מחירי המזון ירדו ב-5.5% מאז השיא שנרשם בסוף 2015, כך עולה מדו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר שהתפרסם אתמול (ראשון). בזמן הירידה במחירי המזון, עלה השכר הממוצע בכ-5%. הכלכלן הראשי מציין שורת סיבות בגינן מחירי המזון שומרים על יציבות ואף מראים ירידה קלה, בראשן היציבות בתשומות הגידולים החקלאיים, התחרות המוגברת בענף המזון והירידה ברווחיות של קמעונאי המזון.

על פי הכלכלן הראשי, מחירי המזון בישראל רשמו שתי נקודות שיא בעשור האחרון; הראשונה הייתה באמצע 2013 והשניה לקראת סוף 2015. מאז נמצאים מחירי המזון בירידה מתונה, כשבמקביל מחירי המזון במדינות ה-OECD ממשיכים לעלות בקצב מתון.

מדד מחירי המזון לפי קטגוריה (מקור: למ"ס)

חלוקת ענף המזון לקטגוריות משנה מגלה כי ירידת המחירים מופיעה בכל קטגוריות המשנה. קטגוריית הבשר, העוף והדגים שרשמה זינוק מחירים של קרוב ל-30% בין 2008 ל-2013, שומרת על יציבות מחירים עם ירידה מתונה מאז 2015. קטגוריה נוספת, שרשמה ירידות מחירים עקביות בשנים האחרונות, אחרי עליה חדה בשנים 2013-2008 היא שמני הבישול והמרגרינה. קטגוריית הירקות והפירות היא התנודתית ביותר מבין הקטגוריות השונות, ונראה כי בעשור האחרון עלו מחירי הירקות והפירות בכ-10% בלבד.

כאמור, אחת הסיבות שהביאו לטענת הכלכלן הראשי לירידה במחירים קשורה ליציבות במחירי התשומות של הגידולים החקלאיים. כשמדברים על תשומות החקלאים מתכוונים בעצם לעלות המשאבים המשמשים בתהליך הייצור החקלאי, כמו מים, מזון לבע"ח וכו'. בין השנים 2007-2012 נרשמה עליה תלולה בתשומות בחקלאות, ומאז נשמר מדד התשומות בחקלאות יציב למדי. עם זאת, יש לציין כי בעוד שהתשומות בגידולי בעלי חיים נמצאות בירידה, התשומות בגידולים צמחים נמצאת בעליה.

ירידת מחירים: בגלל ייבוא

תרשים נוסף שמציג הכלכלן הראשי מעיד על עליה בשיעור הצריכה של מזון מתוצרת חוץ. בעוד שב-2008 היווה שיעור המזון המיוצר בחו"ל כ 11.8% מתוך ההוצאה של משקי הבית על מזון, בשנת 2016 הגיע נתון זה לכ 14.2%. הכלכלן הראשי טוען כי הנטייה של הישראלים לצרוך יותר מזון תוצרת חוץ היא סיבה נוספת לירידה במחירים בכך שהם מייצרים תחרות לתוצרת המקומית.

שיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל ההוצאות משקי בית על מזון (מקור: למ"ס)

עוד מציג הכלכלן הראשי את תמונת הריכוזיות הנחלשת בקרב קמעונאי המזון. על פי הנתונים שנאספו על ידי פירמת רואי החשבון זיו האפט BDO, שני השחקנים המרכזיים בשוק הקמעונאי ב-2011 היו שופרסל (32%) ומגה (19%) שהחזיקו יחד יותר מ 50% מהשוק. ב-2016 רשת השיווק הגדולה בישראל הייתה שופרסל, עם נתח של 30% מהשוק ושניה אחריה הגיעה יינות ביתן (שרכשה את מגה) שהחזיקה נתח שוק של 15% בלבד. כלומר נתח השוק של שתי השחקניות המרכזיות ירד מ-50% ל-45% בלבד. כמו כן מציג הכלכלן הראשי את נתוני הרווח של הרשתות הגדולות המוחזקות כחברות ציבוריות בעשור האחרון ומציג ירידה עקבית בשיעורי הרווח התפעולי ביחס להכנסות בשופרסל, רמי לוי, ויקטורי וטיב טעם.

ביחס למותגי המזון הגדולים בישראל מציג הכלכלן הראשי נתונים של ירידה בנתח השוק של עשרת המותגים הגדולים מרמה של 63% משוק המזון לרמה של 56.2%. על אף הירידה מסכם הכלכלן הראשי את נתוני הפרק הזה באמירה כי "מכל מקום, ברור שגם היום נתח השוק של הספקים המובילים הוא גבוה".