דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ג באב תשפ"א 01.08.21
31°תל אביב
  • 33°ירושלים
  • 31°תל אביב
  • 30°חיפה
  • 32°אשדוד
  • 37°באר שבע
  • 39°אילת
  • 38°טבריה
  • 32°צפת
  • 35°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אירווזיון

אירוויזיון 2018 / ויוה לה-פוליטיקה

אנחנו יודעים שאתם לא יכולים לחכות עד מאי, אז נביא לכם מנות מדודות וקטנות של אירווזיון, והפעם: האם התקופה היא באמת פוליטית? | כל מדינות בריה"מ לשעבר מצביעות אחת לשניה? וקפריסין? ומה קרה עם דנה? ומה יקרה עם נטע?

דנה אינטרנשיונל זוכה באירוויזיון 1998 (Photo by Peter Bischoff/Getty Images)
אסף פרי
אסף פרי
כתב אורח
צרו קשר עם המערכת:

בעוד חודש תתקיים החגיגה השנתית של אירופה. דגלי כל המדינות, זמרים וזמרות, גימיקים מרהיבים, קהל של עשרות אלפי מעריצים במופע הטלוויזיה הגדול ביותר בעולם בכל שנה. רבים מהצופים מאשימים את המופע כי הוא נגוע בפוליטיקה; כיצד ייתכן שיוון וקפריסין תמיד מצביעות זו לזו? מה ההסבר להצבעה העקבית של מדינות ברית המועצות לשעבר עבור רוסיה? וכמובן העובדה החותכת שכולם אנטישמיים. בואו ננסה לעקוב אחר חמש מהדרמות הפוליטיות הגדולות בתולדות התחרות.

התחרות אחרי המלחמה

המנצחת הראשונה של האירווזיון, 1956, שוויץ:

למעשה, כל הרעיון של התחרות מראשיתו הוא רעיון פוליטי. אירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה שסועה וחרדה ממלחמה נוספת. שלושים השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה היו רוויות באווירת המלחמה שבדרך, והיא אכן הגיעה. הפעם רצו לעשות את זה נכון. עם התקדמות הטכנולוגיה ושידורי הטלוויזיה הגיע הרעיון להגדיל את פסטיבל סן-רמו האיטלקי, וליצור תחרות שירה בין הלאומים השונים באירופה, במטרה ליצור מפגש רב-תרבותי. יוצרי התחרות האמינו שתחרות שכזו יכולה להעביר מסר חיובי של מפגש, וכן, גם רייטינג.

בתחרות הראשונה השתתפו רק שבע מדינות מרכז-אירופאיות. השנה תשתתפנה 43 מדינות, מסן-מרינו הקטנה ועד רוסיה העצומה, פורשות יגוסלביה, מדינות סקנדינביה, ואפילו אזרביג'אן וגם אוסטרליה. אין ספק שמדובר בתחרות המפגישה את הלאומים השונים.

ויוה לה דיווה

אחד הרגעים הגדולים בתולדות התחרות הוא זכייתה של דנה אינטרנשיונל, נציגתנו ב-1998 עם השיר דיווה. הבחירה בדנה כנציגת ישראל לוותה במאבקים פוליטיים עצומים. שמרנים ישראלים סירבו לראות באישה טרנסית (מהממת ככל שתהיה) כנציגת המדינה היהודית, ודרשו את ביטול הופעתה. אבל אנשי תעשיית המוסיקה שהאמינו בדנה הצליחו לעמוד בפרץ, ושלחו את דנה על אפם וחמתם של ההומופובים. אותה השנה היתה גם השנה בה הופסקו נקודות השיפוט והחלה שיטת הטלווטינג – הצבעה של קהל הצופים בבית דרך הטלפון. אירופאים רבים ראו בדנה השראה עצומה לעתיד של חופש והצביעו לה בהמוניהם. כך קרה, שבשונה מההימורים לפני התחרות, ברגע האחרון של ההצבעה, ניצחה דנה אינטרנשיונל והפכה להיות לא רק הזמרת הטרנסית הראשונה בתחרות אלא גם האישה הטרנסית הראשונה לזכות בה, ולמעשה האישה הטרנסית המפורסמת ביותר בעולם לאורך שנים רבות.

https://www.youtube.com/watch?v=wmLi6rEmKcY

דגלי ישראל מעורבבים עם דגלי הגאווה (וגם עם דגלי בית"ר ירושלים שזכתה בדאבל ההיסטורי שלה באותו יום) היוו רגע פוליטי חסר תקדים עבור הקהילה הגאה בישראל, ובעולם בכלל. אנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה. דנה פתחה את הדלת לתוכן חדש בין שירי התחרות – שירים על העצמת נשים ומופעים הכוללים מסרים של חופש מיני ומגדרי, הפכו להיות מנת חלקה של התחרות. ואפילו כמה זכיות זכורות: סרביה שניצחה בהשתתפותה הראשונה ב-2007 עם ההופעה הלסבית המרגשת, אוסטריה ששלחה את מלכת הדראג המזוקנת – קונצ'יטה וורסט ב-2014 וגם לטביה 2002 שהחליפה מלבוש גברי ללבוש נשי באמצע ההופעה.

פירוק יגוסלביה – מלחמה ושלום

הרבה שריקות בוז נשמעות בקהל בכל פעם שמקדוניה מצביעה לסרביה או כשקרואטיה מצביעה למונטנגרו. האמת היא שאם הצופים היו מחשיבים את כל הנסיבות ההיסטוריות של דפוס ההצבעה הם היו מריעים בהתרגשות. בשנות ה-90 התקיימה ביגוסלביה מלחמת אזרחים עקובה מדם. עמים שהיו חברים ברפובליקה משגשגת, נלחמו זה בזה כדי לקבוע את גבולות מדינותיהם העצמאיות. המלחמה יצרה גל פליטים עצום שהיגרו לרחבי אירופה, ומשלחות מכל העולם וגם מישראל, הגיעו לטפל ולסייע לפצועים ולפליטים. אמנם הגבולות התיישרו, אך עדיין שורר מתח גדול בין מדינות יגוסלביה לשעבר.

אז כיצד ניתן להסביר את דפוסי ההצבעה המיטיבים הללו? כנראה שבסופו של דבר העמים הסלביים חולקים תרבות משותפת ואהבה דומה למוסיקה, וכנראה שעדיין ישנם מקדונים רבים הנופשים בקרואטיה בחופשתם, ונהנים מהתרבות הקרואטית.

האי קרים 2016-1944

אחת הדרמות הגדולות של השנים האחרונות הוא רגע סיומו של אירוויזיון 2016 וניצחונה של אוקראינה ברגע האחרון, כאשר רוסיה במקום השני. אוסטרליה היתה המובילה בהצבעות השופטים ורוסיה היתה המובילה בהצבעות הקהל (וגם באתרי ההימורים המקדימים לתחרות). אולם בשכלול הסופי של אלה ואלה המנצחת הגדולה היתה אוקראינה.

רגע האכזבה על פניו של סרגיי לאזארוב, הזמר הרוסי, ייצרב בתולדות התחרות ובתולדות יחסי רוסיה – אוקראינה בכלל. השיר הזוכה של אוקראינה עסק בגירוש הטטרים מחצי האי קרים על ידי הכוחות הסובייטים ב-1944. נשמע רחוק, אבל למעשה חצי האי קרים הוא איזור בוער בין מדינות אלה גם בימינו. רק שנתיים לפני התחרות, ב-2014, סיפחה רוסיה את קרים. דבר שאוקראינה לא הכירה ולא מכירה בו עד היום. התוכן של השיר לחץ במקום כואב. הדרמה לא נפסקה שם. בשנה שלאחר מכן אוקראינה אירחה את התחרות בבירתה קייב. רוסיה בחרה לשלוח את הזמרת יוליה סמוילובה שהופיעה בקרים כשנה וחצי קודם לכן. החוק האוקראיני אוסר על אמנים רוסיים שהופיעו בקרים להכנס לגבולות המדינה, ולכן הממשלה האוקראינית לא אישרה את השתתפותה. רוסיה פרשה מהתחרות ואוקראינה יצאה הבריונית שלא אפשרה לזמרת נכה להופיע על הבמה הגדולה בעולם.

אירופה הפתוחה – עמים פזורים בין לאומים

אין ספק שהרבה מהניקוד לא קשור למוסיקה וכן קשור לאהבה שיש לצופים לעם שלהם. החוק אומר ש'אסור להצביע למדינה שלך', אבל אי אפשר ממש לאכוף את החוק הזה כשאתה נמצא במדינה אחרת. האמת היא שהגבולות הפתוחים באירופה יוצרים מציאות בה העמים מעורבבים במדינות. אם מסתכלים על מפות המראות את אחוז דוברי השפות השונות בכל מדינה ניתן ללמוד יותר על מסורות ההצבעה של המדינות השונות. מהגרי עבודה פולנים פזורים ברחבי אירופה ומצביעים לפולין, מה שמסביר את הניקוד הגבוה שמקבלת פולין מהקהל בכל שנה. הלאום הקפריסאי מכיל בעצם שני עמים – קפריסאים יוונים וקפריסאים טורקיים, מה שמסביר את הניקוד הגבוה שמקבלות יוון וטורקיה (עד שפרשה מהתחרות ב-2013) מקפריסין. קפריסין גם מקבלת את הנקודות בחזרה מיוון.

גם מדינות ברית המועצות לשעבר עדיין מצביעות באופן שיטתי לרוסיה האם. לא בטוח שמדובר בהצבעה פוליטית כמו שמדובר בהזדהות תרבותית שעדיין קיימת במדינות אלה עם התרבות הרוסית ששלטה בארצם משך עשרות שנים. ישראל, שיש בה אוכלוסייה גדולה של עולים מרוסיה, אוקראינה וצרפת מצביעה באופן שיטתי למדינות אלה. ישראל גם נהנית מהצבעה של יהודים החיים בגלויות אירופה השונות. בקיצור – אתה לגמרי יכול להצביע למדינה שלך. רק צריך שבזמן שידור התחרות תהיה במדינה אחרת.

ומה צפוי לנו השנה?

רבים מהשירים השנה ממשיכים את קו התוכן של שירים העוסקים ב'עצמי' וללא מסר חברתי מיוחד. משהו בין 'לא לשים גבולות ללב שלי' ל'בואו נבחר בעולם יפה'. בין השירים ניתן למצוא כמה שירים עם מסר פוליטי חזק. הצמד האיטלקי מביא שיר ביקורתי על המלחמות, הצמד הצרפתי מביא את סיפורו של תינוק פליט שמקבל חמלה מאירופה, והנציגה של מאלטה שרה על חברה שאין בה טאבו (?!).

דווקא השיר הבולט מבחינה פוליטית מגיע מישראל. האמירה של נטע על הבמה הגדולה בעולם מגיעה בתקופה שיותר ויותר נשים משמיעות את קולן ודורשות שוויון. דמותה של נטע כבר מעוררת השראה עבור ילדות ונשים בכל העולם והמסר ברור: נטע היא עצמה – בגודל טבעי, ביופי המיוחד שלה, לא צעצוע ולא העמדת פנים של אידיאל שמישהו יצר. על פי ההתלהבות ברשתות ואתרי ההימורים נראה שרבים ורבות באירופה מוצאים בכך השראה. אני דיווה אבל אני לא צעצוע. מבחינת המסר אין ספר שמדובר בממשיכת דרכה של דנה. האם מבחינת ההישגים תצליח נטע להביא את האירוויזיון לירושלים או לתל-אביב? – אם כן זו כבר תהיה הדרמה של השנה הבאה.

אכן, תחרות הזמר של אירופה היא רעיון פוליטי שיש בו מימדים פוליטיים ותמיד היו. אולי במקום לקטר על כך נוכל לראות את ההזדמנויות שיש בתחרות בעלת נראות והשפעה כה גדולות?

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על אירווזיון:
נגיף ללא גבולות | מתחם המופעים שנבנה לטובת האירוויזיון ברוטרדם, יקלוט חולים מכל רחבי הולנד
בשביל האירווזיון: נתניהו הורה לעצור את החוק לפיצול התאגיד
עשרות אלפים בכיכר רבין: "נטע אנחנו אוהבים אותך, כפרה עליך!"
תגובות