דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

תרבות / כך הפך האמן איל פרידלנדר שקיות שכיערו את הטבע ליצירות אמנות

האמן איל פרידלנדר (צילום: ניבה בן עמי)
האמן איל פרידלנדר (צילום: ניבה בן עמי)

ביתו של פרידלנדר בחיפה עמוס בשקיות ניילון מהן הוא יוצר פסלים ושמלות | הרעיון התפתח מניקוי 'בוסתן כיאט' - פינת חמד היסטורית למרגלות הכרמל, אותה הוא ושותפים מקומיים נאבקים להחיות

מיכל רוזן

איל פרידלנדר הוא דמות חיפאית מוכרת וססגונית. קשה להחליט מה הכניס אותו יותר לתודעה, היותו פעיל חברתי או אמן סביבתי. מה שבטוח הוא שאם תשאלו אותו, את האמנות אי אפשר להפריד מפעילותו האקטיביסטית. בשנים האחרונות, לצד מאבק מתמשך על שימור פינת החמד המקומית 'בוסתן כיאט', גילה פרידלנר חומר יצירה חדש, שנראה שמשלב בצורה ייחודית את נטיותיו האמנותיות, הסביבתיות והחברתיות: שקיות ניילון.

ביתו של פרידלנדר נמצא בשכונת הדר בחיפה, על גג בניין ישן. הבית צופה על נוף המפרץ ומשתקף במלואו על קירות מגדל הנביאים, דבר היוצר ניגוד מעורר השתאות בין חלונות המראה של המגדל הגבוה לבית האבן שבכניסתו עמודים מפוסלים. את פני הבאים לביתו יקבלו טסי הטווס ופסיק החתול. בין הקירות המעוטרים ניתן לראות סדקים וטיח מתקלף, ובעיקר את יצירות הניילון של פרידלנדר תלויות בכל מקום. היכן שאין יצירה ישנם עציצים, חלקם יצירות אומנות בפני עצמם, אותם יצר פרידלנדר משברי עציצים אחרים. את יתר החלל תופסות שקיות ניילון מלאות בשקיות, ממוינות לפי צבעים ומחכות לשעת הכושר בה פרידלנדר יוציא את המגהץ ויהפוך אותן מסתם שקית מתגלגלת ברחוב ליצירה מלאת הוד והדר.

עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)
עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)

חיים בעקבות היצירה

פרידלנדר, חיפאי מלידה, למד אומנות באוניברסיטת חיפה לאחר שירותו הצבאי. לדבריו הוא הושפע מאוד ממורו, האמן מיכה אולמן. התערוכה הראשונה בה השתתף לאחר לימודיו הוצגה בגלריית 'תת רמה' בתל אביב, והיא הייתה האחרונה לפרק זמן ארוך מאוד. למרות שחי בתל אביב וחבריו היו אומנים וסביבתו הייתה מלאה ביצירה הוא פסק ליצור והחל בתהליך חיפוש. אחר כך עבר "בעקבות אהבה" לגור בפריז, שם חי כשש שנים. בעיר שכל כולה היא יצירת אומנות אחת גדולה הוא כמעט ולא יצר, "בפריז בעיקר ספגתי אומנות" הוא מספר. הוא אמנם חזר לצייר ולהציג בתערוכות קבוצתיות, אך העשייה המשמעותית מבחינתו היתה תחילת דרכו האקטיביסטית, ככותב בעיתון ישראל-פלסטין שפעל מפריז. את העיתון ערך המשורר מקסים גילן ז"ל.

דרך העיתון החל פרידלנדר לפעול בנושא השלום. הוא פגש את עראפת, את שגריר אש"ף בפריז ורבים אחרים. כשחזר לארץ גם חזר לחיפה עיר הולדתו, האקטיביזם בער בעורקיו והוא החל בפעילות כיו"ר הסניף החיפאי של האגודה לזכויות הפרט ובאגודה למלחמה באיידס. תקופה שחורה לקהילה הגאה בארץ בכלל ובעיר בפרט, בה אירועו רציחות ונאספו הרשימות הורודות. במקביל החל עם אמנים נוספים לארגן פסטיבלי אומנות בהדר ולהכניס "דם צעיר" לשכונה הרדומה.

תוך הסתובבותו בשכונה גילה כי את הבית ברחוב טבריה 15, בית אבן ישן ומפואר, מתכננים להרוס. המאבק על שימורו של הבית הוליד תקופה חדשה של יצירה בחייו. הוא יצר מפל מים על מדרגות הבית לאירוע אותו הפיק. ליצירה הוא קרא 'שאבתם מים בששון'. פרידלנדר מתאר את הקשר שלו לבית "כמעט מיסטי". הוא מספר שלאחר שיצר את המפל והסתובב בין קירות הבית הנטוש, הוא מצא מחברת של הילדה שהתגוררה בו, בעמוד הראשון של המחברת היה כתוב השיר 'שאבתם מים'. המאבק נשא פרי כעבור כחצי שנה: ראש העיר דאז, עמרם מצנע, חתם על צו שימור וכיום המבנה משמש כבית הקהילתי בשכונה.

עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)
עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)

לשמור על הבוסתן

אך המאבק איתו פרידלנדר מזוהה ביותר הוא המאבק לשימורו של בוסתן כיאט בוואדי שיח, למרגלות הכרמל. הבוסתן נבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת על ידי משפחת כיאט, אחת המשפחות העשירות בחיפה, ומורכב מבריכות מים, תעלות, טרסות, ועצי פרי. בני המשפחה מסרו את השטח לכנסייה הנוצרית, שהעבירה אותו לעיריית חיפה, ובמשך עשרות שנים הוא עמד מוזנח. פרידלנדר ביקר במעיין שנמצא קצת מעל לבוסתן ההיסטורי ובין שיטוטיו במרחב חשף חלק ועוד חלק מפינת החמד המשתרעת על שטח של כ-7 דונם.

בוסתן כיאט (קרדיט: ניבה בן עמי)
בוסתן כיאט (קרדיט: ניבה בן עמי)

מעבר להיסטוריה האדירה במקום, עבור פרידלנדר בוסתן כיאט הוא גן עדן עלי אדמות. "כשאני מגיע לבוסתן מתוך קושי, מיד אני חש הקלה" מתאר פרידלנדר. כבר למעלה מ-15 שנה מתקיים המאבק לשימור המקום, ופרידלנדר לא רואה את סופו, למרות היחידים והארגונים הרבים הפועלים בקואליציה לשימור בוסתן כיאט.

בוסתן כיאט (קרדיט: ניבה בן עמי)
בוסתן כיאט (קרדיט: ניבה בן עמי)

כשהחל פרידלנדר להסתובב במקום הברכות היו מלאות בזבל, החל ממצברים של כלי רכב דרך שקיות, בקבוקים ומיני עקבות אדם. השיחים צמחו פרא אל תוך הבריכות ואבנים רבות הידרדרו אל הבוסתן וחסמו את תעלות המים העוברות בין המעיין, לטרסות ולברכות במעגל סגור. "הברכות הן כמו הלב של המקום, והתעלות הם הוורידים המובילים את הדם" אומר פרידלנדר. הפוטנציאל האדיר שבשטח הבוסתן הצית בפרידלנדר חזון לכל מה שניתן לעשות במקום וכדי להראות לציבור כמה פוטנציאל נמצא בין הבריכות החל לארגן שם אירועים גדולים וגלריה פתוחה בטבע.

האמן איל פרידלנדר בבוסתן כיאט (קרדיט: ניבה בן עמי)
האמן איל פרידלנדר בבוסתן כיאט (קרדיט: ניבה בן עמי)

המפגש עם שקיות הניילון הרבות והתהליך הסיזיפי של איסופן בבוסתן הפרה את יצירותיו. מיצגיו הראשונים הוצגו בבוסתן, ספירלות ענק צבעוניות משקיות מרשרשות. החיפוש אחר דרכים לשכלל את העבודה הוביל את פרידלנדר למלאכת גיהוץ השקיות, משחקי אור וצל ויצירה של שכמיות ושמלות עשויות שקיות ניילון. עבודתו האחרונה של פרידלנדר נקראת 'שמלת הטווס' אותה הציג בהשקת ספר שיריה של לילך ובר, גם היא תושבת הדר ושותפה לפעילויותיו הרבות של פרידלנדר, את שיריה 'שמש' ו'ביג בוס' הקריא בתערוכה כשהוא לבוש בשמלת הטווס.

עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)
עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)

ההשראה לשמלת הטווס כמובן היא טסי, שותפו המפתיע של פרידלנדר לדירה. פרידלנדר מתאר כמה מרתקים עבורו החיים עם טסי הטווס בביתו, כיצד הוא צופה בו שעות רבות ולומד את התנהגותו. אך פרידלנדר מקווה יום אחד למצוא לטסי בת זוג אותם הוא יגדל יחד עם אפרוחיהם, וכאשר סוף סוף בוסתן כיאט ישומר, לצד מקום זורם, פורח ושוקק חיים ובני אדם תסתובב בו להקת הטווסים של טסי.

עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)
עבודותיו של האמן איל פרידלנדר (קרדיט: ניבה בן עמי)

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!