יום הזכרון לרצח מרטין לותר קינג חל ברביעי באפריל, בעוד מספר ימים, ולאחר חמישים שנה, רצינו לבדוק מה תוצאות המאבקים אותם הוא הוביל. מרטין לותר קינג ג'וניור, כומר אמריקאי וממנהיגי מאבק השחורים לשוויון זכויות אזרחי בארצות הברית, נרצח בשנת 1968. המאבק האחרון אותו הוביל קינג היה המאבק בעוני, אחד מאמצעי הדיכוי הקשים בעיניו שהופעלו כנגד מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות ברחבי ארצות הברית, אך זה לא היה מאבקו היחיד. לאורך שנים פעל להסרת המחסומים שהוצבו בפני שוויון זכויות אזרחי בארצות הברית. מה יצרו מאבקיו אלו ואיפה הם עומדים לאחר חמישים שנים?

סגרגציה/הפרדה – ארבעה ימים לאחר שרוזה פארקס נעצרה כי סירבה לוותר על מושבה לטובת גבר לבן באוטובוס עירוני במונטגומרי אלבאמה, קינג הכריז על חרם שיופעל כנגד חברת האוטובוסים. מאותו רגע ועד שבוטלה ההפרדה, אפרו-אמריקאים סירבו לעלות על האוטובוסים העירוניים. בכנסיה בעיר, בפני קהל של אלפים אמר קינג: "עכשיו עלינו לצאת ולהישאר נאמנים זה לזה עד הסוף". בית משפט פדרלי ביטל את ההפרדה הגזעית באוטובוסים ציבוריים במונטגומרי, ומרטין לותר קינג התמקם כמוביל המאבק. שנים מאוחר יותר, בשנת 1964, הוא עמד מאחורי הנשיא לינדון ג'ונסון בעת חתימתו על הצו האוסר הפרדה (בין לבנים לשחורים) במקומות ציבוריים. זהו צו שיאסור גם על אפליה על רקע גזעי בעת קבלה למקום עבודה.

מרטין לותר קינג

יחד עם זאת, מורשתו של קינג בנוגע להפרדה בין שחורים ללבנים נותרת מעורבת, על פי גורדון מנטלר, פרופסור באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. "רוב המקומות המסורתיים כמו שירותים ומסעדות עברו תהליך של אינטגרציה, אבל חלק מהמסעדות פשוט נסגרו ובתי ספר ציבוריים הפכו לפרטיים". בעוד בתי ספר הפכו במרבית המקרים מעורבים בשנות ה-80 של המאה הקודמת, רבים מהם עברו תהליכי הפרדה מחדש. בשנת 1988 לדוגמא, בערך 44% מתלמידי שחורים הלכו לבתי ספר שהם ברובם לבנים. רק 20% מהתלמידים השחורים עושים זאת כיום, כך על פי סקר שנערך.

הצבעה – השתתפותו של קינג בצעדה בת ה-87 קילומטרים מסלמה למונטגומרי בירת אלבמה העלתה את המודעות לגבי הקשיים איתם מתמודדים אזרחים שחורים המנסים להצביע (בארצות הברית עליך להירשם מראש על מנת לקבל את זכות ההצבעה והרשמה זו היתה מותנית באופן כזה שמרבית השחורים לא העזו או לא יכלו להירשם). הנשיא ג'ונסון כינס דיון מיוחד בקונגרס לאחר שקהל הלבן, מלווה בכוחות משטרה מקומיים, תקף את הצועדים באלימות קשה, וכך לבסוף, וכתוצאה מהרעש התקשורתי סביב אלימות זו, עבר החוק שהבטיח את זכותם של אזרחים שחורים להצביע.

מרטין לותר קינג נרצח ברביעי לאפריל 1968

בנושא זה, על פי מנטלר, השפעתו של קינג מתמשכת וחד משמעית. עד שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת בדרום האמריקאי נבחרו אלפי שחורים לתפקידים שונים, וזאת בניגוד לכמעט אף אדם שחור בשנות ה-50. קואליציות שחורות ולטיניות צצו בשיקגו, לוס אנג'לס, ניו יורק ויוסטון במטרה לקדם בחירת אנשים שאינם לבנים לתפקידים שונים, מה שבסופו של דבר הוביל לבחירתו של הנשיא השחור הראשון, ברק אובמה.

עוני – קינג נרצח בממפיס בעודו מתגייס לעזרת שביתה של עובדי תברואה. הוא גם היה באמצע אירגון של מצעד העניין על וושינגטון. זהו מצעד שמטרתו המוצהרת היתה להבליט את מאבקם לזכויות כלכליות של אזרחים עניים בני כל המוצאים המתמודדים עם עוני. הסנטור לשעבר פרד האריס מאוקלהומה, אמר כי המאבק למיגור העוני נותר אחד הבולטים במאבקים שקינג לא הצליח לסיים. "יש היום הרבה יותר אנשים עניים מאשר לפני 50 שנה" אומר האריס. "חוסר השוויון בהכנסות קשה בהרבה היום".

דיור – במהלך חייו של קינג, בעלי בתים יכלו לסרב להשכיר דירות לאזרחים שחורים או לטינים, ואמצעים שונים אפשרו לאסור על לא לבנים לקנות דירות בשכונות מסוימות. לאחר הרצחו של קינג, הנשיא ג'ונסון ביקש מהקונגרס להעביר את החוק (שחקיקתו נדחתה רבות לפני כן) המונע סירוב למכור או להשכיר דירה על רקע גזעי, דתי, מגדרי, נכות, ארץ מוצא או מצב משפחתי.

בעשורים מעז עבר החוק, שיעור האזרחים השחורים שהם בעלי בתים עלה. אך משנות ה-2,000 עד 2015 עלייה זו נמחקה לחלוטין. הסנטור לשעבר האריס אומר שמשבר הפריים פגע באזרחים שחורים באופן קשה בהרבה ובאחוזים גבוהים יותר מאשר בלבנים. דבר זה הוביל להפרדה גזעית של מגורים, במיוחד באזורים עירוניים.