"התנ"ך שייך לכל עם ישראל", אומר איציק בן אבי הממונה על חידוני התנ"ך
במשרד החינוך, "החילונים לאט לאט חזרו לארון הספרים היהודי, ואומרים היום שהתנ"ך הוא גם שלהם". פקדתי את המחנה של בנות ובני הנוער המשתתפים בחידון התנ"ך העולמי לנוער, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, יומיים אחרי שנחתו בארץ. שמונים בנות ובני נוער יהודים מרחבי העולם הגיעו לישראל, כדי להכיר את ישראל, ולהיפגש עם התנ"ך בצורה הכי בלתי אמצעית שיוכלו. לא תהיה זו הגזמה לומר שמחזה כזה, לפני 70 שנים, היה נראה דמיוני לחלוטין, והנה, הם חיים, יצחק, שירה, גליה, אופק ומרים יענו מחר לשאלת ראש הממשלה.

המחנה הנפרש על פני שבועיים דובר גרמנית, אנגלית, רוסית, ספרדית, אמהרית, בוסנית, פורטוגזית, סרבו-קרואטית, גרוזינית, הולנדית, צרפתית, פולנית, פינית, צ'כית, רומנית ועברית. בנות ובני הנוער, העוברים תהליכי מיון שונים במדינותיהם, מטיילים, מסיירים, מדברים ועוברים מבחנים עד שנשארים 16 העולים לגמר.

השנה ישבו על בימת הטקס אופק אברהם מישראל, אוריה כהן מישראל, יצחק איתן מפנמה, חיים בער מהערשאוויץ ויהודה אייזנברג מאוסטרליה, עזריאל שילת מישראל, נוח היל מארה״ב, עירד הרמן מישראל, אסתר ווערבלאווסקי ושירה אורליאן מארה״ב גליה דניאל ממקסיקו, מרגלית פלק מארגנטינה, רוחמה כץ ואחיה יוסף דב כץ מדרום אפריקה, הלן שרם ומרים לניאדו ממקסיקו.

בשנה שעברה זכה שגיב לוגאסי, תלמיד כיתה ט' מתיכון אורט מעלות, לאחר שגבר בשלב הראש בראש על נעמי כהן מאולפנת מירון בצפת. הסגנית השנייה היתה מאשה שפילביץ מבלרוס, ובמקום הרביעי זכה שלומי הלפגוט מארצות הברית. בשנה שעברה, לראשונה מזה 30 שנים, זכה בחידון תלמיד מהמגזר הממלכתי, השנה אוריה כהן, אחת המתמודדות הישראליות מתכוונת לתת לו פייט. "צריך לנתק תנ"ך מפוליטיקה", היא אומרת. "היום יש הרבה דיבורים על הדתה, שמנסים לקחת את זה לכיוון פוליטי. נגיד הימין רוצים שכולם יהיו ככה, האלה רוצים ככה, ולדעתי צריך לנתק את זה מכל העניין הזה". אוריה דוחקת בחילוניים לגשת אל התנ"ך, אבל יודעת שלדתיים יש יותר גישה אליו, "יש אנשים שזה בשבילם כמו סינית, חבל, משרד החינוך צריך לאפשר גם לחילונים ללמוד תנ"ך ברמה גבוה".

מתמודדים רבים, שנשרו בשלבים המוקדמים, התרגשו מאוד להגיע לישראל ולהיות חלק מהחבורה יוצאת הדופן הזו. אביגיל שמיס וסופיה סנדובל, בנות 14 מאורוגווי ישבו ולמדו לצד אברהם גונטובניק, בן ה-16 מקולומביה, וסיפרו שהן מתרגשות מאוד לבקר בישראל ומודות על ההזדמנות לראות את הנופים ולראות קרובי משפחה. דניאלה נחמיאס, קוסטה ריקה, בת ה-15, שהוריה הכירו בחידון התנ"ך, ישבה בתוך החבורה הדרום אמריקאית ואמרה: "התנ"ך מאוד מעניין אותי. עבורי אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט הוא הגיבור המקראי האהוב, בגלל הניסים המופלאים שהוא עשה, והדברים שהוא עושה מעניינים מאוד".

אביגיל שמיס וסופיה סנדובל, בנות 14 מאורוגווי, אברהם גונטובניק, בן ה-16 מקולומביה, דניאלה נחמיאס בת ה-15 מקוסטה ריקה (צילום: יהל פרג')

מסורת משפחתית

שולחן לידם למד לבדו חיים בער הערשאוויץ בן ה-15 מאוסטרליה. "זה כבר עסק משפחתי אצלנו. אחותי השתתפה בחידון אז די הייתי חייב", הוא אומר בצחוק. "היא הגיעה ל-16 הראשונים, אז אני חייב להצליח יותר", חיים עלה לשלב האחרון בחידון, ויופיע מחר על הבמה, לצד המתמודד הנוסף מאוסטרליה יהודה אייזנברג.

חיים בער הערשאוויץ בן ה-15 מאוסטרליה (צילום: יהל פרג')

"דרך התנ"ך אני מגלה מה היה עם ישראל, וכמו שאומרים ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מה שקרה לאבותינו יכול לקרות לנו. הרבה נבואות מתרחשות בימנו. "כמו שכתוב בזכריה – "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם", והנה זה מתרחש בדיוק במקום עליו מדובר". כשאני שואל את חיים על עלייה, הוא נראה נבוך, "ידעתי שתשאל את זה! בכנות אני לא יודע מה אני מתכנן לעשות, ישראל נפלאה לא איכפת לי לחיות פה, אבל יש דברים חלקים ביהדות שזקוקים לעזרה, שזקוקים להשראה, במיוחד באוסטרליה. המשימה היא להיות גם יהודי וגם ציוני", אומר חיים בחשש. כשאני שואל אם הוא רואה עצמו ציוני, הוא משיב "במובנים מסויימים" ומחייך.

ליד חיים ישבה החבורה האירופאית, חנה בת ה-13 מגרמניה, לינה בת ה-15 ממוסקבה, תמנע בת ה-14 מהולנד, חנה בת ה-14 מבולגריה ולוקאס בן ה-14 גם הוא מגרמניה. "אני שמחה להיות כאן, ישראל היא כמו הבית השני שלי. אני לא יודעת אם אעשה עליה, אבל אני רוצה לחיות פה תקופה כמו קרובת משפחה שלי", אומרת חנה ממוקסבה, למרות שהיא מודה שהיא לא מתמצאת מאוד בתנ"ך. "אני שמחה להיות פה, גם אחי היה פה לפני שנתיים, ואמר שזו היתה חוויה מופלאה", סיפרה חנה מבולגריה.

החבורה האירופאית, חנה בת ה-13 מגרמניה, לינה בת ה-15 ממוסקבה, תמנע בת ה-14 מהולנד, חנה בת ה-14 מבולגריה ולוקאס בן ה-14 גם הוא מגרמניה (צילום: יהל פרג')

בקצה הרחוק יושבת החבורה הישראלית, אוריה מספרת שהיא לומדת לחידון כבר חמישה חודשים, "אני זוכרת שבכיתה ד' העברתי פתקים עם חברה שלי אחרי יום העצמאות, וכתבתי בהתרגשות 'ראיתי חידון התנ"ך אתמול, אני רוצה לגשת!'. התחרתי לפני שנתיים כשהייתי בכיתה ט', הגעתי למקום חמישי בארצי, וחשבתי שלא אגש שוב. והשנה אבא שלי והמורה שלי לתנ"ך לחצו עלי, וניגשתי ברגע האחרון."

התנ"ך המסומן של אוריה כהן (צילום: יהל פרג')

כשאני שואל את אוריה איך לומדים, היא מראה לי את התנ"ך שלה. בצהוב מסומנים משפטים שצריך לזכור טוב או לזכור בע"פ, או שמות של חפצים או אנשים, ירוק זה מספרים או תאריכים, ובוורוד זה שמות של מקומות. ככה כל מה שבחומר. אני נעזרת גם בהקלטות של קריאות בתורה, זה ממש עוזר למי שיש זכרון שמיעתי. אני נעזרת בסימנים שאולי נשמעים מטופשים, יצירתיים – למה אפרים לא הוריש את גזר? כי אפרים ג'ינג'י, כל מני סימנים כאלה שאני עושה לעצמי. ככל שזה יותר מטופש זה יותר נחקק."

"אתמול היה ערב יום השואה, ואת הישראלים פיצלו בין הקבוצות השונות", מספרת אוריה. "היו כמה שסיפרו על כל מני מקרי אנטישמיות, שמעתי דברים שאנשים חווים בבית ספר, מישהו סיפר שאמרו לו 'אתה יהודי? בוא נשבור לך את האף', מציאות מורכבת. ואני חושבת מה אתם עושים שם? אתם שייכיים לפה. יש זיקה, יש מקום. הייתי רוצה בשבילם, אבל מה יהודי עושה בפינלנד? היתה מישהי מגרמניה שאמרה שהיא לא הולכה לבית ספר תקופה, והיה לי קשה לשמוע את זה. השאלה למה להיות חסר אונים?"

המתמודדת אוריה כהן, 'ראיתי חידון התנ"ך אתמול, אני רוצה לגשת!' (צילום: רונן חורש)

"כמו ביחזקאל הרוח החיה בעצמות היבשות" מסכמת אוריה, "מה המשמעות של אומה? בסדר, יש לנו שורשים אתניים משותפים, אבל מה המשמעות? יש לנו איזושהי מטרה – לא משנה דתי או חילוני, אם נאבד את זה או נשכח מזה אין לנו זכות קיום."