דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ביקורת קולנוע

ביקורת קולנוע / "סטלין מת!" הוא סרט מצחיק שאמור להטריד את מי שרואה מה קורה סביב

פארודיה אירונית כתובה ומבוימת להפליא על הימים לפני מותו של הרודן של בריה"מ והפארסה שליוותה את מותו, סידורי ההלוויה ושאלת היורש | וקצת גם על סטלין האמתי וחיבתו לקולנוע

תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)
תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)
יצחק רובין
יצחק רובין
מבקר קולנוע
צרו קשר עם המערכת:

רוצים לדעת מה זה שלטון של חולה גדלות? בין אם זה דונלד טראמפ, ביבי נתניהו, אנשים שאין בילתם – רק הם יודעים הכול, ומי שמנסה לערער על סמכותם, או לחלופין להביע דעה עצמית, או לרמוז בפליטת פה שהם רואים את עצמם כראויים לשלטון יחוסל או פיזית (במקרה של סטלין או פוטין, גיבור ישראלי חדש) או פוליטית – במקרה של טרמפ וביבי. כדי לקבל תשובה חריפה רוצו לראות את הסרט המענג והמשובח "סטלין מת" שהבליח השבוע אל מסכינו. סרט אלגורי, מתאים לכל מדינה בה מתנהלת אוטוקרטיה של שליט יחיד, בין אם בדיקטטורה או בדמוקרטיה פרלמנטרית, שליט שכולם מתכופפים בפניו ובפני בני משפחתו המטורפים באימה ובחנפנות מגוחכת.

בכמה קטעים של הסרט "סטלין מת" יציף אתכם זיכרונכם באופן אסוציאטיבי הישר אל הצגותיהם של חברי מפלגת השלטון שלנו שבה, כמו הגיבורים הנרצעים והמפוחדים מהרודן ב"סטלין מת", כל המלקק הרי זה משובח, למרות שבניגוד לסרט אף אחד לא מוצא בישראל להורג, ההוצאה להורג על ידי ביבי ושרה מתבטאת במניעת מינויים או הדחה ממשרה. עבור פוליטיקאים עונשים כאלו כמוהם כמוות, ובבקשה אל תאמרו לי לא להשוות כיוון שמדובר ב"סטלין מת" באלגוריה קלאסית מהדרגה הגבוהה, כמו "מקבת" של שקספיר, נכון לכל תקופה.

תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)
תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)

הסרט, פארודיה אירונית כתובה ומבוימת להפליא על ידי ארמנדו יאנוצ'י מספרת את הימים הספורים לפני מותו של סטלין, מותו הביזארי והלוויה הפיקרסקית בעקבותיו. לאחר מכן מגיעים המאבקים לירושה שכמובן מלווים בחיסולים פיזיים המוצגים על ידי יוצרי הסרט כקומדיית סלפסטיק המצולמת ומעוצבת באופן מושלם ומצליחה להעניק אופי של קומדיה שקספירית בשטף הדיאלוגים המתוחכמים, זאת בשילוב של בימוי מופתי ועריכה משובחת המזכה את הסרט בטיימינג מדויק להפליא בקצב מסחרר בנוסח הקומדיות של בילי ווילדר.

אל תצפו לדיוק אחד לאחד בעובדות. מבחינה רוח התקופה תבואו על סיפוקכם בבחינת "אמת היסטורית", כפי שכתב אחד העם ותגיעו דרך ההומור מעודן בטעם בריטי למסקנות עגומות על מערכות השקר השלטוניות בכל תקופה כולל, כאמור, תקופתנו אנו.

הסרט מתחיל בקונצרט, רסיטל לפסנתר של מוצרט שנערך על ידי הפילהרמונית של רדיו מוסקבה. לפתע באמצע הקונצרט מקבל מנהל הקונצרט טלפון ישיר מסטלין שהוא רוצה הקלטה של הקונצרט. אלא מאי?- הקונצרט לא הוקלט! ההיסטריה סביב העניין ראויה להיכנס לפנתאון הקולנוע: כדי להקליט את הקונצרט מחזירים את כל הנגנים, ובגלל שהקהל ברובו עזב, ואוזנו של סטלין חדה מאוד לאקוסטיקה והוא עלול להבחין שההקלטה נערכה ללא קהל, מביאים קהל מהרחוב שבחייו לא שמע מוסיקה קלאסית, הומלסים, סבתא שהמוסיקה לא בראש שלה והיא סורגת באמצע הקונצרט.

תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)
תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)

אלא שבכך לא תמו הבעיות. יש בעיה עם הפסנתרנית (אולגה קורילנקו) שאינה מוכנה לחזור על הקונצרט עבור סטלין, שהרג את כל משפחתה. לבסוף, כשמשחדים אותה בכסף רב היא נעתרת, אבל לשקית ההקלטה שסוף סוף נשלחת לסטלין הפסנתרנית מחדירה פתק בו היא מתחשבנת אתו על ההוצאה להורג של הוריה. סטלין קורא את הפתק, מתפוצץ בצחוק סדיסטי, משתנק, חוטף שבץ ונופל. אף אחד לא מעז להיכנס למשרדו, הוא גוסס לאיטו על הרצפה המלאה בשתן, עד שלבסוף, מגישת התה מזעיקה את לברנטי בריה (סימון ראסל ביל הנהדר, מגדולי השחקנים הבריטים), הידוע לשמצה כראש האן.ק.וו.דה (מוסד שהפך בהמשך לק.ג.ב.) המוציא לפועל של פקודות הרצח ההמוניות של סטלין.

בסצנות מוטרפות מחפשים רופאים, אבל הרופאים הטובים או הוצאו להורג או נכלאו. זמן קצר לפני מותו של סטלין, אכן הוצאו רופאים רבים, רובם יהודים, להורג. הרופאים האומללים שנותרו בחיים מוצאים מהכלא ונתקפים באימה כאשר הם נדרשים לומר את האמת על מצבו של סטלין. אם יאמרו את האמת, דהיינו שהגוסס חסר סיכויים להישאר בחיים, הם עלולים להיות מוצאים להורג. אם ישקרו ויאמרו שסיכוייו של סטלין לחיות טובים, יואשמו ויוצאו להורג לכשימות. כל צמרת השלטון, כולל בריה, מתה לשמוע מהרופאים שסטלין הולך בדרך כל בשר, אבל הפחד והחנופה, מאלצת אותם לומר כל שקר בצורה מתוחכמת שהופכת לפארסה מופלאה, למשל כשניקיטה חרושצ'וב מהפוליטבירו, עורך עם אשתו יומן על בדיחות שסיפר לסטלין והם דנים אם הן היו מוצלחות. ורבותי הקוראים, אין ברירה אלא לומר שהסיטואציות בסרט מזכירות את כל חנפני ביבי במפלגת הליכוד, שבשקריהם המגוחכים נאלצים לומר אמן אחר כל חטאיו מפחד שיודחו, וכיאות לפוליטיקאים מיומנים, שרי ישראל, כמו אנשי הפוליטביורו של סטלין, מתבטאים בלהטוטנות ראויה לפרס האוסקר, מחשש שמא יתיזו את ראשם ממקומם כמו המן כשסר חנו בעיני אחשוורוש.

בנוסף לכל הצרות של הצמרת החניפה של סטלין, בנו האלכוהוליסט, המפונק והגחמן של הרודן, שסבור שבשם האב הוא גם הבוס, שם מכשול לכל תכנוני הלוויה, מי ומה ינאם בלוויה, מזכיר להפליא את אשת ראש הממשלה שלנו ובנו הבכור, ובכלל הוויכוחים והטאררם סביב טקס הלוויה של סטלין מתכתבים להפליא עם פארסת הדלקת המשואות. תענוג שמימי – לראות ולהשוות.

לאחר הלוויה מתחילה מלחמת ירושה – כפי שאכן התרחשה במציאות – בין ראשי השלטון, מלנקוב, מולוטוב וחרושצ'וב (שהתעמת עם ג'ון קנדי בפרשת משבר הטילים בקובה), אותו מגלם במיומנות מופלאה השחקן הכול יכול סטיב בושמי, מגדולי שחקני הקולנוע האמריקאים. כל המאבקים מתרחשים מעל ראשו של הבר מינן כאשר מולם עומד בריה הרוצח האיום השואף להיות השליט בפועל. מכאן הסרט מתגלגל בהתפתחות שאין בה רגע דל, עלילתי מלא הומור דק כמו ששחקנים בריטיים יודעים לעשות – רוב השחקנים בסרט הם תוצר של בית היוצר הנפלא של שחקנים שייקספיריים, כאשר שיאם של המאורעות הוא חיסולו של בריה, וסלילת דרכו של ניקיטה חרושצ'וב השפוי והערמומי בדרך להנהיג את ברית המועצות מספר שנים לאחר מכן.

תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)
תמונה מתוך הסרט 'סטלין מת!' (באדיבות בתי קולנוע לב)

אגב, סטאלין, הוא היה אוהב קולנוע אדוק, חובב וידען אנין באומנות המוסיקה כפי שהסרט מציג אותו. בקיצור, כמו רוב הרודנים, החל מנירון שניגן על נבל כששרף את רומא. רק מה? אהבו אומנות ושנאו אומנים. בדרך חיסלו רודנים אלה כל אומנות מתריסה אותה הגדירו כ"אומנות דקדנטית", חיסלו את כל האינטליגנציה ויש הרואים בכך את הסיבה לקריסת ברית המועצות שנים אחר כך, ראו הוזהרנו! בימים אלה כשכל ביקורת נתפשת כשנאה לישראל, ובכלל האינטליגנציה ה"חנונית" מתחילה להיתפש בצורה עוינת – רק שלא יברחו לנו האומנים והמדענים החנונים.

ולסיכום אנקדוטה על קולנוע ותעמולה הקשורים לסטלין והבמאי הגדול סרגיי אייזנשטיין, במאי שכל תלמיד קולנוע חייב ללמוד את סרטו המונומנטלי "ספינת הקרב של פוטיומקין".

אייזנשטיין הגדול נאלץ, מחשש לראשו, על ידי סטלין חובב הקולנוע המושבע (במיוחד אהב את הקולנוע האמריקאי אותו אסר להקרנה בברית המועצות) לביים סידרת ענק לקולנוע – "איוואן האיום", אותו איוון שהיה העריץ הגדול ביותר בתולדות רוסיה עד שהגיע סטלין. דרך הסרט המצדיק את מעשי הזוועה של איוואן האיום בשם שמירת שלמות המולדת, רצה סטלין להאדיר ולהצדיק את החלטותיו לחיסולים ההמוניים. וכאשף התקשורת המיומן של דורו (יחד עם היטלר וגבלס), הפיץ סטלין את עותקי הסרט לכל בתי הקולנוע בברית המועצות. לכפרים הנידחים ביותר הגיעו הסרטים במה שנקרא "קרונות הקולנוע".

כיום האוטוקרטים דה פקטו במשטרים פרלמנטריים כמו ישראל, ארה"ב ורוסיה, שולטים בהמונים דרך טוויטר ופייסבוק ומאמצים להשתיק כלי תקשורת מסורתיים. אותה מניפולציה – בטכנולוגיית תקשורת שונה. ויחד עם זאת הכול דומה להפליא: מוחו של הפרט נשטף בזוהמה עד שהוא מתחיל להאמין בשקרים, וחלק מהעיתונאים והאומנים או שהתעייפו או שקרסו, או שמעדיפים "לעשות לביתם", או שהתקרנפו בלי שדם נשפך, חוץ מדמו של רבין ואמיל גרינצוויג. ברוסיה של הדמוקרטיה הפוטינית, נרצחים כיום עיתונאים אמיצים והעם מוחה כף.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!