בבתי חולים כבר לא צועקים על רופאים,
הכבישים כמו נהר אדיר – פקוקים,
אין מי שיפנה פצועים, מי יביא לחם?
תחנות הדלק ננטשו, עשן סמיך ואפל
אין רואה אין נושם
רק הזעקות עוד נשמעות מטורפות,
באין מטוסים, השועים חיש אל ספינותיהם,
מגדליהם עולים באש,
משרתיהם על מעונותיהם כבר אודים מוצלים
אמריקה מחכה להם – לא לנו
הצבי ישראל במותיך חלל, איך נפלו גיבורים,
פלשבק באדום כחול
ברלין אלף תשע מאות ארבעים וחמש
עם רע לבב
הגיגי נביאי השקר וקולות המנהיגים
בוקעים, מחרים אחריהם-
לאן נעלם השומע, גם הקרנף שקר כבר יודע
הגרון ניחר באין מים,
הנפש כבר לא נטרפת, הביוב מפכפך ברחובות-
נטרפה ממזמן,
אין סופר מתים
הצבי ישראל במותיך חלל איך נפלו גיבורים
פלשבק באדום כחול
ברלין אלף תשע מאות ארבעים וחמש
בעת ההיא אין יוצא ואין בא,
השמים האדומים שחורים
מלאים במשחיתים, המונים שועטים, שוצפים, קוצפים,
אל נקמות אדוני – גם טובחים
אין דעת, אין סופר
אין מציל ואין גואל
הכבישים דמומים אין יוצא אין בא,
לא אוכל לשאת את העם הזה כי כבד הוא ממני
אין מי שיאסוף את המתים,
בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים.
הצבי ישראל במותיך חלל איך נפלו גיבורים
פלשבק באדום כחול
ברלין אלף תשע מאות ארבעים וחמש.
