חברות כרטיסי האשראי ידרשו לעמוד ברגולציה מופחתת אחרי שיופרדו מהבנקים, כך הודיע אתמול (ראשון) בנק ישראל. הבנק הודיע כי כללי הרגולציה העולמיים שהוטלו על הגופים הפיננסיים בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008 לא יחולו על ישראכרט ולאומי קארד אחרי הפרדתם מהבנקים, והם ייהנו מחופש גדול יותר מהפיקוח של בנק ישראל. פיקוח הסיכונים בחברות יעשה דרך מודל פנימי.

צעד זה עשוי להיות איתות לרוכשים פוטנציאליים מהעולם, שמכוון לעודד אותם לקנות את החברות וליהנות מחופש רגולטורי ורווחיות גבוהה יותר. על אף העובדה שהחוק מחייב את הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, לא קיים היום רוכש פוטנציאלי בישראל. הקלות רגולטוריות מסוג זה עשויות להפוך את אותן החברות לאטרקטיביות יותר בעבור בינלאומיים פוטנציאליים. שר האוצר משה כחלון עצמו התייחס לאפשרות מכירת החברות לגורמים מחוץ לישראל במפגש עם שר האוצר של שווייץ בשבוע שעבר, אתו סיכם כי משלחת של בכירי הענף הפיננסי תגיע לישראל בספטמבר בכדי לבחון אפשרות רכישה.

ההקלות הרגולטוריות יאפשרו לחברות כרטיסי האשראי העצמאיות חופש פעולה שעשוי להגדיל את רווחיותן, אך מגבילות את הפיקוח אותו תוכל מדינת ישראל לקיים על פעילותן. למעשה, בנק ישראל פטר את אותן החברות מהדרישות של המסגרות הרגולטורית הבינלאומית הידוע בשם "באזל 3". אותה מסגרת רגולטורית גובשה בשנים שאחרי המשבר הכלכלי של 2008, ובתגובה אליה.

חברות כרטיסי האשראי יהנו מפטור מהדרישות המרכזיות ב"באזל 3". האמנה דורשת מהבנקים להגדיל את כמות ההון העצמי שבו הן מחזיקות, לעומת הנכסים הפיננסיים ברמת סיכון גבוהה. במילים אחרות, האמנה דורשת מהבנקים להחזיק יותר הון עצמי מול ההשקעות המסוכנות שלהם, כביטוח למקרה בו ההימור מתברר כלא מוצלח. בעבר דרשו המפקחים מהבנקים להחזיק בהון עצמי השווה ל-2% מכלל ההשקעות הסיכוניות שלהם. עם זאת, בעקבות תקנות באזל 3, עלתה דרישה זו ל-7%.

ביטול חלק זה ברגולציה על חברות כרטיסי האשראי יהפוך את אותן החברות לרווחיות יותר, אך זאת על חשבון היציבות הפיננסית שלהן. במקום הדרישות הניצבות בפני הבנקים, יבנו חברות כרטיסי האשראי מודל פנימי, שאמור לקחת בחשבון תרחישי קיצון, והן ידרשו להשאיר כרית ביטחון למקרה חירום.

יש לציין כי שתי חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים הן חברות רווחיות מאד, ובשנים האחרונות הן הרוויחו יחד בממוצע 400-500 מיליון שקלים בשנה. עם זאת, נראה שבבנק ישראל רוצים להגדיל את האטרקטיביות שלהן, ובכך למשוך קונים מרחבי העולם.

מחיר המכירה

בשנת 2015 הוקמה ועדת שטרום, שנועדה לעודד תחרות בשוק הבנקאות. אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הייתה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים המחזיקים בהם כיום, במטרה להכניס שחקנים נוספים לשוק האשראי ולייצר תחרות נוספת. הבנקים מחויבים למכור תוך שנתיים את חברות כרטיסי האשראי, אבל לא ברור מי יקנה, וזאת בהתחשב בכך שחוק הריכוזיות אוסר על קבוצות אחזקה מרכזיות במשק הישראלי לקנות את חברות האשראי.

החלופות הן שתיים: או שימצא קונה לאותן חברות אשראי, בדמות משקיע, חברה או איגוד משקיעים, או שאותן החברות יונפקו בבורסה וימכרו לציבור. הבעיה היא שבישראל אין כיום מי שיקנה את אותן החברות. היות ואין בארץ משקיעים בעלי סכומי ההון הנדרשים לרכישה, ובהיעדר קונה בישראל, ינסו הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי לגורמים מחוץ לארץ. כך, למעשה חוק שטרום גוזר בעקיפין כי בפעם הראשונה ישלטו גופים זרים בחלקים מהמערכת הפיננסית הישראלית.

לפני מספר חודשים פרסם בנק ישראל את הדרישות אותם הוא מציב לגופים הזרים שיהיו מעוניינים לרכוש את חברות כרטיסי האשראי. כך למעשה פתח בנק ישראל את תהליך המכירה של אותן החברות. היות ומדובר בעסקה פרטית, שמותיהם של הרוכשים יתגלו רק כאשר העסקה תוכרז, ולכן לציבור תהיה יכולת מוגבלת בלבד להשפיע על זהותם של הרוכשים, ולא ניתן לדעת האם הוגשו בקשות לרכישה מצד גופים בינלאומיים. עם זאת, ההקלות הרגולטוריות עשויות להעיד על קושי למצוא רוכשים, וצורך בעידוד רוכשים פוטנציאליים.

הקלות אלה עלולות להגביר את הסיכון במערכת הפיננסית כולה. אחת הסיבות בגללן המערכת הפיננסית הישראלית כמעט ולא ספגה את השפעותיה של המשבר הכלכלי ב-2008 היא העצמאות היחסית שלה. במילים אחרות, המרחק היחסי של הבנקים והגופים הפיננסיים בישראל משווקי ההון הבינלאומיים מנעה מהמשבר החמור ביותר מאז השפל הגדול לפגוע גם בישראל.

כניסתם של שחקנים בינלאומיים לשוק האשראי הישראלי עשויה לשנות את כל זה. בזמן המשבר הכלכלי גופים רבים מסוג זה קרסו, תחילה בארה"ב, ולאחר מכן ברחבי העולם. קריסתם של גופים פיננסיים בינלאומיים גררה קריסת של גופים פיננסיים לאומיים, התלויים בהם. קריסות אלו היו הטריגר לכמעט עשור של משבר כלכלי עולמי שעדיין נמשך. כעת חברות האשראי בישראל הן יציבות ורווחיות, ולא מעט בזכות הגיבוי שיש להן מהבנקים. בעתיד, תחת בעלות פיננסית זרה, ייתכן משבר. במקרה כזה, ההקלות מבנק ישראל כעת עלולות להיות מה שימנע את היכולת להתמודד איתו, בדיוק כפי שקרה בארה"ב.