ועדת הכלכלה אישרה אתמול (רביעי) צו תקשורת חדש שיאפשר הטלת עיצומים על חברות שיפרו הוראות הנוגעות לניתוק שירות למנוי במקרה של גניבה, ועדכון העיצומים על חברות המפרות הוראות של קשירה בין שירות מנוי סלולר לבין מכירת מכשיר סלולר או ציוד קצה אחר.

סמנכ"ל הפיקוח של משרד התקשורת, איתן כסיף, הסביר כי לעיתים ישנן הפרות שלא נקבע להן עיצום כספי ולכן לא ניתן לבצע אכיפה. "אחת הבעיות שעלו נגעה לטיפול בטלפונים סלולריים גנובים, כמו במקרה של לקוחה שגנבו לה את המכשיר והתקשרו באמצעותו לאריתריאה, ואי אפשר היה להטיל עיצום כספי על חברת התקשורת שלא חסמה את הקו".

הוא הוסיף כי מדי שנה נגנבים בישראל כ-50 אלף מכשירים סלולריים, בחלק מהמקרים תוך הפעלת אלימות. "כשזה קורה, מי שנפל קורבן לגניבה נסער ולא חושב שצריך לחסום את הברזל של המכשיר כדי למנוע שימוש בו. כיום החברות חייבות לחסום את המכשיר, כברירת מחדל, ברגע שהן מקבלות הודעה על גניבה, וכן להודיע ללקוח על אפשרות לחסום את השיחות היוצאות – אולם חברה שלא עושה זאת לא ניתן היה להטיל עליה עיצום עד היום", אמר. הוא הוסיף כי לאחר אישור התיקון ניתן יהיה להטיל במקרה כזה עיצום של עד 11 מיליון שקלים.

כסיף  עדכן עוד כי מאז 2012, אז נכנסה לתוקף האפשרות להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת, הוטלו עיצומים בסכום כולל של 28 מיליון שקלים, כאשר 64% מתוכם הוטלו על חברת בזק.

לדבריו של סמנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד ערן וולף, כ-22% מהתלונות שהתקבלו במועצה בשנה שעברה עסקו בחברות התקשורת. לדבריו, מדובר בכ-5,500 תלונות וכי נושא התקשורת הוא המוביל בתלונות צרכנים.

יו"ר הוועדה, איתן כבל הביע חשש כי העיצומים שאושרו לא ישיגו את מטרתם: "כששומעים על הסכומים האלה לעיתים ניתן להניח שמדובר בהמון כסף, אבל למעשה כשהעיצומים מוטלים על חברות שההכנסות שלהן נאמדות במיליארדים יש חשש שהפרת החוק תשתלם". הוא הוסיף כי "נדרשת טלטלה גדולה מאוד בכל הנוגע למערכת היחסים בין חברות התקשורת לצרכנים".

למי להתלונן?

בשנים האחרונות ישנה מגמה של ירידה במספר התלונות על חברות התקשורת למשרד התקשורת. ככל הנראה, הסיבה לכך אינה השתפרות היחס ללקוחות, אלא היעדר טיפול, שכן תלונות על אותן חברות נערמות במספרים גדלים ברשות לסחר הוגן במשרד הכלכלה ובארגוני צרכנות אזרחיים. דו"חות אגף האכיפה במשרד התקשורת כוללים רק סטטיסטיקה לגבי התלונות, ללא מידע על טיפול בתלונות, כמקובל במשרדי הממשלה האחרים ואף במועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על hot ו-yes, הפועלת תחת משרד התקשורת.