שופטי בג"ץ הטילו היום (ג') ספק רב בהיתכנות ההסכמות המתגבשות בין ישראל לאוגנדה, אליה אמורים להיות מגורשים המהגרים האפריקנים.
בדיון שנערך בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם הדורשים את שחרורם של 207 מהגרים שכלואים בכלא סהרונים, נשיאת העליון אסתר חיות הביכה את נציגי המדינה כשחשפה כי בניגוד לטענת המדינה אין באמת הסכם סגור עם אוגנדה.
הנשיאה חיות: "גברתי נשאלה אם הייתם מעלים על מטוס כך וכך אנשים שמיועדים להרחקה, הם היו נקלטים שם או לא?".
עו"ד שמואלי (הטוענת מטעם המדינה): "יש הסתברות גבוהה להתקיימות התנאים".
הנשיאה חיות: "אז אין הסכם".
בזכות הסכמת העותרים, התנהל המשך הדיון במעמד צד אחד, בו חשפה כביכול המדינה את פרטי ההסכם ופרטים נוספים, בפני בית המשפט. בהמשך בית המשפט צריך לקבל את החלטתו בנוגע לעתירה, לכך לא נמסר תאריך יעד.
"אין הסכם, אז אין גירוש בכפייה, ויש אנשים שחיים בסהרונים בלי בסיס משפטי. אם יהיה הסכם אז יהיה צריך לדון במשמעויות שלו, אבל בלי הסכם מה יש לדבר בכלל?" אמר ל'דבר ראשון', עו"ד ברק כהן שהחליף את עו"ד איתי מק בדיון היום. "בשלב הבא יצטרך בית המשפט להחליט מה לעשות במידה ואין הסכם, שחרורם".
"בעזרת השם שהמדינה לא תכתים את עם ישראל בחטא הזה של גירוש מבקשי מקלט, פליטים, גר", מסר כהן.
מחוץ לכותלי בית המשפט מחו פעילות ופעילי 'עוצרים את הגירוש', וקראו לבית המשפט שלא לשתף פעולה עם ה"'קרקס" כלשונם של ביבי. "ממשלת ישראל מתייחסת לבגצ כאילו מדובר בקרקס. הגענו כדי להבהיר שחיי אדם הם לא קרקס, גם חייהם של מבקשות ומבקשי מקלט וגם חייהם של תושבי דרום ת״א. קרקס המדינה השלישית הזה צריך להיפסק. ההתנהלות המביכה הזאת מייצרת מתחים אדירים ומשאירה גם את תושבי השכונות וגם את מבקשי המקלט ללא פתרונות- הגיע הזמן לשים לכך סוף", מסרו מתנועת המחאה.
המדינה הבוקר: הגירוש יכול לצאת לדרך
רק הבוקר טענה המדינה כי לא הגיעו אליה עדויות להתנכלות של המדינה שלישית כלפי המהגרים האפריקאים שכבר הורחקו אליה, וכי אוגנדה עומדת בכל הסטנדרטים הבינלאומיים של הגנה על זכויות אדם.
במדינה ציינה כי בנוסף ל-58 המהגרים האפריקאים שהוחזקו במתקן סהרונים ושוחררו בשבוע שעבר משום שההסכם עם המדינה השלישית הראשונה (רואנדה) קרס, שוחררו 12 אריתראים אשר בשל פסיקת בית הדין לערערים שקבע כי יש להגן על אלו שברחו מגיוס לצבא אריתריאה.
בסיכום מסרה המדינה כי התשובות לשאלות לגביהן תהה בית המשפט – האם מנגנון הקליטה במדינה השלישית בטוחים, האם מתקיימים בה תנאים הולמים והאם יש באפשרות המדינה לכלוא את המהגרים האפריקאים עליהם חל צו ההרחקה עד שגירושו, כולן חיוביות וכי ההרחקה יכולה לצאת לדרך.
נציין כי עד כה אין אימות מול אוגנדה בדבר מוכנותה לקלוט מהגרים אפריקאים בכפייה.
