בתחילת השבוע הוגש על ידי משרד המשפטים תזכיר חוק שמטרתו לשנות את האופן בו מטופלות בקשות לשחרור מוקדם במאסרים שאורכם הוא עד שנה, דרך שני שינויים: העברת דיוני השחרור המוקדם מידי נציבת בתי הסוהר לידי וועדה מנהלית יעודית, והרחבת אוכלוסיית האסירים שבקשותיהם לשחרור מוקדם ידונו בפני הוועדה.
עד עתה, כל בקשת אסיר לקצר את מאסרו בשליש נדונה בידי אחד משני הגורמים הבאים: אם מדובר בעונש מאסר של למעלה מ-6 חודשים, בקשת השחרור נדונה בידי וועדת שחרורים. אם המאסר היה קצר, של עד 6 חודשים, הבקשה הובאה לידי נציבת בתי הסוהר.
לפי הצעת החוק החדשה, המנגנונים הקיימים לשחרור אסירים אינם נותנים מענה מיטבי ומתאים לאסירים השפוטים למאסרים קצרים של עד שנה אחת. תזכיר החוק אף מציין במפורש כי הצורך בייעול מנגנון השחרור המוקדם עולה גם נוכח בג"ץ הצפיפות, הקובע כי על המדינה לדאוג לרווח את תאי המאסר בתי הכלא, מטרה שיכולה להתממש גם דרך שחרור אסירים.
לפי הצעת החוק, תוקם ועדה מינהלית ובה שלושה נציגים משירות בתי הסוהר, שתחליף את סמכות נציבת בתי הסוהר ותוסמך לקבל החלטות בדבר שחרור על תנאי ממאסר של כלל האסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, למעט אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת. הוועדה למאסרים קצרים תקבל את החלטתה על בסיס בקשת האסיר בכתב ועל בסיס המסמכים שיונחו לפניה, מבלי שיתקיים בפניה דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, במודל של החלטה מינהלית, ולא של הליך אדברסרי כבוועדות השחרורים. שינוי זה, אמור להבטיח הליך מהיר יותר בעניינם של אסירים שנידונו לעונשי מאסר קצרים. דבר זה נועד לתרום להקלת העומס על ועדות השחרורים, להבטיח כי בקשותיהם של אסירים לשחרור מוקדם תיבחנה במועד, ויתאפשר שחרורם על-תנאי של אסירים שנמצאו מתאימים לכך בהתאם לדרישות החוק.
הוועדה למאסרים קצרים תמונה על-ידי נציבת בתי הסוהר, ותמנה 3 חברים: קצין שב"ס שכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום לפי חוק בתי המשפט, ויהיה יושב הראש של הוועדה; קצין שב"ס בעל השכלה משפטית וניסיון בתחום הכליאה; וקצין שב"ס בעל חמש שנות ניסיון בתחום מבין התחומים האלה: עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, או חינוך.
שינוי נוסף הנה בכך שעד עתה, וועדת השחרורים לא החליטה על שחרורם של אסירים שעברו עבירת אלימות או מין במשפחה, אלא לאחר קבלת חוות דעת מידי צוות נציגי משרד הרווחה ושירות בתי הסוהר, לגבי מידת הסכנה לציבור ולנפגעי העבירה משחרור של האסיר. בנוסף, וועדת השחרורים לא החליטה על שחרורו של אסיר שעבר עבירת מין, או אסיר נפגע נפש, אלא לאחר קבלת חוות דעת לפיה האסיר אינו מסוכן לציבור. שני תנאים אלה לא יהיו חלק מתנאי הוועדה המיוחדת למאסרים קצרים.
הצעת חוק זו מגיעה מיד לאחר שביום חמישי האחרון הגישה המדינה את תגובתה האחרונה לבג"ץ הצפיפות המתנהל מזה 4 שנים. לפני כשנה קיבל בית המשפט את עתירתה של 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ואחרים, וקבע כי המדינה צריכה לדאוג לכך ששטח המחיה המינימלי לו יזכה כל אסיר יהיה 3 מ"ר בשלב ראשון, יעד אליו המדינה הייתה אמורה להגיע עד חודש מרץ הנוכחי, ו-4.5 מ"ר בשלב שני, יעד אליו הייתה צריכה להגיע תוך שנה וחצי.
המדינה לא עמדה ביעד הראשון, ופנתה אל בג"ץ בטענה כי תוכל לעמוד ביעדים שהוצבו לפניה רק בתוך 9 שנים. בג"ץ העניק למדינה הארכה קצרה, וביקש ממנה להגיש עד ליום חמישי האחרון תוכנית מפורטת ולוחות זמנים מפורטים לעמידה בפעימה הראשונה שנקבעה בפסק הדין, לשם יצירת מרחב מחיה של 3 מ"ר לפחות, לכל אסיר ועציר.
ביום חמישי הגישה המדינה את תגובתה האחרונה לבג"ץ, בה כתבה כי קיים היום חוסר ב-2,800 מקומות כליאה בישראל על מנת לעמוד ביעד אותו הציבה בג"ץ לריווח תאי המאסר. בסמוך לכך, פורסם מתווה חנינות ה-70 שעשוי לאפשר שחרור מספר מסוים של אסירים, והצעת החוק הנוכחית שעשויה להקל על אופן ומהירות השחרורים המוקדמים ממאסרים.