בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר נמצאים בסכנה הגבוהה ביותר לאבד את עבודתם בעקבות שיפורים טכנולוגיים, כך עולה מדו"ח של ארגון ה-OECD בנושא השפעות האוטומציה על שוק העבודה. בישראל צפויים בעתיד להשתנות משרות רבות בעקבת שינויים טכנולוגיים, והארגון ממליץ להגביר את ההשקעה הציבורית בפיתוח מוקדי הכשרה והדרכה לעובדים, במקביל לחיזוק רשת הביטחון שתגן על מי שיאבד את עבודתו.

הדו"ח בדק אילו משרות צפויות להיעלם לחלוטין בעתיד הקרוב, ואילו משרות ישתנו באופן משמעותי בעקבות שינויים טכנולוגיים. מהבדיקה עולה כי בכלל מדינות ה-OECD צפויים כ-14% מהמשרות להיעלם, ועוד 32% מהמשרות הקיימות ישתנו באופן משמעותי. לעומת זאת, בישראל, כ-15% מהמשרות הקיימות צפויות להתבטל. מהדו"ח עולה כי 40% מהמשרות הקיימות בישראל כיום יבוטלו או ישתנו באופן משמעותי כתוצאה משיפורים טכנולוגיים.

מי צפוי להיפגע?

על פי מחברי הדו"ח, ההשפעה הגדולה ביותר של האוטומציה תורגש בענפי הייצור התעשייתי ובחקלאות. המגזרים החשופים ביותר לפגיעה הם אלו שמעמדם חלש כבר היום: בעלי מיומנויות נמוכות וצעירים.

כותבי הדו"ח מציינים כי למרות ההנחה הכללית שצעירים יסתגלו בצורה טובה יותר לטכנולוגיות חדשות, קרוב ל-20% מבני 20 ומטה במדינות ה- OECD עובדים בעבודות הדורשות מיומנויות נמוכות – כמו ניקיון והסעדה –  ו-34% נוספים עובדים במכירות ושירותים – כענפים שקיימת סבירות גבוהה שייפגעו יותר מהאוטומציה.

הדו"ח כולל גם את רשימת המשרות שנמצאות בסיכון ביטול. כפי שתוכלו מיד לראות, בראש הרשימה (כלומר, בעלי הסיכון הגבוה ביותר) נמצאים בעלי ההכנסות הנמוכות – עובדי ייצור, עובדי קו ייצור ומכיני מזון. גם עובדי מכירות, אנשי שירות לקוחות, ומקצועות מסייעים בענף הרפואה נמצאים בסיכון.

משרות שסביר שיוחלפו בתהליך האוטומציה (מהסיכון הגבוה ביותר לנמוך ביותר):

  1. עוזרי הכנת מזון
  2. אנשי ניקיון
  3. עובדים במכרות, ייצור ותחבורה
  4. עובדי קווי הרכבה
  5. נהגים ומפעילים של ציוד מכני הנדסי
  6. איסוף וטיפול בפסולת
  7. עובדים בחקלאות, דיג ויערנות
  8. מפעילי מכונות תעשייתיות
  9. עיבוד מזון, עיבוד עץ וטקסטיל
  10. עובדים מקצועיים בדיג ויערנות
  11. עובדים מקצועיים בחקלאות
  12. עובדי שירותים אישיים (עבודות משק בית, תיירות, קוסמטיקה וכו')
  13. עובדי תעשיית המתכת
  14. קלדנות ופקידות כללית
  15. בניין ותעשיות נלוות
  16. עובדי דפוס
  17. עובדי מכירות
  18. עובדים בענף החשמל והאלקטרוניקה
  19. כתבנים
  20. נציגי שירות לקוחות
  21. שירותי תמיכה נוספים
  22. מקצועות נלווים בשירותי הבריאות
  23. טכנאי מידע ותקשורת
  24. שירותי אבטחה
  25. אדמניסטרציה עסקית

אז מה עושים?

הדו"ח קורא להגברת ההשקעה הציבורית ביצירת מרכזי הכשרה ציבוריים לעובדים שיכולתם לבצע את עבודתם נפגעת, או לעובדים שאיבדו את מקום עבודתם כתוצאה מאוטומציה. זאת מכיוון שהרמה בה מוכשרים עובדים במקומות העבודה נמוכה יחסית, ואינה עונה על הצורך בהכשרה מקיפה. הדו"ח בדק את היקף שעות ההכשרה אותם מקבלים העובדים ממקום עבודתם. בישראל מקבלים העובדים מספר שעות הכשרה נמוך מהממוצע, ומי שנהנה מאותה ההכשרה הם ברובם עובדים בעלי הכשרה ושכר גבוהים. לעומת זאת, עובדים בעלי הכשרה ושכר נמוכים זוכים בישראל למספר שעות הכשרה מוגבל מאד. זאת על אף העובדה שעובדים אלו הם הנתונים ביותר לפגיעה מתהליכים אלו.

כמו כן, ביטול מקומות העבודה בסקטורים בעלי הכנסה והכשרה נמוכים צפויים להוריד את השכר הממוצע במקצועות אלו מטה בשנים הקרובות. זאת בעקבות הביקוש הנמוך יותר לעובדים בסקטורים אלו.

כדי להתמודד עם תופעה זו קורא הדו"ח לממשלות מדינות ה-OECD להשקיע בהקמת מרכזים ופרוייקטים ציבוריים להכשרת עובדים. באופן זה ניתן יהיה להבטיח מענה הכשרתי לכלל העובדים שיפגעו מתופעות אלו בעתיד, כך על פי הדו"ח.

כמו כן, ממליצים כותבי הדו"ח להבטיח רשת ביטחון לעובדים שיאבדו את מקומות העבודה בעקבות אוטומציה. זאת על ידי השקעה מוגברת במערכות הרווחה, שיאפשרו לעובדים אפשרות קיום בזמן שהם מחפשים מקומות עבודה חלופיים. במקביל, ממליצים כותבי הדו"ח להגביר את ההשקעה בתכניות לימודים מהכשירות תלמידים למקצועות שהם צפויים לפגוש בשוק העבודה בעתיד.