וּכְשֶׁיָּשַׁבְתִּי לְצִדָּהּ לְלֹא אוֹמֵר וּדְבָרִים
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁבִּכְלָל לֹא רוֹאִים
שֶׁלְּפֶתַע פִּתְאוֹם עָלְתָה בִּי הַתּוּגָה
הִיא רַק אָמְרָה לִי, כְּמוֹ מִשּוּמָקוֹם:
"אַתְּ תָּמִיד הָיִית מַנְהִיגָה".
רָצִיתִי לִשְׁאוֹל אוֹתָהּ:
'אִימוּש, עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת?'
אֲבָל הִיא הִבִּיטָה בִּי כְּאִילּוּ הִיא מַמָּשׁ מַאֲמִינָה בַּדְּבָרִים שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
מָשָׁל לֹא הָיִיתִי הַבַּת הַסּוֹרֶרֶת
הַמְּשׁוֹרֶרֶת
הַנּוֹטֶרֶת
(לְעוֹלְמֵי עַד וּלְעֵדֵי עוֹלָם
כַּעַסִים שֶׁאֵין בִּלְתָּם
עַל אֲנָשִׁים
שֶׁלְתוּמָּם
הָיוּ רַק הֵם עַצְמָם);
מָשָׁל לֹא הָיִיתִי הַהוּמָנִית
שֶׁעָשְׂתָה שְׁנֵי תְּאַרִים בִּכְלוּם
וְלִבָּהּ
אוֹצָר בָּלוּם
הַמּוּנָּח עַל קֶרֶן הַצְּבִי
(זֹאת שֶׁמֵּאוֹם לֹא תִּיתֵּן
וְאִישׁ לֹא יָבִיא);
מָשָׁל לֹא הָיִיתִי נָעָה וְנָדָה
וּנְטוּעָה עַד תִּסְכּוּל בַּמָּקוֹם
מָשָׁל יָכוֹלְתִּי לְהַאֲמִין בְּטוּבוֹ שֶׁל מָה יוֹלִיד עוֹד יוֹם
אוֹ לְפָחוֹת בִּיכָולְתּוֹ שֶׁל יוֹם לָלֶדֶת
מָשָׁל לֹא הָיִיתִי אוֹבֶדֶת
עַד כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה לְאַחֵל לְעַצְמִי בְּיוֹם הַהוּלֶּדֶת
מָשָׁל לֹא תָּהִיתִי
הֵיכָן לָעֲזָאזֵל שָׁגִיתִי
חוֹזֶרֶת חֲלִילָה וּבְלִי הֲפוּגָה
מָשָׁל הָיִיתִי הַבַּת
שֶׁל זֹאת שֶׁחוֹשֶׁבֶת
שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ מַנְהִיגָה.