בתום דיון סוער אישרה היום (שני) ועדת החוץ והביטחון תיקון לחוק שמאפשר לקבינט להכריז על מלחמה, ללא הגבלת אחוזים לנוכחות בקבינט. הוועדה דחתה את הצעתו של יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) שביקש להשאיר אפשרות בה הסמכות להחלטה תהיה בידי ראש הממשלה ושר הביטחון. בניגוד להצעות אחרות שעלו, לא נקבע מספר מינימלי של חברים בקבינט הנדרש לקבלת ההחלטה.
יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר ניסה להכניס שינוי שאומר כי ניתן גם בפורום לא מלא אך מוגדר של הקבינט המדיני ביטחוני להכריז מלחמה ובנוסף "מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים את לכנס את המניין החוקי", הסמכות תהיה בידי ראש הממשלה ושר הביטחון בלבד. ביחס לסעיף הקובע תקרה נמוכה להחלטת קבינט הייתה הסכמה רחבה בקרב חברי הועדה אך ביחס להחלטה לתת את הסמכות בידיהם של ראש הממשלה ושר הביטחון בלבד הייתה התנגדות חוצת מפלגות. חברי הכנסת מהקואליציה, בני בגין (הליכוד) ו יו"ר סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב היו במתנגדים ובשל כך לא נמצא רוב לסעיף. ח"כ עופר שלח (יש עתיד) שהיה במתנגדים להאצלת הסמכות המצומצמת בין השאר בשל העובדה כי ראש הממשלה יכול לשאת גם בתיק הביטחון הצר על כך שלא התאפשר להעביר את הסעיף שמאפשר שהקבינט המדיני ביטחוני יוכל להכריז מלחמה גם בהרכב מצומצם.
ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד וחבר ועדת החוץ והביטחון ביקר את ההחלטה ואמר: "בלחץ של ראש הממשלה הצביעו חברי הקואליציה בניגוד לדעתם שלהם – בעניין של חיים ומוות. הזלזול של נתניהו בכל מי שסביבו, ובכל מה שלמדנו מהמלחמות הרבות שלנו, גבר על הכרתם של חברי כנסת מנוסים וטובים."
עוד הוסיף שלח "אני תומך ברעיון של העברת האחריות להחלטה על מלחמה או פעולה צבאית משמעותית מהממשלה לקבינט הבטחוני. אבל בהחלטה שכזו, החשובה ביותר שיכול גוף שלטוני בישראל לקבל, קריטי שיהיה מספר מינימלי של חברי קבינט בדיון והצבעה… עכשיו החלטה כזו תוכל להתקבל עם שני אנשים בחדר. ומה יגידו חברי הקואליציה לעצמם אז? שראש הממשלה ביקש?"
ראש הממשלה הודיע כבר בספטמבר 2017 על כוונתו לקדם את הצעת החוק, ואף הפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה. לדברי נתניהו, הסיבה לתיקון היא יישום המלצות הוועדה לבחינת דרכי פעולת הקבינט, שהמליצה שהחלטות על פתיחה במלחמה יתקבלו בפורום מצומצם יותר כדי למנוע את הדלפתן לתקשורת.
"זה כבר כמה שנים שאני חושב שהמבנה החוקי של מדינת ישראל אינו מאפשר לה להתמודד עם אתגרים צבאיים בעידן המודרני" אמר אז נתניהו, "הדבר הזה מתבקש וניתן לעשייה אך ורק באמצעות חקיקה, וכך אנחנו עושים. אני רוצה להדגיש שאין כאן כוונה לפעולה ספציפית או לעיתוי ספציפי, אלא שינוי מבני, שהזמן והנסיבות מחייבים אותו".
תזכיר החוק אף הוא מזכיר את מסקנותיה של הוועדה שמינה נתניהו במאי 2016 במטרה לבחון את דרכי עבודתו של הקבינט המדיני-בטחוני. הלחץ להקמת הוועדה הגיע משר החינוך נפתלי בנט, בתגובה למינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון, ולאחר דו"ח חריף של מבקר המדינה ביחס להתנהלות ולהליכי קבלת ההחלטות בקבינט במהלך מבצע צוק איתן. דו"ח הוועדה, שבראשה עמד האלוף (מיל') יעקב עמידרור, הוגש בדצמבר 2016 וכלל שורת המלצות שנועדו לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על-ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו.
מבין סעיפי הדו"ח, סעיף 17 עסק בנושא "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות. בסעיף נכתב כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד".
במאי בשנה שעברה, אימץ הקבינט המדיני-בטחוני את המלצות הדו"ח, ונקבע בין היתר כי לצורך יישום תכליתה של ההמלצה יש לשנות את סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בנושא סמכויות הכרזת המלחמה. בדברי ההסבר לתיקון החוק נכתב כי "במציאות בישראל ישנן נסיבות הנוגעות לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, אשר עשויות להצריך את הדרג המדיני לקבל החלטה כאמור בהרכב מצומצם וייעודי יותר של חברי ממשלה. צעד זה עשוי להידרש, בין היתר, על מנת לשמר את הסודיות טרם ביצועה של פעולה צבאית מסוימת, לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות, ולקבוע מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד, במקרים בהם מתעורר קושי, בנסיבות העניין, לכנס את הממשלה במליאתה".
המחלוקת על סמכויות הקבינט החלה בעקבות מבצע צוק איתן. השר בנט האשים את שר הביטחון אז, משה (בוגי) יעלון, כי הקבינט לא תודרך כראוי בנושא מנהרות החמאס בעזה, וכי לא התקבל מידע רלוונטי בנושא בישיבות הקבינט. בפברואר השנה פירסם מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני, לפני ובזמן מבצע צוק איתן. הדו"ח בחן את סמכויות הקבינט והמועצה לביטחון לאומי ותפקודם במהלך מבצע צוק איתן, והתריע על אי כינונה של תכנית מדינית-אסטרטגית בעזה, חוסר מוכנותם של שרי הקבינט בפן המודיעיני וההתרעתי לפני המבצע.
הכשל הבסיסי ביותר, ואולי גם המטריד ביותר, הוא העובדה שתפקידו של הפורום לא היה ברור לחברי הקבינט עצמם. בדו"ח כתב שפירא כי "סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט".
