אני הולך בגשם
להתבשם מחלון הראווה
של הטבע
אל תצוגת הרקפות
יפות הצבע,
בתקווה
להרטב מטיפת ענווה
שיודעת
לעטוף בדממה
את הפקעת
שמתחת לאדמה.
בערוב היום
אני חוזר רטוב
ממצגת רבת רושם
אל ביתי על ההר
בקבוץ,
בקצה הרחוב
שאין לו שם
אף לא מספר,
אך יש בו כל מה שנחוץ:
רקפת אחת
עם לב זהב
בה אני מאוהב,
ממתינה לי
בגינה.
חלקת אלוהים הקטנה
שלי.