"האנשים בבית הלבן מדברים על דרפור אבל לא עוצרים את רצח העם. האיחוד האירופאי מדבר על דרפור, אבל לא עוצר את רצח העם. ברחבי העולם מדברים על דרפור, אבל אף אחד לא מתכוון לעצור את רצח העם".

המילים האלו נאמרו אמש (שבת) בגינת לוינסקי על ידי ז'אק. גבר שחור, לבוש בחליפה. באנגלית קולחת ובטון מדוד דיבר ז'אק לקהל שהתכנס לטקס יום הזיכרון ה-15 לתחילת רצח העם בדרפור. 15 שנים חלפו מאז תחילת הרצח, ואף שמקובל לראות במה שהתרחש שם כפשע כנגד האנושות, מעטים יודעים כי הרציחות המאורגנות נמשכות גם כיום, תחת הנשיא עומר אל-באשיר ובאמצעות מיליציות חמושות הקשורות בשבטים ממוצא ערבי בשם ג'ינג'אוויד.

טקס זיכרון לציון 15 שנים לתחילת רצח העם בדרפור (צילום: אבישי בורלא, הוועד למאבק ברצח עם).

טקס זיכרון לציון 15 שנים לתחילת רצח העם בדרפור (צילום: אבישי בורלא, הוועד למאבק ברצח עם).

כ-400 דרפורים ישבו בדממה על כסאות פלסטיק לבנים בגינת לוינסקי. על מסך קטן מצגת עם תמונות זוועה שמתחלפות. כפרים שרופים, גופות נשים וילדים ורוצחים שמוציאים להורג. מעל דוכן הנאומים הקטן דיברו הדרפורים בערבית, אנגלית ועברית. הדברים נאמרו לאנשי הקהילה שלהם כמו גם אל המספר המצומצם של אנשי התקשורת הזרה והמקומית שהגיעו לסקר. בשלב מסוים הוכרזה מכריזים דקת דומיה. כולם נעמדו, ודרפורי אחד הכה על תוף בתיפוף איטי. מכה. מכה. מכה.

"אני זוכר שהפציצו את הכפר שלנו. זה היה ביום רביעי בשנת 2003. אחזתי את ידה של אמא שלי ועזבנו את הכפר. עברנו את הגבול למצרים ומשם לישראל", מספר ז'אק, סיפור שרבים מבין הנוכחים חולקים עמו. בישראל כיום כ-4,000 איש שנמלטו אליה מסודן – מדרפור, או מהרי הנובה ואזור הנילוס הכחול, וסיפורם דומה לשל ז'אק.

לאחר מכן הוקרן סרט. גם בו חוזרות תמונות הזוועה, ולאחריו חוזרים לדבר. המשפט שחזר על עצמו אצל כל הדוברים: "שיעצרו כבר את רצח העם שלנו ונוכל לחזור הביתה".

"אני מבקש מראש ממשלת ישראל לתת לכל אחד ואחד מהדרפורים, את ההכרה כפליטים" אמר ז'אק  למיקרופון. דיבורו שקט אך נחרץ. עבר כבר יותר מעשור מאז שהם הגישו את בקשות המקלט שלהם ותשובה אין.

"אנחנו הדרפורים" אמר ז'אק לקהל, "בעיקר אנחנו שהגענו לישראל, אתם שיושבים כאן עכשיו, חייבים לזכור את מה שקרה לנו. אף אחד לא יעצור את רצח העם שלנו, רק אנחנו בעצמנו. אף אחד לא יעזור לנו. רצח העם ממשיך גם עכשיו. הנשק של הג'ינג'אוויד מגיע מאנשים שעושים כסף בזמן שאנחנו מתים כמו זבובים. אלפי דרפורים מתים בים בדרך לאירופה. אף אחד לא זוכר אותם. זה תפקידנו לעצור זאת".

לאחר שתם הטקס התפזרו הנוכחים אל שכונות מסביב לתחנה המרכזית. על פי דיווחים שונים סוף השבוע האחרון היה רווי אלימות בסביבה זו, וארעו מספר קטטות בין גברים אפריקאיים. כ-40,000 אפריקאים, שנכנסו שלא כחוק, נמצאים כיום ונכון לשעה זו הממשלה נמנעת מלקבוע את מעמדם – מי להגנה ומי להרחקה.