מנצחת ומדלגת מעל המשוכה: אסתר רוט שחמורוב

יאיר צוקר

עוד הרבה לפני שהיינו נוהגים להתאכזב אם לא חזרנו מאולימפיאדה עם מדליה על הצוואר, עיני המדינה כולה היו נישאות לעבר ספורטאית אחת גדולה שדילגה בקלילות מעל המשוכות וריגשה עם ומדינה שלמה.

אסתר רוט שחמורוב, אולימפיאדת מונטריאול 1976 (מתוך ארכיון דבר)

השנה היא 1976, המקום הוא הכפר האולימפי במונטריאול, אסתר רוט שחמורוב הופכת לישראלית הראשונה שהגיעה לגמר אולימפי. האתלטית הישראלית עלתה למסלול הריצה ב-100 מטר משוכות, ארבע שנים אחרי אולימפיאדת מינכן בה העפילה לחצי הגמר, אך בעקבות טבח הספורטאים בו נרצח מאמנה האישי, עמיצור שפירא, פרשה מהתחרות.

רוט שחמורוב עלתה למסלול הריצה מונטריאול במקצה הרביעי, ותפסה את המקים הרביעי בזמן של ‭13.06‬ שניות, שהיה טוב יותר מהשיא הישראלי הקודם ב־3 מאיות השנייה.

בחצי הגמר היא שוב סיימה במקום הרביעי, אבל בזמן משופר של ‭ 13.04‬ שניות. במקצה הנוסף נפלה האצנית הרוסייה תוך כדי הפלת משוכה, שגרמה לעצירת ריצתה של האצנית הרומניה. לאחר בדיקת סרט הריצה הוחלט כי שבע רצות יקיימו ריצה מחודשת והרצות שיתפסו את ארבע המקומות הראשונים יצטרפו לריצת הגמר בה תשתתף גם אסתר רוט, שהמקצה שלה עבר בשלום ולא נפסל. במקצה הגמר הגיעה רוט-שחמורוב למקום השישי עם 13.04 שנ', הישג שלא שוחזר עד היום ונחקק לעד בספורט הישראלי.

מפסידה בין יבשתית: נבחרת ישראל בכדורגל

ליאור ברטל

נבחרת ישראל בכדורגל הייתה פעם אימפריה, אחת משתי הגדולות ביבשת שלמה! ב-1974, אחרי שהנבחרת בכחול לבן השתתפה במשחקי אסיה בטהרן,  החליטו מדינות ערב (בתמיכתן של מדינות אסייתיות נוספות) לסלק את ישראל מהתאחדויות הספורט ביבשת, ביניהן גם הכדורגל. הנבחרת עוד הספיקה להעפיל לאולימפיאדת 76' במונטריאול לפני שהחלטה נכנסה לתוקף, ונהנתה לרגע מהספק.

נבחרת ישראל בכדורגל במונדיאל מקסיקו 70' מול שבדיה. יוני 1970 (AP Photo)

הנבחרת, שנשארה ללא התאחדות יבשתית, זכתה לארבע שנים של משחקי מוקדמות בגוב האריות האירופי. אז אחרי שקיבלו בראש מהנבחרות האירופאיות,הכדורגל הישראלי עבר לשלב ההזיות הפוליטיות וסופח לשש שנים של גן עדן בבית של אוסטרליה ואוקיאניה.

לצערה הרב של הנבחרת, לא התמזל מזלה לפגוש את האימפריות של הבית, כמו נבחרת איי סיישל העוצמתית, נבחרת פפואה גינאה החדשה החזקה, נבחרת איי שלמה הסנסציונית או אפילו את נבחרת פ'יג'י האימתנית. 

למרות זאת מאמני הנבחרת זכו לקצת נחת יחסי ונהנו מהגרלת משחקים קלה יחסית מול ניו זילנד החלשה, טאיוון שספגה בקלות שישיות ותשיעיות ורק אוסטרליה שהייתה אתגר אמיתי ונבחרת ברמה של ישראל.

למרות זאת, ישראל לא הצליחה לתרגם את ההצלחה הפוליטית שלה (הבית הכי קל אי פעם) להצלחה מעשית ונכשלה בניסיון להעפיל לטורנירים בשש השנים הקסומות של ראש לקואלות וסוסוני הים באוקיאניה במקום זנב לאריות והדרקונים של אירופה.

מנצחים: העפלתה של נבחרת ישראל בכדוריד לאליפות אירופה

צור רוזנצוויג

שנת 2002, נבחרת הגברים של ישראל בכדוריד מתמודדת בשלב המוקדמות עם נבחרות קפריסין הולנד ולוקסמבורג ומסיימת אותו במקום הראשון, בדרך למפגש כפול עם מקדוניה המאיימת, ראש בראש על העפלה היסטורית לאליפות אירופה. 

אחרי עשור בתפקיד המאמן הלאומי, הבין שלמה הופמן שזה הרגע שלו ושל שחקני דור הזהב. במשחק הראשון בהדר יוסף מנצחת הנבחרת בכחול לבן בהפרש של 10 שערים. במשחק החוץ במקדוניה הישראלים מפסידים, אבל רק ב-6 הפרש שהספיק לה כדי ליצור סנסציה אירופאית, ולקבל בפעם הראשונה את הכרטיס לאליפות אירופה. בצמד המשחקים בלטו  עידן מיימון, דודי בלסר, דובי ישועה לאוניד דורשנקו וובה זייקמן השוערים האגדיים.

באליפות אירופה עצמה שהתקיימה בשבדיה היא הוגרלה לבית יחד עם נבחרות פורטוגל,רוסיה ודנמרק. שם הפסידה בכל משחקיה ולא העפילה לשלב הבא. 16 שנה אחרי, הצלחה דומה נראית רחוקה ובלתי מושגת. אך חלק מגיבורי אתו הישג עדיין נשארו בסביבה המקומית: הופמן מאמן בהצלחה את קבוצת בני הרצליה, עידן מיימון מאמן את מועדון נעוריו הפועל ראשון לציון והשוער זייקמן אימן עד שנה שעברה את  קבוצת הפועל אשדוד.

הפסד שכולו ניצחון: עמוס מנסדורף מול סטפן אדברג

יאיר צוקר

ב-30 ביוני, 1990 טניס הישראלי זכה למקום של כבוד, זה קרה בסיבוב השלישי בווימבלדון כאשר עמוס מנסדורף פגש את השוודי המהולל סטפן אדברג במגרש מספר 1 של הטורניר היוקרתי בעולם. מנסדורף הגיע למשחק אחרי טורניר נפלא וכשהמאזן בינו לבין המדורג מספר 1 בעולם עמד על 10:0.

עמוס מנסדורף במשחק גביע דיוויד מול סין ברמת השרון. 1990 (צילום: צביקה ישראלי/ לע"מ)

אחרי מערכה ראשונה שהסתיימה בניצחון צפוי של השוודי 4:6, מנסדורף ידע לשמור על קור רוח ובמערכה שניה והפך פיגור לניצחון 7:5, במערכה השלישית מנסדורף כבר ניצח תוך 29 דקות 6:3. אדברג חזר מהר מאוד עם 2:6 חלק שסידר לו שוויון במערכות. אבל כל זה היה רק הקדמה למערכה החמישית, עליה אמר מאמנו המיתולוגי של השוודי, טוני פיקארד, שנים לאחר מכן: "לעמוס היו מספיק צ'אנסים לשלוח את סטפן לחדר ההלבשה".

אדברג קיווה להשיג שבירה מול הישראלי שלא הראה סימני תשישות וניצח את כל משחקוני ההגשה שלו  עד שהתוצאה הייתה 7:7. אף אחד מהצדדים לא התכוון לוותר. למנסדורף היו כבר שתי אפשרויות לעלות ל-8:7 אבל דווקא השוודי השיג נקודת שבירה והצליח לחזיר טוב מאוד את ההגשה של מנסדורף עם בקהאנד נפלא שקבע 7:8 ששחרר את כל הלחץ של השוודי.

אחר כך זה כבר הלך פשוט יותר לאדברג האימתני, שסיים את המשחק עם 7:9 במערכה החמישית ו-2:3 בסיכומו של משחק כואב עבור מנסדורף אבל שייזכר כניצחון עבור הטניס הישראלי לדורותיו.

מנצחים ומביאים לעולם את בעיטת העונשין:  ההתאחדות לכדורגל בישראל

ליאור ברטל

בשנת 1968 נבחרת ישראל השתתפה באולימפיאדת מקסיקו סיטי, והגיעה לרבע הגמר נגד בולגריה החזקה. משחק מצוין של נבחרת ישראל הסתיים בתוצאה 1:1. בסיום המשחק ניגשו הקפטנים של הנבחרות לשופט כדי להכריע מי ממשיכה לחצי הגמר. השופט הטיל מטבע ,לצערה של ישראל המזל היה עם הבולגרים ואנחנו הפסדנו הזדמנות שלא תחזור לעולם להעפיל לחצי גמר אולימפי.

באותה התקופה היה נהוג להחליט מי העולה לשלב הבא במשחקי הנוק-אאוט על ידי הטלת מטבע או שליפת פתקים מהכובע. סיפור מפורסם שהיה במשחק אחר, שנגמר בתיקו בין יוגוסלביה לאיטליה, השופט הלך והביא את הכובע שלו, ברגע שראו שזהו כובע אופנתי שיוצר באיטליה, הודיעו היוגוסלבים שהם לא מוכנים לשלוף את הפתק.

בעקבות התסכול הישראלי, עלה רעיון חדשני בראשם של יו"ר ההתאחדות דאז מיכה אלמוג ומזכ"ל ההתאחדות דאז יוסף דגן –  חלופה ספורטיבית יותר מהטלת מטבע או שליפת פתקים: בעיטות עונשין.

שני היזמים הישראלים שלחו מכתב לנשיא פיפ"א דאז סטנלי רוס שבעצמו חיפש רעיון להחלפת הטלת המטבע. רוס דאג שהמכתב עם ההצעה המהפכנית יפורסם בביטאון הרשמי של פיפ"א, בעקבות זאת הצעה זכתה להצלחה ולאחר כמה שינויים ושיפורים על ידי ועדת שיפוט הבינלאומית של פיפ"א הוחלט איפה יעמדו השופט, הקוונים והשחקנים והחלטה אושרה ע"י פיפ"א ביוני 1970.

בעיטות העונשין נכנסו לשימוש ביורו 1976 ומאז הן חלק בלתי נפרד ומרגש של המשחק. לצערם של המייסדים של השיטה, גם משחקי הארכה נכנסו לשימוש באותן השנים והפכו את רב המשחקים שמסתיימים בתיקו לעינוי בלתי נגמר של אנטי כדורגל עד שמגיעים אחרי עוד 30 דקות,בדרך כלל בשעות לילה מאוחרות לפנדלים עצמם.

מפסידים באלימות במגרשי הכדורגל: רצח מרדכי מוטי קינד

צור רוזנצוויג

דצמבר 1975, שחקן הכדורגל מוטי קינד מגיע למגרש הכדורגל ברחובות לעוד שבת של כדורגל במדי מכבי רחובות, הפעם מול מכבי כפר גבירול במסגרת ליגה ג' מרכז.

קינד, ששיחק בנוער של מכבי שעריים הגיע למשחק יחד עם אחיו התאום אהרון למה שהפך המשחק האחרון בחייו. אווירה להוטה ואלימה מצד אוהדי כפר גבירול, שקפצו מעל הגדרות ופרצו לכר הדשא אוחזים במקלות בידיהם והחלו להכות ולפגוע בשחקניה הקבוצה היריבה. אירוע שהסתיים בדקירתו של קינד בן ה-24.

כתבה מדבר על מותו של מוטי קינד ז"ל (מתוך ארכיון דבר)

ארוע זה כונה "השבת השחורה של הכדורגל הישראלי" והעיר רחובות הייתה שרויה בהלם. קבוצת הכדורגל של כפר גבירול הורחקה בצעד חסר תקדים מכל פעילות לצמיתות, משחקי ליגה ג' הושבתו לחודש שלם באותה תקופה. 

על אף שנשיא ההתאחדות לכדורגל דאז יעקב וילן נשא הספד בהלווייתו של קינד, אפשר גם היום להגיד שזהו כתם שחור בתולדות הספורט הישראלי, כזה שראוי להזכיר ולהיזכר בו על מנת שלא יקרה שוב.