בדיוק לפני שלוש שנים נגזרו שנתיים מאסר בפועל על דני ביטון (אבא של), לאחר שהורשע בהסדר טיעון בשתי עברות חמורות; הדחה לזנות בנסיבות מחמירות וניצול קטינות לזנות. כמו כן, גם בשיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיות, מה שמסביר מדוע עבירות נוספות שבהן נחשד, היה קשה להוכיח שהרי אין לו לשופט בישראל אלא מה שעיניו רואות. שימוש בסמים ועבירות מין אחרות נמחקו מכתב האישום, בתמורה להודאתו של ביטון בסעיפים אלו ופיצוי כספי של שלוש נפגעות עיקריות.
נוסף על שיבוש הראיות, תמכה הפרקליטות בעסקת הטיעון בגלל שחשבה באמת ובתמים שיש בזה הישג אדיר והיסטורי. זו הייתה הפעם הראשונה שבית משפט הכיר ופסק מאסר בפועל על הדחה וניצול קטינות לזנות, מבלי שהיה בהכרח תשלום כספי מיידי בתמורה לאקט המיני שהנערות התבקשו לבצע. ייתכן וזה באמת נכון והלכת ביטון אכן תיזכר ותלמד לדורי דורות.
בינתיים, הלך ביטון הגיע ביטי, ביטון כבר משוחרר שנה ועוד מוקדם להגיד איך תסתיים פרשת ביטי, אבל גם במקרה הכי גרוע כנראה שזה ייקח לו הרבה פחות משנתיים שלוש לצאת מזה. הפרקליטות הפעם מכוונת הרבה יותר נמוך כי אין לה לפרקליטה, אלא מה שהחוק קבע, אלא שאת עבירות המין שביצע ביטי על פי החשד, גם המחוקק לא יכול היה לדמיין בזמן שהוא כתב את החוק. העולם השתנה, אופי עבירות המין השתנה, הטכנולוגיות התקדמו, רק החוק נשאר כשהיה ובכך אינו מגן היום על נערות ונערים מפני אלימות מינית ברשת ומחוצה לה, בבית ומחוץ לבית.
כמו ביטון כך גם ביטי, על פי החשד, עשה שימוש בקרבתו המשפחתית על מנת לקדם את מעמדו בקרב מעריצות: "תוך שימוש במעריצות הצעירות והתייחסות מבזה ומשפילה כלפיהן, כאילו היו חפץ לסיפוקו ולשירותו, לרבות מאוויו המיניים", נכתב בכתב האישום נגד ביטון. "ניצל ניצול ציני ובוטה את הצלחתה של בתו ואת הערצתן של קטינות רכות בשנים" כך מתארת הפרקליטות את החשוד ביטי, בכתב האישום.
ביטון נהג באופן שיטתי לפגוש במעריצות של בנו, נערות וצעירות בנות 20-15 בהופעות ובתכניות שבהן השתתף בנו, לרבות תכניות הטלוויזיה "והכול תוך ניצול רצונן של הנערות להימצא בקרבת בנו ולחסות בהילה של עולם הזוהר", נכתב בכתב האישום נגד ביטון.
אצל ביטי, "הקטינות מתארות את השיחות עמו כ-"כבוד גדול" וכהזדמנות להתקרב לבתו, לעשות כל שיבקש", כך טוענת הפרקליטות בכתב האישום. הוא ידע וניצל זאת, ממש כמו ביטון.
"על בסיס הבטחות אלו, ובמטרה לפגוש בבנו ולהיות בקרבתו, נהגו הנערות למסור לביטון פרטי התקשרות עמן", וכך על פי החשד, עשה גם ביטי כשניהל את קבוצות הוואצאפ של נערות המעריצות את ביתו. מכתב האישום עולה שיטתו הלא מקורית של ביטי, תחילה, קירב אותן רגשית אליו והחל בשיח פרטי עימן, בהמשך, שכנע אותן להוריד את הטלגרם ואז החל בשיח המיני הבוטה. גם כאשר חלק מהקטינות סירבו לשתף עימו פעולה, המשיך המשיב בשלו כמי שאינו יכול לחדול ממעשיו". מה שכן, ביטי שלא כמו ביטון, לא העביר לחבריו. אולי הוא פשוט לא הספיק.
כמו אצל ביטון כך גם אצל ביטי, נכון לרגע זה בתו מתנערת מכל קשר ישיר שלה למה שנטען כנגד אביה. לזכותה של ילדה בת 17 נאמר, שזה לא מצופה ממנה לדעת על אבא שלה דברים מהסוג הזה, בטח לא להגן או לשמור עליו, ההפך היה אמור להיות הנכון.
דבר אחד בטוח, לילדות בנות 17 במדינת ישראל, מצליחות, יפות ומוכשרות ככל שיהיו, אין הגנה. כל אחת מהן יכולה להיות קורבן של מישהו, בבית או מחוץ לבית, ובעזרת קוריה הארוכים של הרשת מלאת החורים דרכה אפשר לנצל נערות בקלות ולצאת מזה תוך שנה שנתיים לכל היותר.
רשתות כאלה מנהלים לא רק אבות של, פשוט שאלו עושים כותרות ולכן עליהם אנחנו שומעים. ביטון הולך, ביטי בא, אבל מה שנשאר אלו צלקות על ילדות שנפגעות וגם הן יבינו יום אחד, מי פה מקבל הגנה בחסות החוק ומי לא. גברים שמנצלים את מעמדם וכוחם כדי לצוד נערים ונערות דרך החורים של הרשת – כן. נערות ונערים שנשארים מצולקים מהם לכל החיים – לא.
רעות גיא היא משפטנית, ראש תחום קצה ונערות, עמותת עלם לנוער בסיכון
