מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שנגיד הבנק המרכזי במדינתכם חשוד בלקיחת שוחד של כ-100,000 יורו? במקרה של לטביה, כנראה שאין הרבה מה לעשות. בשבועות האחרונים מואשם נגיד הבנק המרכזי הלטבי, אילמרס רימסביץ, בקבלת שוחד בשווי 100,000 יורו. כאשר ניסו הרשויות הלטביות להדיח אותו מתפקידו בשם הדמוקרטיה והחוק הם נתקלו בבעיה- הבנק האירופי המרכזי לא אישר את ההדחה, וטוען כי אין זה בסמכות הממשלה לקבל החלטות על הבנק המרכזי העצמאי.
הפרשה מהווה העמקה של הקרע בין הממשלות הנבחרות והדמוקרטיה במדינות האיחוד האירופי לבין מוסדות האיחוד. בגלל שבתור נגיד הבנק הלטבי הוא מכהן למעשה בחבר הנגידים של הבנק המרכזי, טוענים בבנק כי ההחלטה של ממשלת לטביה מהווה קריאת תיגר על העצמאות של המוסד. נציגים של הבנק התייחסו לפרשה כ"התערבות גסה של הפוליטיקאים במרחב המקצועי" של הבנק המרכזי.
כדי להצדיק את המהלך הזה, טענו אנשי הבנק והתומכים שלהם באיחוד האירופי כי יש צורך ב"עצמאות" לבנק המרכזי. הפוליטיקאים, כך הם טענו, הם לא יציבים, ומונעים רק על ידי הרצון להיבחר מחדש, ולכן יעשו את כל מה שהעם שאותו הם מייצגים מעוניין בו. כך, יצרו באיחוד האירופי מערכת חוקים שמיועדת להרחיק את פעילות הבנק המרכזי מהישג ידם של הממשלות הנבחרות במדינות השונות.
כפי שניתן לראות במקרה הלטבי, עצמאותו של הבנק המרכזי הפכה כבר לעניין עקרוני, לעתים בצורה שאינה תואמת את המציאות הסובבת. כדי לשמור על שלטון החוק, ולהבטיח את קיומה של דמוקרטיה בריאה, על רשויות המדינה לדאוג להעניש מקרים של שחיתות, ובייחוד כשזו מתבצעת בדרגים הגבוהים של השלטון.
רימסביץ, שאמור להיות משרתו של העם הלטבי, מואשם בקבלת שוחד בתמורה ללחץ שהופעל מצדו על מספר מהלכים בפוליטיקה הפנימית של המדינה. כאשר ניסו הרשויות הלטביות להדיח את רימסביץ גילו לתדהמתם שלמעשה, הם לא אלו שמקבלים את ההחלטות עליו. ממשלת לטביה אסרה על רימסביץ להשתתף בפעילות של הבנק המרכזי, עד שתוכח חפותו, אך בסוף השבוע הגיש הבנק תביעה נגד הממשלה בטענה כי זו מפרה את "עצמאותו של הבנק".
בתלונה, שהוגשה לבית המשפט האירופי, ביקשו נציגי הבנק לבחון אם "הרשויות הלטביות הפרו את החוקים של האיחוד האירופי" בכך שניסו למנוע מרימסביץ "לכהן בתפקידו בבנק המרכזי ובחבר הנגידים של הבנק האירופי", וביקש מבית המשפט לאסור על הדחתו. כל זאת במטרה "לשמור על התפקוד התקין של קבלת ההחלטות בבנק".
טענתו של הבנק היא כזו- על פי תקנות האיחוד, המושב שבו מחזיק רימסביץ בחבר הנגידים האירופי איננה שייכת לעם הלטבי, או לממשלה הלטבית, אלא לרימסביץ בעצמו. למעשה טוען הבנק כי המושב לא שייך ללטביה, אלא לבנק עצמו, וכי הבנק העניק אותו לרימסביץ. כך, למרות העובדה שממשלה נבחרת קיבלה החלטה בשם שמירת הדמוקרטיה במדינה אירופית- חל איסור על הדחתו.
בנוסף, דורש הבנק המרכזי כי עד למיצוי ההליך המשפטי, רימסביץ ימשיך לכהן בחבר הנגידים של הבנק תחת כותרת זמנית. כך, מנסה הבנק המרכזי למנוע את הדחתו של רימסביץ והחלפתו באופן זמני בנציג לטבי אחר. והם גם לא בוחלים באיומים: במידה ולא תאפשר הממשלה לבנק המרכזי לקבל את ההחלטות בעצמה ובאופנים שיש ברשותה, היא לא תקבל את מחליפו של רימסביץ. משמעותו של צעד כזה הוא שהעם הלטבי לא ייוצג בדיונים על המדיניות המוניטרית של האיחוד האירופי, שיש להם השפעה מכרעת על הכלכלה והחברה בלטביה ובשאר מדינות האיחוד.
רימסביץ הוא רק אחד מתוך רצף של בנקאים לטביים בכירים שמואשמים בחודשים האחרונים בקבלת שוחד ושחיתות. "אנחנו חייבים לחזק את כוח ההתרעה של החוק במדינה שלנו, כדי למנוע מלטביה להפוך למוקד לפעילות פיננסית בלתי חוקית" אמר לפני חודשיים אחד מחברי הפרלמנט במדינה. עם זאת, נראה כי הבנק המרכזי משתדל ככל יכולתו למנוע מהממשלה הלטבית לבצע שינויים שיהוו תקדים ללחץ שיוכלו להפעיל נציגי הציבור על פקידי הבנק.
