"תנועת בני עקיבא קוראת למדינת ישראל שלא לאפשר מכירת נשק למדינות המבצעות רצח עם ופשעי מלחמה" – כך הכריזה ועידת התנועה הכ"ד בסימן 'מובילים בדרך תורה ועבודה'. בתנועה קראו גם לצמצום פערים חברתיים והודיעו כי ישקלו הצטרפות למחאות חברתיות – צעד שבהחלט מאתגר את השיח בציונות הדתית בעיקר מול ההנהגה הפוליטית בעידן הבית היהודי בראשות נפתלי בנט, שמקדם בשנים האחרונות עמדות אולטרא-קפיטליסטיות הקוראות למינימום מעורבות ממשלתית.

ההצעה לרתום את התנועה למאבק כנגד מכירת נשק למדינות רצחניות עלתה מצד חניכים בגיל תיכון, המכונה בתנועה 'חבריא ב', וזכתה תחילה לתמיכתם של 50 צירים מבאי הוועידה, תמיכה אשר אפשרה לה לעלות 'כהצעה פרטית' למליאה. "זה לא משהו שאנחנו עסוקים בו ביום-יום, זה נושא שהיה מחוץ לתחום ההתעניינות שלנו – ופתאום הוא הרחיב אותנו למעגלים חדשים" אמר לנו מזכ"ל התנועה יאיר שחל. "היינו צריכים לפתוח קצת אינטרנט, ללמוד, זה אתגר אותנו אינטלקטואלית ואפילו רוחנית, כי זה לקחת את התנועה למקום שלא היינו בו עד היום". עוד קראה הוועידה להעלאתם של שארית ביתא ישראל, הקהילה היהודית באתיופיה, ביקשה לחזק את ידיו של צה"ל וקראה לממשלה לפעול להשבת אזרחי ישראל השבויים בידי החמאס וגופות הלוחמים המוחזקות בידיו מאז מבצע צוק איתן.

לדברי שח"ל, ההצעה בעניין אי מכירת נשק למדינות טוטליטריות עוררה ויכוח פנימי, ודרשה בירור של מנגנוני הפיקוח שהמדינה מציבה על מכירת נשק לגורמים זרים וגיבוש עמדה אישית ותנועתית לגביו. "לדעתי זה מפתיע מעט את הציבור שנכנסנו לנושא הזה ואותי זה מאוד משמח, כי אני חושב שאחד החידושים שצריכים להיות בחברה זה להבין שתפיסה לאומית לא סותרת משום בחינה את התפיסה האוניברסלית. כשאומרים בשפה התנועתית 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ', זה אומר בעצם שאנחנו חלק ממשפחת האומות. ממלכת כהנים, אבל חלק מהעולם. ואם אנחנו לא מפתחים את הפעולה הזו שלנו אז אנחנו חסרים".

כששח"ל נשאל אם הוא לא חושש שהעמדות האלה ייתפסו כעמדות שמאל, הוא משיב: "אני חושב שאחת הבעיות שלנו היא שערכים שקשורים לכלל האומות שנקראים אוניברסליים נתפסים כתפיסה 'שמאלנית'. אני לא חושב שעולם התורה שלנו, הציוני דתי, הוא לא אוניברסלי. הרעיון שישראל היא לב האומות מדבר על לאומיות מאוד משמעותית, אבל מצד שני הוא שם אותך כחלק מגוף שלם. גם אם אתה לב לא יכול להיות שאין לך אחריות על להזרים דם ולקבל דם מכל שאר חלקי העולם. אני חושב שהגענו לשלב שאפשר 'לעלות קומה' בתפיסה הלאומית, ולדעת שיש לה אחריות עולמית".

"הסיכוי היחיד שממשלת ישראל הזאת והבאות אחריה יפסיקו לחמש רבי מרצחים הוא הנוער שלנו, מכיוון שעדיין נשאר בו קצת תם" אמר ל'דבר ראשון' הפעיל החברתי אלי יוסף, מהפעילים הבולטים לעצירת מכירת הנשק למדינות המבצעות רציחות עמים ופשעים נגד האנושות. "הם עדיין מבינים שאי אפשר לחמש רוצח, ולכן כל המניפולציות של הפוליטיקאים מהימין ומהשמאל כדי להצדיק ולהעלים מכך עין אינן עובדות עליהם. תנועות הנוער יחנכו את הפוליטיקאים מה זו עוצמה של תם-לב. ולכן אני בהחלט מברך על ההחלטה של בני עקיבא. זה מראה שלנוער עדיין יש שפיות רגשית, ובימים הקרובים אנחנו ננסה להגיע לכלל תנועות הנוער – גם לצופים, לבני עקיבא, לאריאל, לתנועות דתיות ולא דתיות, על מנת שיעזרו לנו להרים מאבק ראוי כדי להפסיק את הבושה והחרפה הזאת של סיוע צבאי לרבי מרצחים".

אלי יוסף. תמונה באדיבות המצולם

"להרחיב את המבט למקומות שאנחנו לא נמצאים בהם"

אליסה בדנר מוועד המאבק להעלאת יהודי אתיופיה התייחסה אף היא להחלטת התנועה לקרוא למדינת ישראל ליישם את החלטתה ולהעלות באופן מיידי את שארית יהודי אתיופיה הממתינים לעלייה זה שנים רבות בתנאים קשים, וזאת בהתאם לעמדת הרבנות הראשית. "אנחנו מנסים לקדם את הנושא הזה כבר כמה שנים וכיום אנחנו נמצאים בתקופה קריטית. ב-2015 המדינה החליטה על העלאת שארית יהדות אתיופיה, כ-8,000 אנשים, אך עדין לא ביצעה את ההחלטה במלואה. התקציב האחרון עבר ואנחנו ראינו שעניין העלייה נשאר מחוצה לו".

בדנר הוסיפה כי "יש חשש אמיתי היום שהמדינה לא תבצע את שהחליטה ולכן יש חשיבות גדולה מאוד שתנועה גדולה שמייצגת את הציבור הדתי-לאומי בישראל החליטה החלטה כזו. זה מחזק את המאבק. אנחנו עובדים היום עם עוד תנועות וארגונים ברחבי הארץ, כדי לייצר לובי בציבור שילחץ על המדינה לבצע את ההחלטה שלה ואנחנו קוראים לעוד ארגונים להצטרף".

בשנים האחרונות פועלים בארץ ובארה"ב חברי כנסת, ובראשם אברהם נגוסה (הליכוד) כדי ללחוץ על ממשלת ישראל ליישם את ההחלטה להעלאת כל שארית יהדות אתיופיה.

"אתגרנו מאוד את הצירים במחשבות שמחוץ ליום יום שלהם ושל הסניפים" אמר המזכ"ל שחל. "הסיפור של יהדות התפוצות לדעתי מאוד יטלטל אותנו. תבענו מעצמנו כתנועה ומהצירים, להרחיב את המבט למקומות שאנחנו באמת לא נמצאים בהם". לצד זאת קיבלה התנועה גם החלטה היסטורית לפעול לשילובם של בני הציבור החרדי בשורותיה.

אירוע היסטורי נוסף נרשם כשלראשונה התארח בוועידה גם הסופר והעיתונאי הערבי נזיר מג'לי. "אני חושב שכשמדברים היום עם החבר'ה הצעירים על סוגיות כמו עמונה, נתיב האבות וכו', סוגיות של ריבונות, יהודה ושומרון, ארץ ישראל – אי אפשר לדבר על הדברים הללו בלי להתייחס למי שאינו יהודי ושנמצא פה", אמר שחל. "להביא את נזיר היתה אמירה שמאוד שימחה אותי. היא התקבלה קצת בביקורת, זה לא עבר 'חלק' מבחוץ, אבל כמו שצפיתי הצירים לקחו את זה באהבה וזו היתה שיחה מרתקת, עם שאלות נוקבות אבל מאוד אמיתיות וכנות. נזיר סיפר את התפיסה שלו בלי להתבלבל או לגמגם. בסוף אם רוצים לייצר מדינה חזקה, צריך להכיר – אבל לא לוותר על הדרך. לראות איך אנחנו מתמודדים עם אמירות אחרות או תפיסות אחרות או אזרחים שרואים את המדינה אחרת. וזה תובע מאיתנו עוד פעם להרחיב את המבט, את שדה המחשבה – ומצד שני לא לוותר על עמוד השדרה".

החלטות נוספות שקיבלה הועידה: ליזום ולקדם שיח בין מגזרי עם כלל חלקי החברה הישראלית, בהנחיית רבניה, במטרה לכונן שיתופי פעולה שיאפשרו כינון מרחב ציבורי לשבת בישראל מתוך הסכמה, וכן עידודם של עסקים שומרי שבת, קריאה לממשלת ישראל להחיל ריבונותה על כלל שטחי הארץ ולהסדיר בחוק את כלל ההתיישבויות היהודית בה, תוך שמירה על זכויות המיעוטים וקיום צביונה היהודי, קריאה לממשלת ישראל לפעול ולחזק את צביונה היהודי של המדינה בתוכניות הלימוד, בהרחבת השימוש במשפט העברי ובחיזוק סמליה היהודיים, קריאה להתיישבות יהודית בכלל חלקי הארץ ופיתוחה, ובפרט בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ובפרט בנגב, בצפון ובבקעת הירדן. לצד זאת, קראה הועידה למדינת ישראל לפעול לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים, והטילה על מזכ"ל התנועה להקים וועדה במליאה הארצית אשר תברר את משנתה של התנועה בנושא ותתווה את דרכה בסוגיות חברתיות-כלכליות אקטואליות, תגבש תוכנית הדרכה בנושא ותבחן את הצטרפות התנועה למחאות חברתיות. הדבר מעניין במיוחד על רקע העובדה כי תנועת בני עקיבא המשתייכת לזרם הציונות הדתית, מיוצגת כיום במערכת הפוליטית על ידי מפלגה המקדמת סדר יום כלכלי-ימני מובהק. על כן, העמדה אותה הציגה התנועה בוועידה הינה מפתיעה ובעלת פוטנציאל לאתגר את השיח הכלכלי במגזר הזה.