דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט"ז בניסן תשפ"ד 24.04.24
28.4°תל אביב
  • 26.6°ירושלים
  • 28.4°תל אביב
  • 31.4°חיפה
  • 29.2°אשדוד
  • 31.3°באר שבע
  • 34.0°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 28.6°צפת
  • 30.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום השואה התשע"ח

מבעד לעדשה / הצלמים היהודים שתיעדו את החיים והמוות בגטו לודז'

הנריק רוס ומנדל גרוסמן יצרו בתחבולה ובחשאי בנק תצלומים אדיר המספר את סיפורם של היהודים בגטו | עבודתם מהווה תיעוד היסטורי נדיר של שגרת חיים בה שזורים זה בזה חיי תרבות עשירים וזוועות הצורר הנאצי

צלמים במעבדת צילום בגטו לודז'. מנדל גרוסמן (יושב) הנריק רוס (משמאל) בורקובסקי עובד המעבדה -(מימין). (צילום: גרוסמן מנדל באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות/ארכיון תצלומים)
צלמים במעבדת צילום בגטו לודז'. מנדל גרוסמן (יושב) הנריק רוס (משמאל) בורקובסקי עובד המעבדה -(מימין). (צילום: גרוסמן מנדל באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות/ארכיון תצלומים)
אור זקש
אור זקש
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

התצלום אוחז בידיו כוח אדיר. במשך שנים רבות היוו תצלומים הוכחה מדעית כי הנראה בהם הינו אמיתי וקיים. אם צילמתי את זה – זה קרה, זה אמיתי ובעזרת תצלום זה, אני מספר לך את האמת. הצילום הפך להיות כלי של ממש גם בעת מלחמת העולם השניה ובפרט בשואה. הגרמנים ידעו זאת היטב ונערכו בהתאם, ובמקביל אליהם גם צלמים יהודים. כל אלו הבינו שאם תיעדתי את זה – זה קיים.

גטו לודז' אשר איכלס בתחילתו 250 אלף יהודים היה גטו יצרני ופעיל. יהודים רבים האמינו כי גטו יצרני ופעיל יחזיק מעמד זמן רב יותר. בתוכו עבדו במקביל שני צלמים יהודים – הנריק רוס ומנדל גרוסמן. גרוסמן ורוס, רתמו את המצלמה ככלי תיעוד עוצמתי. שניהם הבינו כי התצלומים והתשלילים יהוו הוכחה בעתיד לזוועות שראו בגטו.

גרוסמן הנציח בגבורה ובאופן משימתי את המציאות האיומה בגטו. הוא בחר פעם אחר פעם לסכן את חייו ולהעז לקחת עוד תמונה ועוד ראיה מתוך הבנה שללא תמונות הכל יאבד. הוא צילם בתקופת הגטו כעשרת אלפים תצלומים. בתמונותיו השונות ניסה לספר ולשמר את סיפורם של היהודים בגטו.

בצעירותו עסק גרוסמן בפיסול וציור ואהב לצלם. בגטו, עבד במחלקת הסטטיסטיקה והיה בעל גישה למצלמה וחומרי צילום לצורך תיעוד מסמכים שונים. עבודתו המשרדית הקלה עליו לעמול על עבודת התיעוד לעומק והגישה לחומרים ולמכשירי הפיתוח איפשרו לו ליצור בנק תצלומים אדיר. גרוסמן העמיק ותיעד את חיי היהודים באשר היו: טקסים, הצגות, קבלות שבת, לימודים, מטבחים ציבוריים ועוד.

אפיית מצות בגטו לודז'. (צילום: גרוסמן מנדל באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות/ארכיון תצלומים)
אפיית מצות בגטו לודז'. (צילום: גרוסמן מנדל באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות/ארכיון תצלומים)

מעשה התיעוד התגלה לראש היודנראט בגטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי, וזה דרש בתוקף כי יופסק התיעוד. גרוסמן לא פסק ומצא פתרונות על מנת להמשיך את משימתו הגדולה. תחילה פיתח טכניקת צילום בה היה מכוון את נתוני המצלמה מבעוד מועד, מחביא אותה תחת מעילו ומצלם בעזרת ידו אשר הייתה תחובה בכיס בחור שהכין מראש. לאחר מכן השתמש בעדשה אשר נבנתה עבורו לתצלום מרחוק. לא פעם טיפס על גגות ועמודי חשמל בשביל לתפוס זווית טובה יותר. בעת ההיא עסק הרבה בשילוחים, בפרידות ובמשפחות שפורקו כתוצאה מכך. וניסה לתפוס רגעים אמיתיים ואת יגון הפרידה.

גרוסמן הבין כי יש בפעולתו מימד היסטוריוני וכי ללא תצלומיו לא יישאר זכר לאשר ארע ליהודים בגטו. הוא צילם ללא הרף, פיתח תשלילים בהיחבא ולבסוף החביא את התשלילים הרבים בחלון ביתו.

בתמונותיו הקפיד להביא את המציאות כולה ולשמר את החיים, להציגם בעושרם הרב. הוא צילם את השגרה היחסית שנשמרה בתנאים הקשים ביותר ובמקביל הקפיד לצלם את הכיעור, את הרצח, את המוות, את ההשמדה ואת מעשיו של הצורר הנאצי. שלא יישכח דבר. גרוסמן היה אישיות ידועה בגטו, אנשים רבים שיתפו עמו פעולה, הן בעת הצילומים והן בתהליך הפיתוח. אישיותו הכובשת ושמו הטוב פתחו לו דלתות רבות. כל אלו איפשרו לו לייצר בנק תמונות רחב היקף, עשיר ואיכותי.

בעת פירוק הגטו, נשלח גרוסמן למחנה עבודה קניג־ווסטהאוזן, ועמו המצלמה, שם המשיך במשימת תיעוד הזוועות ביסודיות רבה. בעת פינוי המחנה הוא נרצח והותיר עבורנו את משימתו הגדולה – עיצוב זיכרון החיים היהודיים בגטו לודז'.

במקביל לגרוסמן פעל בגטו לודז' הצלם הנריק רוס. רוס עבד לצידו של גרוסמן בלשכת הסטטיסטיקה ותחת פעילותו, שם הצליח לתעד ולפתח חומרים רבים. הוא היה אחראי על תיעוד האנשים ויצירת פורטרטים. על מנת לאגור חומרים וסרטי צילום כדי לתעד את חיי הגטו, פיתח רוס בערמומיות שיטה בה הצליח לצלם כ-12 אנשים בתמונה אחת ובכך לאגור 11 תמונות דרכן יכול לתעד את החיים בגטו.

משפחה יהודית גוררת עגלה ובה רכושה, בעת המעבר לגטו לודז' בחורף 1940. (צילום: גרוסמן מנדל באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות/ארכיון תצלומים)
משפחה יהודית גוררת עגלה ובה רכושה, בעת המעבר לגטו לודז' בחורף 1940. (צילום: גרוסמן מנדל באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות/ארכיון תצלומים)

בעבודתו של רוס ניתן לראות כי תיעד את חיי הגטו המגוונים ואף הציג את אצולת הגטו. תמונותיו הנדירות חושפות את הפערים האדירים באורח החיים בגטו לודז'. בתצלומיו ניתן לראות נערים רזים, כחושים ומלוכלכים ואת בגדיהם הקרועים, לא פעם יחפים ולצד אלו חבורת ילדים בריאה המשחקת בשוטרים וגנבים כאשר אחד הילדים מחופש לקאפו. רוס צילם את האליטה ולצד זאת הקפיד לצלם, כמו גרוסמן, את האמת הקשה והזוועתית, כאשר התגנב לאיזור השילוחים וצילם דרך חולנות הבניינים הסמוכים תליות פומביות, בתי כנסת מנותצים ורכוש עזוב. רוס אסף ראיות מפליליות על פשעם של הנאצים ושמר עליהן היטב. לקראת שליחתו מהגטו הוא ואחותו סטפניה קברו בארגז את התצלומים והתשלילים בחצר סמוכה לביתם. בתום המלחמה שבו רוס ומשפחתו שניצלה למקום כדי לקחת את התצלומים היקרים, אך נרטבו ונהרסו. למרות זאת, הצליח רוס להציל כ-6,000 תצלומים.

תצלומיהם של רוס וגרוסמן מאירים באור חדש את חיי היהודים בגטו לודז'. בחירתם לקחת על עצמם את משימת התיעוד המסוכנת והמורכבת, והבנתם כי ההיסטוריה תעוצב על ידי תצלומיהם הובילה אותם פעם אחר פעם לבחירה האמיצה והנועזת לשלוף את מצלמתם שוב ושוב, בכל מצב, כאשר סכנת החיים מרחפת מעליהם באופן בהיר ומיידי. הם ידעו כי צילומים אלו היו כוחם, הוכחה להתנגדותם ולבחירתם בחיים.

**

אור זקש הוא איש חינוך העוסק בצילום ובהוראת הצילום בתיכון החברתי בקריית אתא

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!