לדרישת משרד התקשורת, הפסיקה חברת הוט להציע ללקוחותיה את מסלול החיבור המוזל לתשתית אינטרנט במהירות 200 מגה ב-65 שקלים, והחברה החליטה למכור חבילה זו ב-94 שקלים. במשרד טענו, לצד הסברים תמוהים נוספים, כי הצעד נעשה "לטובת הציבור".

שוק תשתית האינטרנט אחוז תזזית. בעוד סלקום ופרטנר מציעות תשתיות במהירות 1,000 מגה, והוט ב-200 מגה, בזק מציעה תשתית במהירות של 100 מגה בלבד – עם מהירות מובטחת של 40 בלבד, ובמקומות מסוימים רק 15 ואפילו 10 מגה באזורים עם בעיות תשתית. בזק היא עדיין מונופול בשוק התקשורת, אך בשנה האחרונה הצליחה לגרוף רק 72% מרווחי כלל השוק, לעומת מעל ל90% ב-2016.

הסדרי השוק הסיטונאי ברשת בזק גרמו להוט לאבד לקוחות בתחום תשתית האינטרנט, והיא ניסתה למשוך לקוחות באמצעות הנחה משמעותית. החברה ניסתה לעצור את הסחף, כאמור, במבצע אטרקטיבי של 65 שקלים למהירות של 200 מגה, כלומר 90-85 שקלים לחודש בתוספת תשלום לספק".

כעת, ובאופן תמוה, אילץ הרגולטור את הוט לסיים את המבצע. מהחברה נמסר כי "הוט השיקה את המבצע, שכפי שצוין כל העת היה מוגבל בזמן. בכוונת החברה היה להאריך את משך המבצע, אולם על פי הנחיות משרד התקשורת נאצלנו להגביל את המבצע לתקופה של שבועיים וחצי בלבד".

עליית מחירים בהוט (צילום מסך מתוך אתר הוט; גרפיקה: אידאה).

עם זאת, גם אחרי הפסקת המבצע, נראה כי רכישת תשתית של 200 מגה מהוט נראית משתלמת יחסית למחירי בזק, אך נחותה לעומת מחירי הגלישה המהירה בפרטנר או בסלקום, שפרסו בינתיים תשתיות רק ביישובים מעטים.

ההסבר התמוה של הרגולטור

"משרד התקשורת פועל כתמיד לטובת הציבור" מסר המשרד בהודעתו, "וכפועל יוצא מזה טובת צרכני התקשורת נוצרת באמצעות התחרות שהניע המשרד על ידי 'רפורמת השוק הסיטונאי', המאפשרת שימוש בתשתיות האקטיביות והפסיביות של בזק ושל הוט. ככל שהחברות הוותיקות קובעות מחיר לצרכן שנמוך מהמחיר הסיטונאי הרי שמדובר ברמת מחירים שאינה בת קיימא לאורך זמן. התנהלות  זו עלולה לגרום לסיכול התחרות בין החברות ואת זה לא נוכל לאשר.

"משרד התקשורת פועל להשלמת שימוע 'צמצום המרווחים' שנועד למסד, להבהיר ולשקף לציבור את מדיניותו בנושא זה. המבצע שהושק העלה חשש למחיר היצף לאור התעריפים הסיטונאיים שנקבעו להוט".

תגובה זו, על פניה, נראית כזו שמוהלת עובדות עם בדיות. בניגוד לאמור בתגובה, אין שוק סיטונאי על רשת הוט, ולא באמת מדובר במחיר נמוך מהמחיר הסיטונאי. לא ברור גם מדוע "חשש" בלבד למחיר היצף, ללא בדיקה ברורה וחד משמעית, גורם למשרד לנקוט בדרך זו. המרוויחות, בפעם הזו, הן בזק, פרטנר, וסלקום, ולא הציבור הרחב.