצה" היא מוסיפה בחיוך. לצידה של אורנשטיין עמלו בימים האחרונים שני "עוזרי טבחית" אישיים, ואפילו אמה ואחותה התגייסה לעזור בהכנות. את המאכלים המסורתיים לפסח היא למדה להכין בעזרת הרב הקודם של הקהילה היהודית בקרקוב, בועז פש.

– איך הפולנים מגיבים למאכלים המסורתיים של פסח כמו מצות, חרוסת וגפילטע פיש?

"הם ממש אוהבים את זה. המטבח האשכנזי הוא תערובת של מטבח יהודי ופולני, ולכן הם אוהבים את הטעם של הגפילטע פיש המתוק. זה מתחבר למתכון מאוד אהוב שיש לנו כאן בפולין ונקרא 'דג יהודי', שהוא דג מתוק". כאשר אני שואל אותה מהו המאכל האהוב ביותר עליה אישית בפסח, היא מתלבטת: "אני מאוד אוהבת את הקניידלך, אבל גם את הגפילטע פיש. שניהם מאכלי הפסח שאני הכי אוהבת".

סדר פסח בקהילה היהודית בקרקוב (באדיבות JCC קרקוב)

– ואיך משיגים את הכמות הגדולה של מצרכים כשרים לפסח עבור הכנת ארוחת חג ל-200 אורחים?

"לפני פסח אנו מזמינים כמויות גדולות מאוד של מצרכים, כך שבדרך כלל אין בעיה. בנוסף, הרבה מאוד משלחות שמגיעות לכאן מביאות לנו מצרכים שונים לפסח. גם הירקות והפירות כמובן כשרים. לפני מספר שבועות קיבלנו תרומה גדולה מבית כנסת גדול בלונדון שהביאו לנו כמות גדולה של מצרכים לליל הסדר, כך שאין בעיה".

כאשר היא לא עסוקה בהכנות קדחתניות לליל הסדר, מעבירה קשיה סדנאות לבישול אוכל יהודי, בהשגחת רבה הראשי של פולין מיכאל שודריך. מרבית המשתתפים אינם יהודים, אלא פולנים קתולים שמגלים עניין רב ביהדות וביקשו ללמוד כיצד להכין חלה ומאכלים יהודיים אחרים.

"המרכז היהודי הוא כמו הבית שלי"

ההתעוררות היהודית בקרקוב כוללת, כאמור, גם צעירים רבים שאינם יהודים ומתנדבים במרכז התרבות היהודי. אגתה מספרת שהחלה להתעניין ביהדות ובתרבות כבר מגיל צעיר: "אני מגיעה מחבל גליציה, שם התגוררו יהודים רבים לפני המלחמה. התנדבתי במספר ארגונים ומוסדות יהודיים, ולאחר מכן גיליתי שבמרכז התרבות היהודי מחפשים מתנדבים, והחלטתי שאני רוצה להיות חלק מזה".

"לא יכולה לחכות לביקור בישראל". אגתה קלוקייביץ (באדיבות JCC קרקוב)

"לא יכולה לחכות לביקור בישראל". אגתה קלוקייביץ (באדיבות JCC קרקוב)

האהבה שלה ליהדות הביאה אותה לראות בבניין "מרכז התרבות היהודי" לא רק מקום להתנדבות אלא "הבית השני שלי" כדבריה. היא רואה את עצמה ממשיכה להתנדב במקום עוד שנים ארוכות. "לפעמים אני מוצאת את עצמי ברובע היהודי ותמיד זה מסתיים כאן. לשבת בקבלה, להיות עם חברי הקהילה המבוגרים או סתם לשבת עם המתנדבים האחרים שם. זה כמו הבית שלי, ובכל זמן פנוי שיש לי אני מגיעה לשם".

איך מקבלים בסביבה שלך את אהבתך ליהדות ואת ההתנדבות שלך במרכז הקהילה היהודית?

"היו אנשים במשפחתי שאולי לא היו אוהבים את זה במיוחד, מהדור המבוגר יותר, אבל הם כבר לא בחיים. שאר בני משפחתי מתעניינים גם הם ביהדות, בת דודתי אפילו החלה בהליך גיור והוריי תומכים בי". אגתה לא מבחינה בשינוי באווירה בעקבות 'חוק ההכחשה' הפולני והמחלוקת בין פולין וישראל. "אין שום שינוי לרעה. כמות המבקרים במרכז היהודי נותרה בעינה, ולא שמעתי שום הערה שלילית מאז שפרץ המשבר. לא מפולנים שמבקרים במקום, וגם לא מישראלים" היא מספרת.

עד שתציין את ליל הסדר הראשון שלה, החג היהודי האהוב עליה הוא דווקא חנוכה. "אני אוהבת את כל האורות, והסיפור סביב החג עם נס פך השמן היה תמיד מרשים מאוד עבורי", סיפרה. בקרוב היא תגשים את אחד החלומות הגדולים בחייה ותבקר לראשונה בישראל. "אני לא יכולה לחכות! כרגע אני ממתינה לקבל את הדרכון שלי, ולהגיע לישראל ביום העצמאות", היא אומרת בעיניים נוצצות.