דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ח בניסן תשפ"ד 26.04.24
24.3°תל אביב
  • 24.5°ירושלים
  • 24.3°תל אביב
  • 21.2°חיפה
  • 22.9°אשדוד
  • 26.6°באר שבע
  • 34.8°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 25.4°צפת
  • 24.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יהודי אתיופיה

יהדות אתיופיה / היהודים הממתינים לעלייה באתיופיה: "נפתח בשביתת רעב ללא התקדמות"

ריבלין, לצדם של חברי הכנסת נגוסה ותמנו-שטה, נפגש עם נציגי היהודים הממתינים לעלייה במחנות באדיס אבבה וגונדר כבר 20 שנים | "ננסה לעשות ככל יכולתנו על מנת לקדם את ביצוע החלטות הממשלה", אמר הנשיא ריבלין לנוכחים | אלפי מסורבי העלייה מאיימים כי יפתחו בשביתת רעב כבר בשבוע הבא

פגישת נשיא המדינה ריבלין עם נציגי הממתינים לאיחוד משפחות השוהים באתיופיה בציפייה לעלות ארצה. 1 במאי 2018. (צילום: מארק ניימן / לע"מ)
פגישת נשיא המדינה ריבלין עם נציגי הממתינים לאיחוד משפחות השוהים באתיופיה בציפייה לעלות ארצה. 1 במאי 2018. (צילום: מארק ניימן / לע"מ)
יהל פרג'

"אם עד ה-8.5 לא תהיה התקדמות בנושא של המשך העלייה, נפתח בשביתת רעב באותו יום", כך מסרו נציגי היהודים הממתינים מזה 20 שנים לאישור עלייה לישראל.  כזכור בהחלטה 716, משנת 2015 אישרה הממשלה הקודמת להעלות תוך 5 שנים את שארית יהודי אתיופיה, כ-8,000, הממתינים בגונדר ואדיס-אבבה ללא תכלית. בשנה שעברה החליטה הממשלה על העלאת 1,300 יהודים הממתינים באתיופיה, החלטה בה עמדה הממשלה.

"שמי טגהו וורקו, אסיר ציון וחזן בקהילת 'תקוות ציון' באדיס אבבה, קרוע מאחיותי הקטנות לאה ושרה, מזה 18 שנה. באנו מהכפר לפני 20 שנה, כדי לעלות לארצנו ואנחנו לא יודעים ולא מבינים למה לא זכינו לעלות. כאשר 90% מהקרובים שלנו זכו לעלות, אבל אנחנו ממתינים 20 שנה. עוד כמה זמן הכאב ימשיך? עוד כמה זמן נהיה בלי המשפחה?"

וורקו אמר את הדברים כשנפגש, כנציגם של כ-8,000 מאחיותיו ואחיו הנמצאים במחנות מעבר בגונדר ובאדיס אבבה, עם נשיא המדינה ריבלין, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד) וחבר הכנסת אברהם נגוסה (הליכוד). מסעו של ריבלין לאתיופיה, במסגרת 'תיקון עולם', הוא הביקור הראשון של נשיא ישראלי במדינה האפריקאית, ומטרתו חיזוק הקשרים בשלל נושאים.

"באתי אליכם מכל הלב" אמר הנשיא לנוכחים. "אני אהיה בקשר עם הממשלה ואעביר את כל מה ששמעתי פה ואעביר אליהם את המכתבים ששלחתם אליי ואהיה בקשר ישיר עם שר הפנים המחויב גם הוא לנושא. באתי לתת לכם מידע ולא הבטחות וננסה לעשות ככל יכולתנו על מנת לקדם את ביצוע החלטות הממשלה."

מהמאבק להעלאת יהודי אתיופיה נמסר: "אנו מוקירים את הנשיא על פעילותו במשך השנים למען העדה האתיופית ובטוחים שהוא יחזור ארצה, ויפעל בכל כוחו בכדי לקדם את המשך העלייה מאתיופיה, בניגוד לעשרות מנהיגים אחרים, שמגיעים לקהילה עם הבטחות ולא פועלים. אנו מקווים שלא נגיע למצב של שביתת רעב, גם באתיופיה וגם בארץ."

ככל הנראה מפגשו של ריבלין עם הנציגים לא היה ברור מאליו. לפני שבועיים, טרם הביקור ולאחר שהשרה שקד ביקרה במחנה באדיס, הועלו טענות מצד 'מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה' שמשרד החוץ הפעיל לחצים על הנשיא שלא להיפגש עם הנציגים המחנות עצמם. בלשכתו של ריבלין הכחישו את הטענות.

פגישת נשיא המדינה ריבלין עם נציגי הממתינים לאיחוד משפחות השוהים באתיופיה בציפייה לעלות ארצה. 1 במאי 2018. (צילום: מארק ניימן / לע"מ)
פגישת נשיא המדינה ריבלין עם נציגי הממתינים לאיחוד משפחות השוהים באתיופיה בציפייה לעלות ארצה. 1 במאי 2018. (צילום: מארק ניימן / לע"מ)

"השאלה ההומניטארית"

״סביב שולחן זה יושבת פה אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקה את החברה הישראלית", אמרה ח"כ תמנו-שטה. "המדינה צריכה להכריע ולבצע פעולות פרקטיות על מנת להחליט מי יכול לעלות. מי שיכול לקבל את ההחלטה הוא ראש ממשלת ישראל. לא ניתן להשאר אטומים מול העדויות והכאב שלכם אבל חייבים לומר לכם את האמת. חייבים לומר למדינת ישראל שבריחה מקבלת החלטות עכשיו לא תפתור את הבעיה ואנחנו לא יודעים מה יהיו המספרים בעוד שנים. מעבר לשאלה מי הוא יהודי יש את השאלה ההומניטארית. מקרים של הפרדות משפחות יצטרכו להבחן גם הם וזו חובתנו".

הפגישה התקיימה בעברית ואמהרית ובסיוע מתורגמנים. בפגישה לקח חלק גם אורן כהן, סמנכ״ל ממשל וחברה במשרד רה״מ האמון על הטיפול בסוגיה אשר העניק את המענה הנדרש לטענות שהועלו בפגישה. כהן עדכן על קיומה של ועדת שרים בנושא שתתכנס ב-18 ביוני ושהם עושים מאמצים מרובים להביא את המתווה להחלטה עד אז.

פגישת נשיא המדינה ריבלין עם נציגי הממתינים לאיחוד משפחות השוהים באתיופיה בציפייה לעלות ארצה. 1 במאי 2018. (צילום: מארק ניימן / לע"מ)
פגישת נשיא המדינה ריבלין עם נציגי הממתינים לאיחוד משפחות השוהים באתיופיה בציפייה לעלות ארצה. 1 במאי 2018. (צילום: מארק ניימן / לע"מ)

קהילה בלתי נפרדת

ח"כ אברהם נגוסה, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר בשדולה למען הקהילה היהודית באתיופיה אמר במפגש: ״אני מאוד מודה לך אדוני הנשיא, שהסכמת לפגוש את האנשים האלה בשם כל הקהילה. אני מבקש להבהיר שאנחנו מדברים על אותם 8000 ממתינים אשר שמותיהם מצויים במשרד הפנים. אפשר לפתור את הבעיה הזו בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה ולא בוצעה עוד במלואה. לאחר המחאה הפרלמנטרית שלנו עלו 1,300 אבל כל ה-8,000 זכאים לעליה. לכולם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. זוהי קהילה בלתי נפרדת.״

הנשיא האזין למשתתפים כולם וסיכם: ״אני מכיר את החלטת מדינת ישראל לסיים את הבעיה אבל הדברים לא מקלים על הכאב שלכם, אני יודע, אבל אני לא אבטיח שום דבר שאיני יכול לקיים. כל מקרה ומקרה צריך להבחן ושוחחתי עם שר הפנים שהבטיח לי כי כל מי שמגיש בקשה יקבל תשובות. הצדק צריך להיעשות עם הרוצים להתאחד עם משפחתם ואין לי ספק שאתם משתוקקים לכך. אני אדאג לדבר עם כל שר ושר על היישום הרלוונטי לתחום שלו. 1,300 עולים בשנה זה יפה אך לא מספיק ואנחנו צריכים להמשיך ולטפל. נשיא בישראל הוא סמל אך הוא יכול לדבר על אוזניי האמונים על כך ונעשה זאת. גם נציג הממשלה נמצא פה, גם ח״כ המקורב מאוד לראשי השלטון בישראל ואני בטוח שיחד אנחנו נפעל לזרז את ההחלטות."

פורום נציגי הממתינים לאיחוד משפחות כלל את ראשי הקהילה, קומונרים ומדריכים בתנועת בני עקיבא ושליחי ציבור נוספים. בין הממתינים רבים אשר בני משפחתם הגרעינית כבר עלו לישראל והם ממתינים לעליה מעל ל-20 שנים. המשתתפים הודו לנשיא על קיום המפגש וחלקו עם הנשיא את הגעגועים, את התקוות ואת הקושי שבהמתנה הממושכת. ״אנחנו לא מוותרים כי אנו עם הנצח ואנו יודעים שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה,״ אמרו לנשיא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!