בחירות 1945 היו אמורות להיות בחירות קלות עבור מנהיג המפלגה השמרנית וינסטון צ'רצ'יל. אחרי הכל הוא יצא מהמלחמה בתור המנהיג הגדול והאהוד ביותר של העולם המערבי. הוא הנהיג את בריטניה בנחישותו לניצחון על גרמניה הנאצית בעזרת "דם, יזע ודמעות".

אולם, לרוע המזל יריביו בבחירות היו מפלגת הלייבור. מפלגת הלייבור תמכה במאבק חמוש בגרמניה הנאצית לכל אורך הדרך ועזרה לצ'רצ'יל במאמץ המלחמתי (וזה הזמן להזכיר ש"מדיניות הפייסנות" הייתה מדיניות של המפלגה השמרנית שהייתה בשלטון, שנוויל צ'מברליין היה מנהיג המפלגה השמרנית, והיא האחראית והאשמה במדיניות זו). היא גם הציע דרך לשקם את המדינה ההרוסה. בתור מדיניות פנים היא הציע להקים מדינת רווחה (תוכנית בוורידג'), ובתור מדיניות חוץ היא הציעה להתחיל לפרק את האימפריה המיותרת והדכאנית מבחינתה.

על אף הניצחון ההירואי והמהולל, צ'רצ'יל מצא את עצמו במצב ביש. הוא תמך באימפריה הלא פופולרית ושאף להגן עליה, ומדיניות הפנים שלו נראתה מיושנת ולא מתאימה כדי לשקם את בריטניה ואת אזרחיה אחרי מלחמה כה הרסנית שפגעה כה קשה.

צ'רצי'ל החליט להתמקד בקמפיין הבחירות בנושא הכלכלי. הוא החליט לעשות דה-לגיטימציה ללייבור ולתפיסתה הסוציאליסטית. שנה קודם פרסם הכלכלן פרידריך פון האייק את ספרו "הדרך לשעבוד" בו הסביר שמדיניות סוציאליסטית, כל מדיניות סוציאליסטית תוביל לשעבוד, לגרמניה הנאצית (והאייק השווה ודימה בספרו כל דבר לגרמניה הנאצית ללא הרף). זה כמובן כלל את מפלגת הלייבור ותוכניתה למדינת רווחה. האייק הזהיר מפני סכנה עצומה שתיפול על העם הבריטי במידה והלייבור ינצחו בבחירות. לא רק סכנה לכלכלתה, אלא לחירותם של האזרחים הבריטים ולשיטה הדמוקרטית בבריטניה שתהפוך לעריצות בדומה לגרמניה הנאצית. האייק הזהיר שבריטניה מתקדמת בצעדי ענק למקום בו גרמניה הנאצית נמצאה בגלל סוציאליסטים כמו אלו שנמצאים במפלגת הלייבור.

בצעד של ייאוש בחר צ'רצ'יל לאמץ את הרטוריקה ודה-לגיטימציה של האייק, כלפי מפלגת הלייבור יריבתו הפוליטית. המפלגה השמרנית הדפיסה וחילקה עותקים רבים של "הדרך לשעבוד" מאת האייק. ב-4 ביוני 1945 נאם צ'רצ'יל בפומבי את "נאום הגסטפו" הידוע לשמצה. בנאומו גרס שאם הלייבור יבחרו הם יקימו סוג של גסטפו כדי למנוע ביקורות נגדם ואת חופש הביטוי. בנאומו קבע שכל ממשלה סוציאליסטית (כולל סוציאל-דמוקרטית מתונה כמו הלייבור) תקים גסטפו שכזה.

הנאום היכה הדים רבים בבריטניה, אולם באופן הפוך לזה שצ'רצ'יל ציפה. אזרחי בריטניה נגעלו מהניסיון להפוך מפלגה לגיטימית לנאצית, כאשר רק לפני רגע הייתה חלק מהמאמץ המלחמתי נגד הנאצים, ושראשה קלמנט אטלי שימש כסגן רה"מ בזמן המלחמה ואף החליף את צ'רצ'יל לפרקים בתור מנהיג המדינה במהלך המלחמה. מפלגת הלייבור ניצחה בניצחון מוחץ בבחירות. מפלגת השמרנים שהיו לה 386 מנדטים ו-47.8% מהקולות ירדה ל-197 מנדטים ו-36.2% מהקולות. לעומתה מפלגת הלייבור שהיו לה 154 מנדטים ו-38% מהקולות עלתה ל-393 מנדטים ו-47.7% מהקולות. כאילו שהמפלגות התהפכו לחלוטין. הניצחון של הלייבור בפער של כמעט 12% היה הניצחון הגדול ביותר בתולדות הבחירות בבריטניה.
עם נצחונה הקימה ממשלת הלייבור את מדינת הרווחה המודרנית בבריטניה, והתחילה לפרק את האימפריה הבריטית שצ'רצ'יל בקמפיין הבחירות התעקש לשמר ולהגן עליה. בין העמים והמדינות שקיבלו עצמאות בתהליך הדה-קולוניזציה של קלמנט אטלי ומפלגת הלייבור, היה העם היהודי ומדינת ישראל (סטטוס אפשרי ליום השואה ויום העצמאות כאחד). לעומת זאת בניגוד לתחזיתו של צ'רצ'יל הגסטפו לא קם בבריטניה וזכות הביקורת וחופש הביטוי נשמרו בימי שלטונה של מפלגת הלייבור לא פחות מבימי שלטונו של צ'רצ'יל.

עוד על הנושא: כאן, כאן וכאן