מליאת הכנסת אישרה היום (שני* בקריאה שנייה ושלישית את תיקון החוק המאפשר לקבינט להכריז על מלחמה, במקום רק הממשלה. בנוסף, קובע התיקון כי "בנסיבות קיצוניות", רשאים שר הביטחון וראש הממשלה להכריז על מלחמה גם במניין מצומצם יותר. בחוק תמכו 62 ח"כ לעומת 41 מתנגדים.

המליאה הצביעה בעד הסתייגותו של ח"כ אבי דיכטר הקובעת כי יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה, ואולם, בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר.

בדברי ההסבר נכתב: "בחודש יוני 2016 מינה ראש הממשלה ועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני (הקבינט), בראשותו של האלוף במיל' יעקב עמידרור. הוועדה התבקשה לגבש המלצות בנוגע להכשרת שרי קבינט חדשים, מידע לשרי הקבינט, הכנת השרים לישיבות הקבינט ודרכי פעילות הקבינט . המלצות הוועדה הוגשו לראש הממשלה בחודש דצמבר 2016 . דוח הוועדה כלל שורת המלצות שנועדו לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו . בין השאר עסק הדוח בנושא של "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות לפי סעיף 40 לחוק היסוד.  בדוח צוין, כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ אבי דיכטר הדגיש כי אין קשר ישיר בין ההצעה לבין המתיחות הביטחונית שנוצרה ביממה האחרונה, והסביר: "כשמסתכלים על המציאות בשנים האחרונות ולא חשוב אם צפונה או דרומה, אנחנו בונים את יכולת ההרתעה בצורה מושכלת. הצעת החוק הזו נועדה לתת מענה סגור וחלוט לגבי איך מדינה תקינה רוצה לעבוד על פי חוק. בלי גמישות אין יכולת אמיתית לתפקד."

ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה: "אני לא יודעת אם זה ציני או עצוב שדווקא היום אנחנו דנים בהצעה הזו. ההצעה תאפשר לשני אנשים להכניס לא רק את מדינת ישראל אלא את כל העמים באזור למצב של מלחמה."

ח"כ עומר בר לב: "נשאלת השאלה מה הפורום המינימאלי שחשוב בעיננו שיהיה בחדר שמאשר את ההחלטה הזו? הסכמנו להתפשר על 50% אבל אז באה הממשלה ואמרה שבתנאים מיוחדים ראש הממשלה יוכל יחד עם שר הביטחון בלבד להחליט על יציאה למלחמה אבל לא מוגדר מה הם התנאים המיוחדים."

ח"כ עופר שלח: "בהחלטה החשובה ביותר שממשלה יכולה להחליט, ביציאה למלחמה והעמדת החיילים שלנו מול הסכנה, חברי כנסת רציניים ומנוסים הצביעו בניגוד לרצונם ולמה שהם אמרו כשהם יודעים שהתוצאה הסופית של זה היא חמורה, רק כי ראש הממשלה אמר להם."

ראש הממשלה הודיע כבר בספטמבר 2017 על כוונתו לקדם את הצעת החוק, ואף הפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה. לדברי נתניהו, הסיבה לתיקון היא יישום המלצות הוועדה לבחינת דרכי פעולת הקבינט, שהמליצה שהחלטות על פתיחה במלחמה יתקבלו בפורום מצומצם יותר כדי למנוע את הדלפתן לתקשורת.

"זה כבר כמה שנים שאני חושב שהמבנה החוקי של מדינת ישראל אינו מאפשר לה להתמודד עם אתגרים צבאיים בעידן המודרני" אמר אז נתניהו, "הדבר הזה מתבקש וניתן לעשייה אך ורק באמצעות חקיקה, וכך אנחנו עושים. אני רוצה להדגיש שאין כאן כוונה לפעולה ספציפית או לעיתוי ספציפי, אלא שינוי מבני, שהזמן והנסיבות מחייבים אותו".

תזכיר החוק אף הוא מזכיר את מסקנותיה של הוועדה שמינה נתניהו במאי 2016 במטרה לבחון את דרכי עבודתו של הקבינט המדיני-בטחוני. הלחץ להקמת הוועדה הגיע משר החינוך נפתלי בנט, בתגובה למינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון, ולאחר דו"ח חריף של מבקר המדינה ביחס להתנהלות ולהליכי קבלת ההחלטות בקבינט במהלך מבצע צוק איתן. דו"ח הוועדה, שבראשה עמד האלוף (מיל') יעקב עמידרור, הוגש בדצמבר 2016 וכלל שורת המלצות שנועדו לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על-ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו.

מבין סעיפי הדו"ח, סעיף 17 עסק בנושא "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות. בסעיף נכתב כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד".

במאי בשנה שעברה, אימץ הקבינט המדיני-בטחוני את המלצות הדו"ח, ונקבע בין היתר כי לצורך יישום תכליתה של ההמלצה יש לשנות את סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בנושא סמכויות הכרזת המלחמה. בדברי ההסבר לתיקון החוק נכתב כי "במציאות בישראל ישנן נסיבות הנוגעות לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, אשר עשויות להצריך את הדרג המדיני לקבל החלטה כאמור בהרכב מצומצם וייעודי יותר של חברי ממשלה. צעד זה עשוי להידרש, בין היתר, על מנת לשמר את הסודיות טרם ביצועה של פעולה צבאית מסוימת, לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות, ולקבוע מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד, במקרים בהם מתעורר קושי, בנסיבות העניין, לכנס את הממשלה במליאתה".

המחלוקת על סמכויות הקבינט החלה בעקבות מבצע צוק איתן. השר בנט האשים את שר הביטחון אז, משה (בוגי) יעלון, כי הקבינט לא תודרך כראוי בנושא מנהרות החמאס בעזה, וכי לא התקבל מידע רלוונטי בנושא בישיבות הקבינט. בפברואר השנה פירסם מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח בנושא תהליכי קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני, לפני ובזמן מבצע צוק איתן. הדו"ח בחן את סמכויות הקבינט והמועצה לביטחון לאומי ותפקודם במהלך מבצע צוק איתן, והתריע על אי כינונה של תכנית מדינית-אסטרטגית בעזה, חוסר מוכנותם של שרי הקבינט בפן המודיעיני וההתרעתי לפני המבצע.

הכשל הבסיסי ביותר, ואולי גם המטריד ביותר, הוא העובדה שתפקידו של הפורום לא היה ברור לחברי הקבינט עצמם. בדו"ח כתב שפירא כי "סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט".