דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי כ"ב באב תשפ"ב 19.08.22
28°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 27°באר שבע
  • 36°אילת
  • 29°טבריה
  • 23°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

It's Better To Burn Out Than To Fade Away / Neil Young - לזכרו של קורט קוביין

השבוע לפני 24 שנים קורט קוביין התאבד. אני זוכר את הבוקר הזה. הייתי סך הכל בכיתה ו' אבל כבר הקשבתי ונדהמתי בזמן אמת מ-nevermind של נירוונה. קיבלתי את הקסטה מתנה ליומולדת 11 מחבר והמוזיקה הרועשת, המפוצצת באנרגיות שבקעה מטייפ הדאבל קאסט בחדר הראשון שלי לבד עם עצמי (אמנם בלי דלת אבל עדיין נחשב חדר) העיפה אותי לשמיים ואת הוריי לצעוק: "תנמיך שם למעלה!!!!"

עטיפת האלבום Nevermind

קורט קוביין רק התחיל להשתלט על האוזן הצעירה שלי וכבר גיליתי בוקר אחד לתדהמתי שהוא איננו.

במרוצת השנים נחשפתי למכתב ההתאבדות שהוא השאיר אחריו ובעיקר נחקק בזכרוני הציטוט שהוא כתב שם משירו של ניל יאנג: "It's Better to burn out, than to fade away." עדיף להישרף ברגע מאשר להתפוגג לאט. משפט שגורם לעצור ולחשוב.

אלו המילים איתם בחר קוביין לסיים את מכתב ההתאבדות שלו ואת חייו הקצרים מדי, בגיל 27 המיתולוגי, בשיא הצלחתו. הצלחה גדולה מדי שסיחררה אותו והביאה אותו עד ההחלטה הטראגית. אני, לכשעצמי, מצאתי לי גיבורים פחות מורבידיים ויותר לוקאליים. את ההשפעות של נירוונה גיליתי בתור הזהב של הרוק הישראלי של תחילת שנות ה-90. מפלצות התהילה של משינה וזמן סוכר של איפה הילד נשחקו עד דק בטייפ דאבל קאסט casio שלי.

ניל יאנג יכל להיות אביו של קורט קוביין. כשקוביין נולד, ב-1967, יאנג כבר היה עם חמישה אלבומים מאחוריו. בתחילת הניינטיז כשהשחר של הגראנג' הפציע על העולם היו אנשים שאמרו שניל יאנג כבר ניגן סאונד דומה בעבר, שהוא היה גראנג' לפני שהיה גראנג'. לא סתם הוא זכה לכינוי המחייב "הסנדק של הגראנג' ". הבחור המבוגר עם השיער המאפיר שמרביץ דיסטורשנים ועף על הגיטרה שלו יחד עם לובשי חולצות הפלנל הצעירים ששינו – יחד איתו – את פני המוזיקה ובישרו באופן החד ביותר את המעבר מהאייטיז המסונתז לראשית הניינטיז הבועט. הוא היה חותמת האיכות של התופעה החדשה. המבוגר האחראי שמעביר מסר לעולם: "אם אני פה איתם אז תפתחו את האזניים ותקשיבו להם, אל תשארו מאחור בשנות ה-70".

קצת יותר מעשור קודם, ב-1979, בשיאה של מהפכה מוזיקלית אחרת שגם בה יאנג נכח – הפאנק – הוא הוציא אלבום בשם  Rust Never Sleepsאלבום שנחשב יוצא דופן בזמנו. מצד אחד מדובר באלבום ממשיך את מסורת הפולק שיאנג נימנה על גדוליה (אם לא הגדול מכולם) ומצד שני לא עוצם את עיניו מהמתרחש כאן ועכשיו בסצינה המוזיקלית-תרבותית.

"Hey Hey, My My" מהווה דוגמא לדואליות הזאת. יש לשיר שני ביצועים באלבום. הביצוע שפותח את האלבום "(Hey Hey, My My (Out of the Blue" אקוסטי, פולקי,עדין ונוגע ללב – ניל יאנג במיטבו. ו-"(Hey Hey, My My (Into the Black" שנועל את האלבום והוא אגרסיבי ומחוספס מאוד, פאנקי וקשה לעיכול. יש מבקרים שמסמנים את השיר הזה בתור השיר שממנו עשור אח"כ יתחיל הגראנג' של קוביין וחבריו.

אגב "Out of the Blue Into the Black" היה סלנג של חיילים אמריקאים במלחמת וייאטנם שפירושו מעבר ממצב גרוע אחד למצב גרוע עוד יותר. אחרי שניל יאנג הטביע את הביטוי בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי דרך השיר שלו הביטוי הפך לפופולרי מאוד עד היום. בשיר הזה, כמו בעוד המון שירים אחרים שלו לאורך הקריירה, ניל יאנג לא חושש להגיב לאירועים פוליטיים, סביבתיים וחברתיים ולהביע את עמדותיו.

אמן אחר, גדול לא פחות, שלא חשש מאמירות נוקבות, התבטא נחרצות נגד השיר של ניל יאנג. כך אמר ג'ון לנון בראיון שקיבל משמעות כמו נבואית בספטמבר 1980:
"האמת היא שאני שונא את השיר הזה ובכלל סולד מהתופעה של סגידה למוות וכוכבים מתים. מה יש ללמוד מאנשים כמו ג'ים מוריסון, סיד וישס או ג'וני רוטן? כלום. מוות.
אני מעריץ את האנשים ששורדים לא את אלה שויתרו. ניל יאנג מעריץ יותר מדי את הסנטימנטליות הזאת. אם הוא באמת היה מאמין במה שהוא כתב הוא היה מת בעצמו. למה הוא לא עושה את זה? כנראה כי הוא מבין שלכולם יש עליות וירידות, גם ברוקנ'רול. אז לא, לא תודה. אני מעדיף את החיים".

באופן אירוני ומצמרר שלושה חודשים אחרי הראיון הזה ג'ון לנון נרצח.

הסנטימנטליות והמיתוס סביבו עצמו תפחו למימדים ענקיים. כנראה שאת אלפי האנשים העולים לרגל יומיום לנקודה בסנטרל פארק בניו-יורק בה הוא נורה או הסיורים לבית בו הוא גדל בליברפול, הוא לא היה אוהב.

יאנג עצמו הגיב לביקורת הנוקבת של לנון בקצרה: "השיר שלי מדבר על הרוח של הרוק'נרול. המהות של הרוק היא לחיות בכל העוצמה את הכאן והעכשיו. לא להסתפק בלשרוד".

15 שנים אחר כך, ב-1994, כשקוביין השתמש במילים של יאנג להסביר את בחירתו להסתלק מהעולם יאנג הזדעזע עד עמקי נשמתו. את אלבומו מאותה השנה Sleeps with Angels הוא הקדיש לכוכב המנוח ובהופעות יאנג שינה את המילים "It's Better to burn out, than to fade away" שקיבלו משמעות מצמררת ל – "…and once you're gone, you can't come back…" לזיכרו של קורט קוביין, חברו הצעיר.

יאנג עצמו מצא בחייו את האופציה השלישית, בין להישרף בבת אחת להתפוגגות איטית. אופציה שבה יש משך ארוך של יצירה, ארוך מאוד, אך אין התפוגגות. אש התמיד ממשיכה לבעור. במשך 55 שנים ניל יאנג כותב ומקליט מוזיקה, רק ב-3 שנים מתוכן הוא לא הוציא אלבום חדש! זאת כמות מטורפת ויוצאת דופן של יצירה. בשנה האחרונה יאנג פתח ארכיון אינטרנטי-סטרימי-חינמי ראשון מסוגו שבו ניתן למצוא מכלול עבודתיו מקוטלגות לפי שנים, אלבומים, להקות. יש כמות בלתי נגמרת של דברים מעניינים באתר הזה, כיאה לאדם שפשוט לא עומד במקום כל חייו. לא מתפוגג אט-אט וגם לא נשרף בבת אחת. האופציה של ניל יאנג.

בקיץ 2014 הוא היה אמור להופיע בארץ. נרגש, מיהרתי לקנות כרטיס. אבל החלום לראות את ניל יאנג בהופעה בפארק הירקון עם עוד 40,000 איש התחלף בסיוט בשם מבצע 'צוק איתן', הטילים שהגיעו עד תל אביב הניסו את הקנדי שוחר השלום ובמקום לשיר במלוא גרון people rockin in the free world חשנו על בשרנו את אימת המלחמה, האזעקות והמקלטים. ההפך המוחלט.

לפני שנה וחצי סגרתי מעגל וזכיתי לראות אותו בהופעה חיה. אמנם בקליפורניה ולא בגוש דן כמו שרציתי אבל העיקר שאוכל לספר לנכדים שראיתי את ניל יאנג בהופעה חיה.

ואיזה הופעה זו היתה. בגיל 71, מוקף בלהקה הנוכחית שלו promise of the real, חבר'ה שלא ברור אם הם נראים יותר כמו הבנים שלו או הנכדים שלו, הוא טרף את הלילה. מול יותר ממאה אלף איש, בירח מלא באיזה שדה עצום ומרוחק הוא נתן את כל כולו. אנרגיה ודרייב של בן 20 ולא בן 70. בערב ההוא הבנתי את האופציה השלישית של ניל יאנג. לא להתפוגג ולא להישרף. ליצור, להתחדש, להשתנות, לא לעמוד במקום. ניל יאנג הוא מקור השראה.

כמה חבל שקורט קוביין לא זיהה בזמן שיש גם אופציה שלישית.

My my, hey hey
Rock and roll is here to stay
It's better to burn out
Than to fade away
My my, hey hey.

Out of the blue
and into the black
They give you this,
but you pay for that
And once you're gone,
you can never come back
When you're out of the blue
and into the black.

The king is gone
but he's not forgotten
This is the story
of a Johnny Rotten
It's better to burn out
than it is to rust
The king is gone
but he's not forgotten.

Hey hey, my my
Rock and roll can never die
There's more to the picture
Than meets the eye.
Hey hey, my my.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!