בשבועות הקרובים אעלה כאן לבלוג הקלטות של שיחה שערכתי עם רז הנדלר על שאלת 'האני' והקשר שלה לתפישת החיים שלנו, במסגרת סדרת השיחות 'פילוסופיה בגובה העיניים'. רז הנדלר הוא חוקר דתות ותרבויות עצמאי, מחברם של שני ספרים בנושא חיפוש אמת ורוחניות ומרצה בנושאי פילוסופיה הודית ברחבי הארץ. פגשתי אותו בעקבות היכרות שהחלה בפייסבוק, ושאלות פילוסופיות רבות שהוא כתב עליהן ואשר מעסיקות גם אותי. אחת מהן היא שאלת מיהו ה-'אני', כלומר מהי תפישת העצמי שלנו ועל מה אנחנו מבססים את האמונה בייחודיות ובנבדלות שלנו מאנשים אחרים. זו אחת השאלות המרכזיות והעתיקות ביותר בפילוסופיה המערבית, כמו גם בזו המזרחית ובדתות לא מערביות, וכפי שנוכל לראות- גם אחת הקשות לפתרון.
שאלה זו מעסיקה בדורות האחרונים גם מדענים רבים, אשר מתעוררים להבנה כי תמונת העולם המקובלת במדע הקונבנציונאלי ביחס לשאלה מה מגדיר ומאפיין אותנו כיצורים תבוניים, נבדלים ואוטונומיים, הינה צרה ומצומצמת מדי בכדי לתת מענה מלא ומספק לבעיות כבדות משקל העומדות על הפרק. כתוצאה מכך, מתפתחים ענפי מדע ומחשבה שאמורים לתת מענה מדויק ורחב יותר על שאלות אלו, ואשר מתמקדים בחקר התודעה, הרוחניות והאמונה בת זממנו, באופן שגם מתיישב עם הממצאים המדעיים של העשורים החדשים, הקוראים תיגר על הנחות יסוד כאלה ואחרות בדבר התהליכים המנטליים, הקוגניטיביים והפיזיולוגיים המתרחשים באופן לא מודע בתודעתנו, ומעצבים באופן עמוק את האופן שבו אנו תופשים את עצמנו כבני אדם, את המקום והפעולה שלנו בעולם ואת המציאות כפועל יוצא של כך.
החלק הראשון בשיחה מתחיל בהצגת סיפורו האישי של רז, שגדל בקיבוץ יפעת בעמק יזרעאל (שם למדנו שנינו במחזורים שונים) וחי אורח חיים קונבנציונאלי לחלוטין כבן קיבוץ ועובד במשק. בשלב מסוים, שנים מעטות לאחר שחרורו מהצבא, הרגיש רז ריקנות גדולה ומיאוס מוחלט מאורח חייו, שנעדר כל משמעות וערך מוסף החורג משגרת חיי היומיום, והחליט לנסוע להודו, כפי שעושים ישראלים רבים לאחר הצבא. לנסיעה זו לא הייתה שום מטרה רוחנית או פילוסופית, לטענתו, אך היא שינתה את חייו וערערה אצלו הנחות יסוד רבות לגבי עצמו, העולם והחיים בכלל, אשר גרמו לו לצאת למסע לחיפוש אחר האמת ומציאת תשובות ל-'שאלות הגדולות' שהטרידו אותו ולא נתנו לו מנוח. המסע הביא הוביל אותו להתעמקות במקביל גם במסורת היהודית ובתנ"ך וגם בכתבים העתיקים של ההינדואיזם (ובראשם הבהווגד-גיתה, שנחשב לבעל מעמד קאנוני בתרבות המזרח), לכתיבת ספריו ולגיבוש עמדה רוחנית-פילוסופית מרתקת, ממנה זכיתי לשמוע בשיחתי עמו.
השאלה הבסיסית שבחרנו להתחיל איתה את השיחה היא: 'מי אני?' וכיצד אנחנו מגיעים ונותנים לעצמנו את התשובה לשאלה הזו. שאלה זו צומחת מתוך ההבנה הבסיסית כי לכל אדם ישנו צורך ברור וממשי להגדיר את עצמו ואת זהותו, על מנת לחוש שיש לו קיום נבדל וממשי בעולם. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו נתפשים להגדרות ומרכיבים אשר אינם מהווים באמת חלק בלתי נפרד וקבוע באישיותנו, אלא רק אלמנטים חולפים ומשתנים אשר אי אפשר לסמוך ולבסס עליהם את תפישת העצמי שלנו, באופן שיענה על קריטריון הזהות הפילוסופי הבסיסי: אנחנו יודעים לומר על דבר מסוים שהוא מה שהוא באמת כאשר אנחנו יכולים לייחס לו תכונה של אי-זמניות (או חוסר תלות בזמן מסוים), עמידה בזכות עצמו, או חוסר תלות בגורם חיצוני (שהרי אז אותו דבר אינו מה שהוא באמת, אלא רק חיקוי של דבר אחר) ויכולת לשמור על קיום נפרד ונבדל מדברים אחרים, גם במצב בו דברים משתנים ללא הרף.
כפי שנראה, רוב הדברים שאנחנו מייחסים בד"כ לזהותנו העצמית אינם עומדים בקריטריונים הללו, משום שנוכל לתאר מצב בו דברים אלו יפסיקו להתקיים או ישתנו, ועדיין זה לא יהפוך אותנו למשהו אחר. למשל: אדם שמשנה את שמו עדיין נחשב כאותו אדם ולא כאדם אחר, גם אם עבר שינוי משמעותי בחייו והוא מרגיש 'אדם אחר'; אדם שמאבד איבר מסוים בגופו עדיין נשאר 'אותו אדם', גם עם איבר אחד פחות; אדם שמשנה את תפישת עולמו אולי חווה תהליך של שינוי עמדות וערכים, לעתים גם קיצוני למדי, אך עדיין הוא אותו אדם, רק בעל תפישת עולם שונה, וכנ"ל לגבי חברים, מקצוע, מקום מגורים וכ'ו. כל אלו יכולים לבטא את השינויים שעוברים 'עלינו' בחיים, אך לא נטען כי הם מעידים על כך ש-'אנחנו עצמנו' כבר משהו אחר. כלומר, שינויים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, אך לא מאיימים באמת על זהותנו העצמית ועל היכולת שלנו להצביע על עצמנו ולהגיד שאנחנו מכירים את עצמנו ויודעים מי אנחנו- זאת על אף מקרים מסוימים בחיים, בהם אנו חווים משבר זהות זמני (גם אם עמוק ועצמתי), המערער אותנו וגורם לנו להגדיר מחדש את זהותנו.
עד לאן אפשר ללכת עם הגדרתנו העצמית, מבלי לאבד את היכולת להגדיר את עצמנו? האם אנחנו באמת יודעים להגיד ולהגדיר 'מי אני?', כלומר מה הופך אותנו למי שאנחנו? או שמא אנחנו חיים באשליה שמהותנו העצמית היא דבר אחד, למרות שבפועל היא דבר אחר? מוזמנים להאזין לחלק הראשון של השיחה, שעוסק בשאלות אלו (ועוד…)
לקריאה והאזנה לחלק השני בסדרת השיחות, לחצו כאן.
