אחרי הפסקה קלה עקב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, צפויה המערכת הפוליטית לחזור לדיון שייתכן ויקבע את גורל הממשלה – החוק המכונה 'פסקת ההתגברות', שמטרתו למנוע מבג"ץ לפסול חוקים של הכנסת. מדובר ביוזמה שגורמים שונים בימין מנסים לקדם זה זמן רב, אך בשבוע האחרון הפכה להיות מוקד לדיונים דחופים וסוערים בקואליציה, עקב החשש שגירוש המהגרים מאפריקה שיוזמת הממשלה ייפסל על ידי בג"ץ. ברביעי האחרון התקוטטו ראשי מפלגות הקואליציה על מספר חלופות לחוק כזה, וסיכמו לדון בכך שוב בישיבתם ביום ראשון.

המצב הנפיץ בקואליציה, לצד הרצון למהר ו'להתגונן' מפסילה של מתווה הגירוש, הופך את הוויכוח העקרוני להתגוששות פוליטית בין בנט, נתניהו וכחלון. כל אחד מהם מנסה להראות לבוחריו כיצד הוא 'ניצח' את בג"ץ (בנט ונתניהו) או 'הגן' עליו (כחלון). הקצנת העמדות יכולה להיות גם תירוץ טוב להפלת הממשלה, אם נתניהו ירצה בכך.

הדיון על פסקת ההתגברות החל כתגובה לדיוני בית המשפט העליון בנושא בג"ץ מבקשי המקלט, במהלכם בג"ץ קיבל מספר החלטות הנוגדות את מתווה הגירוש אותו הממשלה פעלה לקדם עד כה. בדיון בג"ץ האחרון בנושא, נחשף כי לא קיימים כיום הסכמים בין ישראל לבין מדינה שלישית באפריקה אליה ניתן לגרש את מבקשי המקלט, ובמהלכם קבע בג"ץ כי מבקשי המקלט הכלואים בסהרונים עשויים להשתחרר ביום ראשון הקרוב.

עוד בתחילת שבוע שעבר, הודיעו בנט ושקד כי יקדמו פסקת התגברות על מנת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות בגרסתו הראשונה, אשר לדבריהם היתה אפקטיבית בהוצאת מסתננים מישראל. בנט הודיע כי יפעל לחוקק חוק כזה עוד לפני שהכנסת תשוב מהפגרה הנוכחית על מנת לאפשר חקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות. לחלופין, הודיע בנט כי ידרוש לתקן את חוק הכניסה לישראל מבלי להסתכן בפסילה של בג״צ.

ישיבת ראשי הקואליציה ברביעי נעה בין שלוש חלופות. החלופה הראשונה, שמוסכמת כרגע על כלל ראשי הקואליציה, היא 'פסקת התגברות מצומצמת', שתהפוך את חקיקת גירוש המהגרים, ואותה בלבד, לחסינה מפני פסילה של בג"ץ. חלופה נוספת היא הצעת השרים בנט ושקד ל'פסקת התגברות מורחבת' שתתבסס על שינוי סעיף 8 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המאפשר לבג"ץ לפסול חוקים שלדעת השופטים נוגדים את האמור בחוק היסוד. חקיקה כזו תצמצם מאוד את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אך לא תבטל אותה לגמרי. החלופה השלישית, אותה מקדם השר יריב לוין, מכונה 'המודל הבריטי' – לפיה בית המשפט העליון יהיה מנוע לחלוטין מפסילת חוקים – הצעה שאם תתקבל תהווה שינוי דרמטי במערכת האיזונים בין הכנסת הממשלה, לרעת בית המשפט כמובן.

הוויכוח בין ראשי המפלגות ניטש על שתי החלופות המורחבות יותר, שאליהן צפוי יו"ר כולנו משה כחלון, להתנגד – לאחר שבדיונים קודמים בנושא התנגד לפגיעה בעצמאות בית המשפט העליון. האם הוא יילך עם ההתנגדות הזו עד הסוף, ויביא לפירוק הקואליציה ואולי הליכה לבחירות? קשה לדעת, אך האפשרות קיימת.

בישיבה ביום ראשון צפוי השר לוין להציג הצעה עדכנית לחקיקה של 'המודל הבריטי'. לישיבה יצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה שיציג את עמדתו בעניין. מלשכתו של השר בנט (הבית היהודי), שלחץ על חקיקה מיידית בנושא עוד במהלך ישיבת ראשי הקואליציה , נמסר כי הוא יתמוך בכל אחת משלושת החלופות עליהן דובר עד כה.

לעומת בנט, טוען השר לוין כי חקיקת פסקת התגברות שנוגעת לגירוש מבקשי המקלט בלבד היא "שגיאה היסטורית" שתפקיר סוגיות חשובות אחרות, כמו סוגיית ההתיישבות. לוין הזהיר כי פסקת התגברות צרה עלולה לחזק את יכולתו של בג״ץ לפסול חקיקה של הכנסת בכל יתר הנושאים, למשל פסילת 'חוק ההסדרה', שמכשיר בדיעבד מאחזים בלתי חוקיים ועתירות שהוגשו כנגדו עומדות ותלויות בבג"צ. מכאן נובעת תמיכתו של לוין במודל הבריטי, לפיו בית המשפט יוכל רק להמליץ לכנסת על ביטול או שינוי חוק, אך לא תהיה לו סמכות לפסול חוקים. בכך פתח לוין דיון רחב בהרבה מפתרון נקודתי בסוגיית המהגרים, לחקיקה כוללת שתחזק את כוחה של הכנסת אל מול בג"ץ.

מכאן, שהכדור נמצא למעשה בידי ראש הממשלה נתניהו – האם להוביל לפתרון המוסכם על כלל ראשי המפלגות, או להתעקש על האופציה הרחבה והשנויה במחלוקת – שעלולה להצית את המשבר הבא עם כחלון.

בעבר היו נסיונות דומים להגביל את כוחו של בית המשפט העליון מול כוחה של הכנסת. בדצמבר האחרון פרסמו השרים בנט ושקד את הצעת חוק יסוד החקיקה, לפיה בית המשפט העליון יהיה מוסמך לבטל חוק אותו העבירה הכנסת רק בהרכב של 9 שופטים, כאשר מתוכם 6 שופטים תומכים בביטול החוק. זאת בניגוד למצב הקיים היום, בו גם הרכב של 3 שופטי בג"צ יכל להספיק על מנת לפסול חוק.

בתחילת שנת 2017 הגיש ח"כ מוטי יוגב הצעת חוק לתיקון חוק יסוד השפיטה, לפיו בית המשפט אינו מוסמך לבטל חוק, ובמקרה בו יגיע בית המשפט למסקנה כי חוק מסויים עומד בסתירה לחוק יסוד, "יפנה בית המשפט את תשומת ליבו של המחוקק לסתירה בין החוקים". גם המודל הבריטי עליו מסתמך כיום לח"כ לוין הוגש לכנסת עוד בשנת 2007, אך לא קודם מאז.

כרגע, על אף הדיונים הסוערים המתקיימים על פסקת ההתגברות, לא ברור כיצד ייראו פרטיה, ובפרט – כמה ח"כים ידרשו על מנת לחוקק מחדש חוק אותו פסל בג"ץ.