שופטי בג"ץ חשפו אמש (ג') את העובדה כי אין בשלב זה הסכם חתום עם המדינה השלישית השנייה, אוגנדה, אליה אמורים להיות מגורשים המהגרים האפריקנים. לאחר תשובת המדינה שניתנה בבוקר והדיון שנערך במהלך היום, קבע בג"צ כי אם עד ה-15.4.2018 בשעה 12:00 לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה כי ההסכם המעודכן עם "המדינה השלישית השנייה" וההסדרים לביצועו מקובלים עליו, ישוחררו באותו היום הכלואים במשמורת ב"סהרונים".

נשיאת העליון אסתר חיות הביכה את נציגי המדינה כשחשפה כי בניגוד לטענת המדינה אין באמת הסכם סגור עם אוגנדה.

הנשיאה חיות: "גברתי נשאלה אם הייתם מעלים על מטוס כך וכך אנשים שמיועדים להרחקה, הם היו נקלטים שם או לא?".
עו"ד שמואלי (הטוענת מטעם המדינה): "יש הסתברות גבוהה להתקיימות התנאים".
הנשיאה חיות: "אז אין הסכם".

פעילים של 'עוצרים את הגירוש' מוחים נגד ההסכם עם אוגנדה (עוצרים את הגירוש)

שופטי בג"צ הבהירו את החלטתם בכך "שבהיעדר הסכם מעודכן כאמור, עם 'המדינה השלישית השנייה', אין עוד עילה להמשך החזקתם במשמורת. למען הסר ספק נדגיש כי לעת הזו איננו מביעים עמדה כלשהי באשר לתוקפו או חוקיותו של הסכם כזה, ככל שיושג."

בג"צ נזף במדינה על כי לא עדכנה את בית המשפט בהתפתחויות האחרונות – קריסתו של ההסכם עם רואנדה (המדינה השלישית) וההסכם עם סוכנות האו"ם לפליטים וקריסתו גם של הסכם זה.

עו"ד ברק כהן,  שייצג את העותרים אתמול בבית המשפט בהעדרו של עו"ד איתי מק מסר ל'דבר ראשון': "ברור שאין הסכם לגירוש בכפייה עם אוגנדה. אין מדינה נורמלית שתסכים לקבל פליטים בכפייה. הפועל היוצא הוא שאין גירוש בכפייה ושחרור כלואים על לא עוול בכפם. בע"ה שנזכה לקיים כיהודים את המצווה עלינו כלפי הגר."

מהועד למאבק ברצח עם נמסר: "החלטת בג"צ היא עדות נוספת לתוהו ובוהו שיצרו ממשלות ישראל. עד שלא תוסדר מדיניות ההולמת את אופיה היהודי והדמוקרטי של ישראל ומקבעת מכסות לקליטה מידתית של פליטים מחד, ומרחיקה מכאן את מי שאינו זכאי להגנתנו מאידך, נמשיך לראות אנשים חסרי מעמד נכלאים ומשתחררים. מי שסובל מכך יותר מכל הם תושבי השכונות "הקולטות" את מי שהמדינה אינה מכריעה בעניינו, וכן המיעוט מקרב המסתננים שזקוק להגנתנו. אנו קוראים לממשלה לקדם מדיניות זו שהיא הפתרון היחיד, למעשה, שנמצא על השולחן"

פעילים של 'עוצרים את הגירוש' מוחים מול בית המשפט העליון נגד המדינה בנוגע לגירוש המהגרים האפריקאים (עוצרים את הגירוש)

מחוץ לכותלי בית המשפט מחו פעילות ופעילי 'עוצרים את הגירוש', וקראו לבית המשפט שלא לשתף פעולה עם ה"'קרקס" כלשונם של ביבי. "ממשלת ישראל מתייחסת לבגצ כאילו מדובר בקרקס. הגענו כדי להבהיר שחיי אדם הם לא קרקס, גם חייהם של מבקשות ומבקשי מקלט וגם חייהם של תושבי דרום ת״א. קרקס המדינה השלישית הזה צריך להיפסק. ההתנהלות המביכה הזאת מייצרת מתחים אדירים ומשאירה גם את תושבי השכונות וגם את מבקשי המקלט ללא פתרונות- הגיע הזמן לשים לכך סוף", מסרו מתנועת המחאה.

המדינה הבוקר: הגירוש יכול לצאת לדרך

רק אתמול טענה המדינה כי לא הגיעו אליה עדויות להתנכלות של המדינה שלישית כלפי המהגרים האפריקאים שכבר הורחקו אליה, וכי אוגנדה עומדת בכל הסטנדרטים הבינלאומיים של הגנה על זכויות אדם.

במדינה ציינה כי בנוסף ל-58 המהגרים האפריקאים שהוחזקו במתקן סהרונים ושוחררו בשבוע שעבר משום שההסכם עם המדינה השלישית הראשונה (רואנדה) קרס, שוחררו 12 אריתראים אשר בשל פסיקת בית הדין לערערים שקבע כי יש להגן על אלו שברחו מגיוס לצבא אריתריאה.

בסיכום מסרה המדינה כי התשובות לשאלות לגביהן תהה בית המשפט – האם מנגנון הקליטה במדינה השלישית בטוחים, האם מתקיימים בה תנאים הולמים והאם יש באפשרות המדינה לכלוא את המהגרים האפריקאים עליהם חל צו ההרחקה עד שגירושו, כולן חיוביות וכי ההרחקה יכולה לצאת לדרך.

נציין כי עד כה אין אימות מול אוגנדה בדבר מוכנותה לקלוט מהגרים אפריקאים בכפייה.