ג'ונתן גארלנד הוקסם מאדריכלות בגיל מוקדם: את רוב ילדותו העביר בבניית מבנים מלגו ואת הנסיעות עם אביו מחוץ לשכונת מגוריו, שרוב תושביה היו שחורים, בילה בהתבוננות על הבניינים בבוסטון. אבל כשלמד את המקצוע באוניברסיטה הוא הביט סביב ולא הרבה סטודנטים שנראים כמוהו – היו מעט מאוד שחורים על ספסל הלימודים, ואפילו פחות בעמדת המרצים.
"אם תגגל את המילה 'אדריכלים', ותלחץ על לשונית התמונות, תראה בעיקר פרצופים של גברים לבנים" אמר גארלנד בן ה-35 שעבד במשרדי אדריכלות בניו יורק ובבוסטון, "זה הדימוי, זה המתג, ככה נראה אדריכל".
והתופעה הזאת שכיחה בעוד ענפי תעסוקה מכניסים, גם חמישים שנה אחרי ההתנקשות בחייו של מרטין לותר קינג ג'וניור – ממנהיגי המאבק על זכויות האזרח ועל שוויון הזדמנויות בעבודה.
ניתוח שערכה סוכנות הידיעות AP לנתונים של הממשל האמריקאי, מצא כי יש תת-ייצוג עקבי של עובדים שחורים – בהשוואה לעמיתיהם הלבנים – במשרות מכניסות בטכנולוגיה, עסקים, מדעי החיים, כמו גם באדריכלות והנדסה. במקום זאת, עובדים שחורים מוצאים עבודה במשרות בעלות שכר נמוך ובענפי תעסוקה יוקרתיים פחות (בהם הם סובלים מייצוג יתר), כמו ענפי השירות, אחזקת מבנים ועבודות משרדיות.
באחד מנאומיו האחרונים, תיאר קינג את "אמריקה האחרת", בה יצרו האבטלה ותת-התעסוקה "עייפות של ייאוש" לאפריקאים-אמריקאים. למרות ההתקדמות שרשמה האוכלוסייה השחורה בארה"ב בגובה ההכנסה ובשיעור בוגרי בתי הספר, מומחים רבים טוענים כי אוכלוסייה זו נשארה בחלקה ב"אמריקה האחרת" – עם סיכוי קלוש להשיג משרה בכירה – תודות לגזענות ממוסדת, גם אם נסתרת.
הניתוח שערכה AP מצא כי לעובד לבן סיכוי טוב בהרבה, מעמיתו השחור, למצוא עבודה ב-11 הענפים בהם השכר החציוני הגבוה ביותר. היחס בין לבנים ושחורים בתחום הניהול קרוב ל-1:10, במקצועות המחשב והמתמטיקה עומד היחס על 1:8, בקרב עורכי הדין 1:12, ו-1:7 במקצועות החינוך. זאת לעומת היחס בין שחורים ולבנים בכלל שוק העבודה, שעומד על 1:5.5. השכר השנתי החציוני בחמשת המקצועות המכניסים ביותר נע בין 65 אלף דולר ל-100 אלף דולר, זאת לעומת השכר החציוני הכללי שעומד על 36 אלף דולר.
בבוסטון – מרכז של טכנולוגיה וחדשנות, וגם ביתן של מספר אוניברסיטאות יוקרתיות – מועסקים 27 עובדים לבנים על כל עובד שחור בענפי המחשב והמתמטיקה. היחס הכללי בעיר עומד על 9.5 עובדים לבנים על כל עובד שחור. בכלל, היחס בין עובדים לבנים ושחורים בבוסטון, גבוה מהממוצע הלאומי בשישה מתוך עשרת המקצועות המכניסים ביותר.
לבוסטון – עיר אליה היה קשור קינג, בה השלים את הדוקטורט שלו ופגש את מי שתפוך לאישתו – היסטוריה ארוכה של מתיחות גזעית. שמונה שנים אחרי רצח קינג, בשיאו של מהלך סוער לביטול ההפרדה בבתי הספר, צילום עיתונות (שזכה מאוחר יותר בפרס פוליצר) תיעד אדם לבן תוקף מפגין שחור בעזרת דגל ארה"ב מחוץ לבית העירייה.
הקורבן הצעיר היה תיאודור לנדסמרק. היום הוא כבר בן 72, עורך דין, אדריכל ורא מכון דוקאקיס למדיניות עירונית ואזורית באוניברסיטת נורת'איסטרן.
לדבריו, "אפליה מבנית" היא הסיבה הכוללת לייצוג הגזעי הלא-פרופורציונלי בענפי התעסוקה המכניסים. לנדסמרק, כמו רבים אחרים, טוען שיש מגוון סיבות לכך שהישגים בשוק העבודה חומקים מהאוכלוסייה השחורה: בתי ספר חלשים בשכונות עניות, קליקות לבנות במקומות העבודה היוקרתיים, שולחנות דירקטוריון שמעדיפים את המוכר על פני המגוון, פרקטיקות מפלות של קבלה לעבודה, וחברות שטוענות למחסור בכוח אדם מיומן אך לא מפעילות תוכניות הכשרה לבני מיעוטים כשרוניים.
יש גם מי שטוען שמשקיעים נוטים להעדיף חברות סטארט-אפ לבנות. ריקה אליסי – תושבת בוסטון מלידה שגדלה באחת מהשכונות השחורות של העיר – סיפרה כי כשהביאה לתכנית השקעות מקומית מקומיים את הרעיון שלה לפלטפורמה אינטרנטית שתקשר בין אנשי מקצוע מתחום הטיפוח האישי ללקוחות, פשוט התעלמו ממנה.
"הם אמרו שאין לי מקום בתוכנית, הם טענו שהם לא יכולים להזדהות עם הרעיון כי הם לא שחורים" סיפרה אליסי בת ה-32, שכיוונה בהתחלה את BeautyLynk לנשים שחורות כמוה, "לא הפסקתי לבכות. הם לא הצליחו להבין את מה שעשיתי".
היה אפילו מי שהציע לה לעזוב את בוסטון, שנהנתה מפריחה של יוזמות חדשניות אך "לא עודדה בני מיעוטים במרחב הטכנולוגי", אמרה. שלוש שנים מאוחר יותר, אליסי מספרת ש-BeautyLynk צומחת לאט לאט, אך עדיין זקוקה למשקיעים.
מרבית המרכזים העירוניים בארה"ב דומים לבוסטון במובן זה. הניתוח שערכה סוכנות הידיעות העלתה שאי-השוויון התעסוקתי בין הגזעים לא קשור לגאוגרפיה או לפוליטיקה. בעמק הסיליקון בקליפורניה מנסים להשיג מגוון תרבותי רחב יותר בענפי המחשב. בסיאטל, ביתו של המטה המרכזי של ענקית הקמעונאות אמאזון, מועסקים 28 עובדים לבנים על כל עובד שחור בתחומי המחשבים והמתמטיקה. בניו יורק – מרכ עסקי ופיננסי – מועסקים שלושה לבנים על כל עובד שחור בכלל המקצועות, אך בתחום הפיננסים והעסקים עומד היחס על 1:6. הוליווד מציגה אי-שוויון גם בתחום הבידור, עם קרוב לתשעה עובדים לבנים על כל אחד שחור.
באטלנטה, העיר בה התגורר קינג, היחס בין עובדים לבנים לשחורים כמעט שווה במרבית הענפים. יש לכך סיבות רבות. אטלנטה היא ביתן של מכללות ואוניברסיטאות שחורות רבות, בהן גם זו בה למד קינג – מורהאוס. ראש העיר השחור הראשון שלה, מיינארד ג'קסון, שנכנס לתפקיד ב-1973, קידם צעדי מדיניות שסייעו לעובדים שחורים מיומנים. ואירועים כמו האולימפיאדה שאירחה העיר ב-1996, פתחו דלתות ליזמים מכל הגזעים.
אך אטלנטה היא היוצאת מן הכלל. בחמישים השנים האחרונות שיעור האבטלה של שחורים בארה"ב היה, כמעט תמיד, קרוב לכפול מזה של הלבנים.
הנשיא דונלד טראמפ התרברב בטוויטר ששיעור אבטלת השחורים בדצמבר האחרון (6.8%) היה הנמוך ביותר ב-45 השנים האחרונות – מספר שעל פי מבקריו של טראמפ מתעלם מהמציאות הרחבה יותר. כך לדוגמה, במשק שדורש יותר ויותר תארים מתקדמים, מראים נתוני משרד החינוך שהייצוג של שחורים בקרב בוגרי מקצועות המדע, הטכנולוגיה וההנדסה הגיע לשיא של 9.9% ב-2010, ונמצא מאז בהידרדרות איטית.
ראש העיר הדמוקרטי של בוסטון, מרטי וולש, אמר בנאום שנשא לאחרונה שהעירייה פועלת לטיפול בסוגיה, וכי הוא מתחייב להכניס 20 אלף תושבים בעלי הכנסה נמוכה ל"עבודות שמשלמות כמו שצריך" עד 2022.
לנדסמרק טוען כי פתרון אחד אפשרי הוא מודלים חזקים לחיקוי. כנשיא מכללת בוסטון לאדריכלות, הוא ליווה את גארלנד. הם הרבו לשוחח על סוגיות של גזע בעולם החינוך וההכשרה הגבוהה – כמו למשל כשגארלנד ניסה למצוא עבודה בשכונת מגוריו, והבין שאנשים רבים שנראים כמוהו לא הכירו בכלל את הקונספט של אדריכלות. פעם אחת מצא את עצמו מסביר לבעל בית שרצה לתקן את הגג שלו ש"אני לא בנאי, אני אדריכל".
היום, גארלנד מרצה בתיכונים ועובד ב-DREAM Collaborative, חברת אדריכלות, עיצוב ונדל"ן שמתמקדת בפרויקטים בשכונות עוני.
"אני מכיר את המחסומים שקיימים בראש של האנשים האחרים, ומוטל עלי לפרק אותם" סיכם, "אני שומר על מיקוד גבוה בסוגיות האלה".
