הדיון בערעורו של נוחי דנקנר נפתח אתמול (שני) בבית המשפט העליון. מי שהיה לפני שנים בודדות איש העסקים החזק בישראל ונשלח לשנתיים מאסר על ידי בית המשפט המחוזי בגין עבירות של הרצת מניות, הגיע הבוקר לבית המשפט העליון לדון בערעור על הרשעתו. יחד עם דנקנר הגיע גם אתי שטרום שהורשע גם הוא באותה הפרשה ונשלח לשנת מאסר. לעתירתו של דנקנר השיבה פרקליטות המדינה בעתירה נגדית הדורשת מבית המשפט העליון להחמיר בעונשו של דנקנר משנתיים מאסר לשלוש עד חמש שנות מאסר.
את הדיון הבוקר פתחה הסנגורית של דנקנר, עו"ד רוזן-עוזרי בדברים "לפני חמש וחצי שנים נחקר דנקנר במשרדי האגף לניירות ערך. לכל אורך הדרך הוא טען כי מעולם לא ביקש ומעולם לא רצה להריץ מניות. מאז הוא מתמודד עם מאבקים שונים, איבד את ביתו ואת החברה שלו. ירד מאיגרא רמה לבירא עמיקתא".
לאחר דברים אלו החליט השופט ניל הנדל לאותת לצדדים כי בכוונת בית המשפט לנהל דיון ענייני ומהיר וביקש מהסנגורית לוותר על דברי הפתיחה ולהתמקד בטיעוני העותרים. עוד אמר השופט הנדל כי הרכב השופטים קראת את החומר שהוגש לבית המשפט ולא יאפשר חזרה על כל הטענות. עורכי דינם של העותרים ומנגד הפרקליטות, הגישו לבית המשפט את הטיעונים המרכזיים לעתירה טרם הדיון.
בהמשך הדיון פרסו עורכי דינו של דנקנר את הטענות שבגינן עתרו לבית המשפט העליון. טענתם המרכזית של עורכי דינו של דנקנר גורסת כי השופט חאלד כבוב טעה כשהרשיע את דנקנר במחוזי מאחר שהתבסס על עדויות נסיבתיות שאין בהן כדי להוכיח שדנקנר ידע על המעשים של שטרום וכי הייתה בכוונתו להטות את מחיר המניה של IDB. עורכי הדין של דנקנר טוענים כי עדותו של עד המדינה בפרשה, עדי שלג, שהיה שותפו של שטרום, הוכחה כעדות שקר. "תמורת עדותו הוא קיבל טובות הנאה והוא ואישתו יצאו בלי כלום". אמרה עורכת דינו של דנקנר. לטענתה שלג העיד על מפגשים עם שטרום שההגנה הצליח להוכיח כי לא התקיימו באמצעות איכון מיקומו של שטרום בעת המפגשים.
"מה שמבדיל בין התנהגות לגיטימית של רכישת ומכירת מניות לבין תרמית היא כוונת האדם" אמרה עורכת הדין רוזן-עוזרי. "על הפער הזה בין התנהגות המהווה עבירה לבין התנהגות שאין בה עבירה אמר בית המשפט כי הוא דק מן הדק. הפער הדק הזה מטיל על בית המשפט חובה לבדוק בצורה מעמיקה ורצינית ולדקדק בראיות עד שהוא מגיע למסקנה כי אכן התקיימה אותה הכוונה לביצוע העבירה".
בתגובה לטענתו של עוזרי אמר השופט הנדל כי אף פעם אין ראיות ישירות המאפשרות הוכחה של כוונה. "יש סוגים שונים של ראיות נסיבתיות. יש ראיות שמעידות על כך שאדם ספציפי ביצע את העבירה".
עוד טוענים עורכי דינו של דנקנר כי בית המשפט המחוזי התעלם מגרסתו של דנקנר ומהעובדה שלדנקנר לא היה עניין בהונאה של משקיעים, שכן אלו היו בני משפחתו וידידיו במה שכונה 'הנפקת חברים'. בנוסף, דנקנר עצמו המשיך ורכש ממניות IDB, גם לאחר שערכן הועלה באופן מלאכותי על ידי פעולותיו של שטרום. "זו הכרעת דין שאין בה הגיון. צריך לעשות אחורה פנה ולבדוק את הטעויות" טענה רוזן-עוזר. היא הוסיפה כי "דנקנר לא היה שותף לפעולה של תרמית 21 בפברואר. זה נתון קריטי משום שכל התזה של התביעה היא שכל הפעילות של רכישת מניות על ידי שטרום נעשתה עבור דנקנר. אבל למעשה דנקנר לא היה חלק מהפעילות הזו ולכך אין שום התייחסות בפסק הדין. כל העובדות שפעלו לטובת דנקנר נעלמו מהכרעת הדין".
לאחר כשעתיים של דיון שעסק בטענות עורכי דינו של דנקנר נגד הרשעתו ביקשו השופטים לקדם את הדיון ולעבור לשלב הטיעונים כנגד חומרת העונש שקיבל דנקנר. עו"ד הדין אפרת ברזילי טענה כי "העונש שהוטל חמור מדי ביחס לרמת הענישה הנהוגה בנסיבות אלה. אנחנו חושבים שהעונש חמור מדי גם כאשר אנחנו מסתכלים על האדם שהוטל עליו העונש, שהוא אדם טוב". כאמור על דנקנר הוטל עונש מאסר של שנתיים שטרם החל ביצועו. הפרקליטות מנגד עתרה לבית המשפט העליון בדרישה להחמיר את העונש לשלוש עד חמש שנות מאסר.
עוד טענה ברזילי כי "צר לי לומר זאת – גם בגזר הדין אנחנו רואים ביטוי שהולך וחוזר: כאשר בית המשפט שוקל את נסיבות העבירה, הוא מצביע על נסיבות החומרה, ולא נותן משקל לנסיבות לקולא, וכאלה היו רבות. גם לנסיבות העבירה לא ניתן כל משקל". את הנסיבות המקלות מפרטת עו"ד ברזילי ומונה את העובדות שדנקנר לא יזם את הקשר עם שטרום, דנקנר לא ניסה להסתיר את פעולותיו, לא הוכח נזק לשוק ההון מפעולותיו של דנקנר ועל כן "להניף בתיק הזה את הדגל של העברת המסר לכל העבריינים בתיקים שלא דומים לתיק הזה? זה לא התיק להניף את דגל המסר".
לדיון הטיעונים לעונש בבית המשפט המחוזי הביאו עורכי דינו של דנקנר עשרות עדויות הנוגעות לפעילותו הפילנתרופית של דנקנר ועל תרומתו לחברה. הפעם הסתפקו עורכי דינו באמירה כי "אנחנו לא מצפים שבית המשפט יסתכל על סכומי הכסף שנוחי תרם, אבל כן הוא צריך להתייחס להתגייסות חריגה של אדם אשר רואה עצמו כחלק אינטגרלי מהחברה, והוא עושה המון מתוך אהבה. זה הדבר שצריך להיות מול עיני בית המשפט. התנהגות זו היא חריג בעולם הזה. אין כאן תופעה של אנשים שמגלים סולידריות כפי שדנקנר גילה".
ב"כ הפרקליטות, עוה"ד חנה קורין רמקה בתגובה לטענות ההגנה כי "יש כאן סדרת אירועים שגם אם היינו רואים אותם כסרט אילם, כגון הקניות של שטרום, ההלוואה, המחלצים. בית המשפט לא התייחס וגם אם מסתכלים על זה כסרט אילם זה מאוד מאוד מחשיד. אבל אנחנו לא בסרט אילם, יש פסקול והפסקול זה הודאות המערערים. ולכן בית המשפט הגיע למסקנה של פליליות מעשי המערערים".
עוד הוסיפה כי "כבודו, אין לנו את השודד עם כובע הגרב והאקדח. אין לנו את האקדח מעשן. אבל יש לנו שני אנשים. אחד מנפיק והשני סוחר בבורסה, יש לנו שיחת סלון. לפעמים מספיקה הבנה הדדית שמושגת על ידי אנשים מתוחכמים ולא צריך תמיד להעלות את הדברים על הכתב לכדי תכנית כתובה".
